ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- מאמרים נוספים בארץ אגדה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
"אמר רבא: חיים (אריכות ימים), בנים, ומזונות (פרנסה), לא בזכויותיו של האדם הן תלויות, אלא במזלו שנקבע עליו בעת היוולדו תלוי הדבר. שהרי רבה ורב חסדא שניהם רבנים צדיקים היו, ואם היה צורך בגשם, רבה היה מתפלל והיה בא גשם, ורב חסדא היה מתפלל והיה בא גשם. רב חסדא חי תשעים ושתים שנים, ואילו רבה חי רק ארבעים שנה, בבית רב חסדא – היו ששים חתונות לצאצאיו, ואילו בבית רבה – היו שישים מקרים של שכול. בבית רב חסדא היה שפע רב, והיתה סולת מרובה שהיה אפשר להאכיל בה אפילו את הכלבים ולא היה צורך וביקוש לסולת זו. ואילו בבית רבה היו אוכלים האנשים לחם שעורים, וגם הוא בקושי היה נמצא."
רבא קובע שעושרו והצלחתו של האדם אינם סימן לצדקותו, והסימן לצדקותו הוא אם תפילתו מתקבלת. וכיוון שתפילתו של רבה היתה נשמעת ותפילתו של רב חסדא היתה נשמעת, מכאן ששניהם צדיקים היו. ולפיכך יש לשאול מדוע מצאנו שוני כזה בין גורלם של שני הצדיקים האלו, וכמענה לשאלה אומר רבא שיש דברים שתלויים במזלו של האדם, ולא בזכויותיו.
רבא לשיטתו בהסבר גזר הדין שנגזר על בית עלי
לכאורה ניתן לומר שהמאורעות שעברו על רבה ומשפחתו נקבעו עליהם במידת שכר ועונש. רבה היה צאצא של בית עֵלִי, וידוע שבני עֵלִי חטאו ואביהם לא מחה בהם כראוי, ונאמרה עליהם נבואה בשבועה (שמואל א ג,יד): "וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם". ובהמשך נאמר לעֵלִי (שמואל א ב,לג-לו): "...וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים... וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם". ואם כן, קורות חייה של משפחת רבה נראים כמתאימים לנבואת העונש שנגזרה על שושלת בית עֵלִי.
מאמרים נוספים בארץ אגדה (79)
הרב מרדכי הוכמן
22 - המקדש והאות ק
23 - דברים התלויים במזל
24 - אלישע בעל כנפיים
טען עוד
וביארו שם התוספות, שרבא לפי שיטתו, שבעיסוק בתלמוד תורה בלבד ניתן לבטל את גזר דין שנקבע על בית עֵלִי, התקשה להבין את המאורעות שעברו על רבה ומשפחתו, ולכן קבע שמאורעות אלו נקבעו עליהם מלמעלה במזל, והם אינם משתנים לפי זכויותיו של האדם.
רבי חנינא בן דוסא
כאמור, לשיטת רבא העניות שבביתו של רבה נבעה מ'מזל' שהוא דבר שאי אפשר לשנותו גם באמצעות עיסוק בתורה. ומשמע שתפילה מועילה עבור הצבור כגון תפילה על גשמים, אך 'מזל' של יחיד אי אפשר לשנותו גם בתפילה, ומשום ש'מזל' אינו תלוי בזכויותיו של האדם.
גישה שונה בהתייחסות למצבו הכלכלי של האדם נשמעת מהמסופר על רבי חנינא בן דוסא, שידוע בדברי חז"ל כצדיק שתפילתו מתקבלת. אך מאידך מסופר עליו שבביתו היה מחסור, ובתלמוד מובא הסבר לסתירה זו (תענית כד,ב):
"אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת."
לפי הסבר זה חיי הדוחק שהיו בבית רבי חנינא בן דוסא היו משום שהוא הסתפק במועט. ואכן בהמשך מובא שם מעשה כיצד אשתו של רבי חנינא בן דוסא שכנעה אותו שיתפלל שיתעשר, אך לאחר שהם התעשרו הבינה אשתו שעדיף להם לחזור למצבם הכלכלי הקודם, והוא התפלל וחזרו למצבם הקודם.
הגישה שמשתקפת במעשים שסביב דמותו של רבי חניא בן דוסא היא שונה, ולפיה מצבו הכלכלי של האדם אינו סתם 'מזל' שאי אפשר לשנותו, ואפשר לשנותו באמצעות תפילה של אדם צדיק, אלא זהו מצב שהאדם מסכים אליו בשורש נשמתו. ולעתים הסכמה זו מתבטאת ברצון גלוי, כפי שאשתו של רבי חנינא ביקשה לבסוף לחזור לחיי הדחק הקודמים.
פרשת בחוקותיו וקורות חייו של רבה
בכל אופן, המצב הכלכלי שבו היה מצוי רבה, וכן המצב הכלכלי שבו היה מצוי רבי חנינא, אינם מתאימים לכאורה להבטחות התורה בפרשת בחקותי על העושר המובטח למקיימי התורה:
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ... וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ:"
הרשב"א כבר נשאל בענין זה (שו"ת הרשב"א א,קמח), והשיב:
שאלת הא דאמרינן בני חיי מזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא. ומפסוקי התורה נראה בהפך גמור כי בזכות ובעונש הדבר תלוי.
תשובה הדבר הזה נחלקו בו חכמי ישראל בכמה מקומות בתלמוד אם יש מזל לישראל או אם אין מזל לישראל. ותמצא להן מחלוקתן שנויה בפרק אחרון של מסכת שבת (דף קנ"ו ב) וכן במקומות הרבה בגמרא. ונראה לי כי לא נחלקו אלא במקרה היחידים ולא במה שישיג את הצבור. כי לדעת כולם כח הציבור גדול לידון על פי מעשיהם לטוב או למוטב. והתורה דברה על הכלל לא על הפרט. וזהו שסדרו לנו בראש השנה ועל המדינות בו יאמר אי זו לשובע ואי זו לחיים. ואף על פי שתמצא בחזקיה (ישעיה ל"ח) שמעתי את תחנתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין. וזו כדעת האומר יש מזל לישראל. אבל לדעת האומר אין מזל, התורה דברה בין על הכלל בין על הפרט. וכן אנו עושין מעשים על פי הסברא הזו. וכדאמרינן כמאן מצלינן האידנא אמריעי ואקצירי כמאן כרבי יוסי."
תשובה הדבר הזה נחלקו בו חכמי ישראל בכמה מקומות בתלמוד אם יש מזל לישראל או אם אין מזל לישראל. ותמצא להן מחלוקתן שנויה בפרק אחרון של מסכת שבת (דף קנ"ו ב) וכן במקומות הרבה בגמרא. ונראה לי כי לא נחלקו אלא במקרה היחידים ולא במה שישיג את הצבור. כי לדעת כולם כח הציבור גדול לידון על פי מעשיהם לטוב או למוטב. והתורה דברה על הכלל לא על הפרט. וזהו שסדרו לנו בראש השנה ועל המדינות בו יאמר אי זו לשובע ואי זו לחיים. ואף על פי שתמצא בחזקיה (ישעיה ל"ח) שמעתי את תחנתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. המלך כצבור שהצבור וכל ישראל תלויין. וזו כדעת האומר יש מזל לישראל. אבל לדעת האומר אין מזל, התורה דברה בין על הכלל בין על הפרט. וכן אנו עושין מעשים על פי הסברא הזו. וכדאמרינן כמאן מצלינן האידנא אמריעי ואקצירי כמאן כרבי יוסי."
הרשב"א קובע, שדברי רבא שיש דברים שתלויים במזל ואינם תלויים בזכויותיו של האדם, אינם מוסכמים על כל חכמי ישראל, ויש הסבורים ש"אין מזל לישראל", כלומר שתפילה יכולה לשנות את מזלו של האדם היחיד. ולדעתו של הרשב"א זו הדעה המוסכמת להלכה, ולכן אנו מתפללים על החולים שיתרפאו, מתוך ההבנה שהתפילה יכולה לשנות את המזל שנגזר עליהם. ולבד מכך, מוסכם על כולם שעל כלל הצבור אין גזרות התלויות במזל, והבטחות התורה על שכר ועונש שתלויות בשמירת המצוות מוכיחות זאת, וכפי שמבואר בפרשת "בחוקותי" ובמקומות רבים בתורה.
אמנם האלשיך דן בפרשתנו גם כן בקורות חייו של רבה ובגזירות המזל, והוא מסביר באופן שונה במקצת:
"כי הנה הענין ההוא היה לרבה, על כי יחידים היו אז הצדיקים. אך "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" ישראל דרך כלל, כל המזלות בידכם ניתנו".
האלשיך מדייק בלשון הרבים של "תֵּלֵכוּ", שכאשר הרבים הולכים בדרכי הצדיקים ומקיימים את מצוות התורה, ממילא מתבטלות גם גזרות מזל מן היחידים.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מתי נכון לומר סליחות ?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
בריאת העולם של פסח
למה כולם נלחמים על ירושלים
ללמוד להתייחס
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
