ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כותב רבי מנחם מנדל מויטבסק זיע"א בספרו 'פרי הארץ' רעיון יפה. על הפסוק מתהלים (קטז, טז) "אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי", הוא מסביר שישנם שני סוגי עבדים; יש עבד שלפני שנמכר לאדונו היה אדם חופשי שעשה ככל שרצה, ונהיה עבד מפני שעבר על הדין ונגזר עליו להיות נמכר. הצורה בה הוא עובד את אדונו אינה שלמה ומוחלטת, מפני שבעת שעושה את רצון אדונו הוא חושב על העולם שיש בחוץ. הוא עובד מתוך רפיון וחוסר חשק, ובלית ברירה הוא מוותר על תענוגים אחרים.
מנגד, עבד שגדל במציאות שאמא שלו שפחה, ראה את אמו שכל כולה מסורה לרצון האדון, והתחנך שכל עולמו ושאיפתו בחיים היא למלא את תאוות בעל הבית. עבד כזה, בזמן שעושה ציווי אדונו, הוא פועל מתוך חשק והתלהבות מכיוון שהוא לא מכיר עוד מציאות חוץ מהאדון שלו. הוא לא מרגיש שהוא מוותר בלית ברירה על משהו שיכל לתת לו סיפוק ואושר, אלא עושה הוא את רצון אדונו בהתמסרות וביטול מוחלט.
זה מה שמבקש דוד המלך-"אני עבדך בן אמתך". בורא עולם! אני מבקש להיות עבד אמיתי שלך, שכל המהות שלי, העצמיות שלי, מחשבותי, רעיוניי, רצונותיי, יהיו משועבדים אליך בלבד, בלי שארגיש שאני מפסיד דבר ממה שיש ליצר הרע להציע לי.
כקומה נוספת על דבריו, נכון להביא את דברי ה'שפת אמת' שכותב שאדם יכול להיות עבד ה' בשלמות רק לאחר שהיה עבד של היצר הרע. רוצה לומר, שרק לאחר שהאדם מתבונן ורואה כמה היצר הרע שיקר לו ולא סיפק לו באמת את התענוג שהוא מחפש, הוא יכול להיות מסור לעבודת ה' בשלמות.
הצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זיע"א (בספרו 'מי מרום', פסח) מסביר באופן עמוק את דברי רבי יהודה הלוי 'עבד ה' הוא לבדו חופשי', שהרי לפי ההבנה הפשוטה עבד אינו חופשי. אלא, כל אדם בעולם מרגיש צורך הכרחי להיות עבד, וזה מה שאנו רואים שכל אדם משועבד לאיזה רעיון, קבוצה, ארגון או אדם אחר, כי טבע האדם לרצות להשתעבד למשהו.
מחדש הרב חרל"פ שכל זה רק העטיפה החיצונית של הרצון. אבל שורש הרצון הפנימי של האדם הוא להיות רק משועבד ליוצרו. הקב"ה ברא את האדם שיהיה קנוי לו, והרצון העמוק והאמיתי של יהודי בנוי ומיוסד על רצון ה' בלבד.
מכיוון שכך, כשיהודי עבד לדבר שהוא חיצוני לו, חולף ועובר, הרי הוא באמת עבד. אבל כשיהודי מגלה את נקודת העבדות שלו למלך מלכי המלכים שהיא התכונה הטבעית והאמיתית שלו, הוא באמת חופשי מפני שבכך הוא מגלה בצורה חופשית ומשוחררת את רצונו הפשוט.
בנוסף, עם ישראל נקראים "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יא, א). מפרש הזוהר הקדוש את הפסוק "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג), שאיש ישראל צריך לעבוד את הבורא יתברך גם בבחינת בן וגם בבחינת עבד.
מסביר ה'שפת אמת' שהקב"ה מתפאר ומשתבח בכל יהודי בכך שלמרות שהוא בן למקום הוא עובד את קונו בביטול מוחלט כמו עבד. וכמה שיהודי עובד עבודה תמה ושלמה את בוראו הוא זוכה לעלות לדרגת בן, וכשזוכה לדרגת בן וזוכה להיכנס לתוך גנזי המלך, הוא מבין שהדרגה היותר גדולה וההתפארות והשבח שלו שהוא זוכה לקיים מצוות המלך כמו עבד.
ואלו דברי רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ה): "אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו, עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות, ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט, כדי לעשות נחת רוח לאביו, ואזי כשאביו רואה אהבתו החזקה כל כך, עד שמשליך עצמו לעבדות גמור בשביל אהבתו, אזי הוא מגלה לו גם מה שאין נמסר אפילו לבן. כי אפילו הבן, שהוא מחפש בגנזיא דמלכא, אף על פי כן יש השגות שגם הבן אינו משיג אותם. אבל על ידי שהבן מסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לעבדות, על ידי זה אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאינו נמסר אפילו לבן."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
