ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כותב רבי מנחם מנדל מויטבסק זיע"א בספרו 'פרי הארץ' רעיון יפה. על הפסוק מתהלים (קטז, טז) "אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי", הוא מסביר שישנם שני סוגי עבדים; יש עבד שלפני שנמכר לאדונו היה אדם חופשי שעשה ככל שרצה, ונהיה עבד מפני שעבר על הדין ונגזר עליו להיות נמכר. הצורה בה הוא עובד את אדונו אינה שלמה ומוחלטת, מפני שבעת שעושה את רצון אדונו הוא חושב על העולם שיש בחוץ. הוא עובד מתוך רפיון וחוסר חשק, ובלית ברירה הוא מוותר על תענוגים אחרים.
מנגד, עבד שגדל במציאות שאמא שלו שפחה, ראה את אמו שכל כולה מסורה לרצון האדון, והתחנך שכל עולמו ושאיפתו בחיים היא למלא את תאוות בעל הבית. עבד כזה, בזמן שעושה ציווי אדונו, הוא פועל מתוך חשק והתלהבות מכיוון שהוא לא מכיר עוד מציאות חוץ מהאדון שלו. הוא לא מרגיש שהוא מוותר בלית ברירה על משהו שיכל לתת לו סיפוק ואושר, אלא עושה הוא את רצון אדונו בהתמסרות וביטול מוחלט.
זה מה שמבקש דוד המלך-"אני עבדך בן אמתך". בורא עולם! אני מבקש להיות עבד אמיתי שלך, שכל המהות שלי, העצמיות שלי, מחשבותי, רעיוניי, רצונותיי, יהיו משועבדים אליך בלבד, בלי שארגיש שאני מפסיד דבר ממה שיש ליצר הרע להציע לי.
כקומה נוספת על דבריו, נכון להביא את דברי ה'שפת אמת' שכותב שאדם יכול להיות עבד ה' בשלמות רק לאחר שהיה עבד של היצר הרע. רוצה לומר, שרק לאחר שהאדם מתבונן ורואה כמה היצר הרע שיקר לו ולא סיפק לו באמת את התענוג שהוא מחפש, הוא יכול להיות מסור לעבודת ה' בשלמות.
הצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זיע"א (בספרו 'מי מרום', פסח) מסביר באופן עמוק את דברי רבי יהודה הלוי 'עבד ה' הוא לבדו חופשי', שהרי לפי ההבנה הפשוטה עבד אינו חופשי. אלא, כל אדם בעולם מרגיש צורך הכרחי להיות עבד, וזה מה שאנו רואים שכל אדם משועבד לאיזה רעיון, קבוצה, ארגון או אדם אחר, כי טבע האדם לרצות להשתעבד למשהו.
מחדש הרב חרל"פ שכל זה רק העטיפה החיצונית של הרצון. אבל שורש הרצון הפנימי של האדם הוא להיות רק משועבד ליוצרו. הקב"ה ברא את האדם שיהיה קנוי לו, והרצון העמוק והאמיתי של יהודי בנוי ומיוסד על רצון ה' בלבד.
מכיוון שכך, כשיהודי עבד לדבר שהוא חיצוני לו, חולף ועובר, הרי הוא באמת עבד. אבל כשיהודי מגלה את נקודת העבדות שלו למלך מלכי המלכים שהיא התכונה הטבעית והאמיתית שלו, הוא באמת חופשי מפני שבכך הוא מגלה בצורה חופשית ומשוחררת את רצונו הפשוט.
בנוסף, עם ישראל נקראים "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יא, א). מפרש הזוהר הקדוש את הפסוק "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" (ישעיה מט, ג), שאיש ישראל צריך לעבוד את הבורא יתברך גם בבחינת בן וגם בבחינת עבד.
מסביר ה'שפת אמת' שהקב"ה מתפאר ומשתבח בכל יהודי בכך שלמרות שהוא בן למקום הוא עובד את קונו בביטול מוחלט כמו עבד. וכמה שיהודי עובד עבודה תמה ושלמה את בוראו הוא זוכה לעלות לדרגת בן, וכשזוכה לדרגת בן וזוכה להיכנס לתוך גנזי המלך, הוא מבין שהדרגה היותר גדולה וההתפארות והשבח שלו שהוא זוכה לקיים מצוות המלך כמו עבד.
ואלו דברי רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה ה): "אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו, עד שמחמת האהבה הוא עושה מעשה עבד, מה שעבד פשוט צריך לעשות, ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט, כדי לעשות נחת רוח לאביו, ואזי כשאביו רואה אהבתו החזקה כל כך, עד שמשליך עצמו לעבדות גמור בשביל אהבתו, אזי הוא מגלה לו גם מה שאין נמסר אפילו לבן. כי אפילו הבן, שהוא מחפש בגנזיא דמלכא, אף על פי כן יש השגות שגם הבן אינו משיג אותם. אבל על ידי שהבן מסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לעבדות, על ידי זה אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאינו נמסר אפילו לבן."
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















