- משפחה חברה ומדינה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
קְרִיאַת סֵפֶר
"רָגוֹם אֹתוֹ בָֽאֲבָנִים"
כְּבָר עָבְרוּ שְׁעָתַיִם מֵאָז נִכְנַס שְׁלוֹמִי לַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית, אַךְ הוּא לֹא שָׂם לֵב כְּלָל לַזְּמַן שֶׁחָלַף. שְׁלוֹמִי יָשַׁב עַל אַחַת הַכֻּרְסָאוֹת בְּפִנָּה מְרֻחֶקֶת בַּחֶדֶר, כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַפְרִיעַ לוֹ בִּקְרִיאָה, וְהָיָה שָׁקוּעַ כֻּלּוֹ בַּסֵּפֶר הַמְּרַתֵּק. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה קְרִיאָתָהּ שֶׁל הַסַּפְרָנִית: "קוֹרְאִים יְקָרִים, שְׁעַת הַסְּגִירָה הִגִּיעָה. בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת אֲנִי נוֹעֶלֶת וְיוֹצֵאת. מִי שֶׁעוֹד לֹא סִיֵּם מִתְבַּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּרֶגַע זֶה!"
שְׁלֹמִי הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ מֵהַסֵּפֶר, וְנִדְהַם לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם כִּמְעַט רֵיק. מַחְשְׁבוֹתָיו נָדְדוּ הַרְחֵק לְאַרְצוֹת רְחוֹקוֹת, לְשׁוֹדְדִים שֶׁעוֹמְדִים לִתְפֹּס אֶת קוֹלוּמְבּוּס, גִּבּוֹר הָעֲלִילָה. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִמְשִׁיךְ בִּקְרִיאָתוֹ וְלֹא שָׂם לֵב לַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר...
לְאַחַר מָה שֶׁהָיָה נִדְמֶה לוֹ כְּכַמָּה שְׁנִיּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁל קְרִיאָה, הֵרִים אֶת עֵינָיו מֵהַסֵּפֶר וְקָם לָצֵאת. אוּלָם לְפֶתַע חָשׁ תְּחוּשָׁה מוּזָרה: הַסִּפְרִיָּה רֵיקָה! אַף אֶחָד לֹא נִמְצָא! מִיָּד רָץ לִבְדֹּק הָאִם הַסַּפְרָנִית נִמְצֵאת בְּאֶחָד הַחַדְרוֹנִים, אַךְ לְדַאֲבוֹנוֹ גִּלָּה שֶׁהַמָּקוֹם שָׁקֵט לַחֲלוּטִין. אֵין נֶפֶשׁ חָיָה בַּבִּנְיָן כֻּלּוֹ! כְּשֶׁנִּסָּה לִפְתֹּחַ אֶת דַּלְתוֹת הַסִּפְרִיָּה, הֵבִין כִּי הֵן נְעוּלוֹת...
שְׁלֹמִי נִסָּה לִדְפֹּק עַל דַּלְתוֹת הַסִּפְרִיָּה, אַךְ מַהֵר מְאֹד רָאָה שֶׁאֵין אִישׁ בַּחוּץ. אַט אַט חִלְחֲלָה בּוֹ הַיְּדִיעָה: הוּא נָעוּל. אֵין דֶּרֶךְ הַחוּצָה!
מִיָּד הֵבִין שְׁלֹמִי שֶׁהוֹרָיו וַדַּאי דּוֹאֲגִים לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לֹא אָמַר לָהֶם לְאָן הָלַךְ. עַכְשָׁו הֵבִין הֵיטֵב אֶת אַזְהָרוֹתֵיהֶם לְבַל יָצָא מֵהַבַּיִת לְלֹא רְשׁוּתָם. אֵלּוּ רַק יָדְעוּ הֵיכָן הוּא...
שְׁלֹמִי נִסָּה לְהִתְקַשֵּׁר מֵהַטֵּלֵפוֹן שֶׁל הַסִּפְרִיָּה, אַךְ נִרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ קוֹד מְיֻחָד כְּדֵי לְהִתְקַשֵּׁר. מָה יַעֲשֶׂה כָּעֵת?
שְׁלֹמִי עָבַר מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן, אַךְ לֹא מָצָא וְלוּ פֶּתַח אֶחָד. בְּיֵאוּשׁוֹ הָרַב הֵחֵל לִרְקֹם רַעְיוֹן.
עַל שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל הַסַּפְרָנִית נִצְּבָה אֶבֶן גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת. שְׁלֹמִי לָקַח אֶת הָאֶבֶן וְזָרַק אוֹתָהּ בִּמְיֻמָּנוּת רַבָּה עַל אֶחָד הַחַלּוֹנוֹת. לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל נֶפֶץ חָזָק. שְׁלֹמִי צָהַל וְשָׂמַח וְהֵחֵל לִשְׁבֹּר בִּזְהִירוּת רַבָּה אֶת שְׁאֵרִית הַזְּגוּגִית. הַחֹר שֶׁנִּפְעַר הָלַךְ וְגָדַל עַד שֶׁשְּׁלֹמִי הֶחֱלִיט שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הָאֶבֶן לִמְקוֹמָהּ וְעָבַר בִּזְהִירוּת דֶּרֶךְ הַזְּגוּגִית הַמְּנֻפֶּצֶת אֶל מֵחוּץ לַבִּנְיָן, וּמִיָּד הֵחֵל בְּרִיצָה מְטֹרֶפֶת לְכִוּוּן בֵּיתוֹ.
תּוֹךְ יוֹמַיִם הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם מִכְתָּב מֵהַנְהָלַת הַסִּפְרִיָּה, וּבוֹ דְּרִישָׁה לְכִסּוּי הוֹצָאוֹת הַנֶּזֶק שֶׁנִּגְרַם.
הַאִם מֻתָּר הָיָה לִשְׁלוֹמִי לִשְׁבֹּר אֶת הַחַלּוֹן, וְהַאִם עָלָיו לְשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַם? אוֹ שֶׁמָּא, הַסַּפְרָנִית פָּשְׁעָה בְּכָךְ שֶׁהִשְׁאִירָה יֶלֶד יוֹשֵׁב עַל אַחַת הַכֻּרְסָאוֹת, וְנַעֲלָה אֶת הַדְּלָתוֹת לְלֹא בְּדִיקָה מַעֲמִיקָה?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב יַעֲקֹב אֲרִיאֵל שְׁלִיטָ"א:
מְבֹאָר בַּגְּמָרָא (בָּבָא קַמָּא כז:) שֶׁדֶּרֶךְ שֶׁשִּׁמְּשָׁה כְּמַעֲבָר וְנֶחְסְמָה עַל יְדֵי חָבִיּוֹת מֻתָּר לִשְׁבֹּר אֶת הֶחָבִיּוֹת עַל מְנַת לַעֲבֹר, וְהַשּׁוֹבֵר פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק.
בְּעִנְיָנֵנוּ, אִלּוּ הַסַּפְרָנִית הָיְתָה סוֹגֶרֶת אֶת הַסִּפְרִיָּה מִבְּלִי לִבְדֹּק, שְׁלוֹמִי הָיָה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם עַל הַנֶּזֶק.
אוּלָם, בְּמִקְרֶה זֶה, הַסַּפְרָנִית הוֹדִיעָה חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי יְצִיאָתָהּ, וְשְׁלוֹמִי אַף שָׁמַע אֶת הַתְרָאָתָהּ. בְּנוֹסָף לְכָךְ, הוּא לֹא הָיָה בְּמָקוֹם גָּלוּי, אֶלָּא בְּפִנָּה מְרֻחֶקֶת שֶׁל הַחֶדֶר כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּקַלּוֹת, לָכֶן זוֹ אַשְׁמַתו שֶׁנִּנְעַל בַּסִּפְרִיָּה, וְעָלָיו לְשַׁלֵּם.
לַמְרוֹת שֶׁשְּׁלֹמִי אָשֵׁם בַּמַּצָּב אֵלָיו נִקְלַע, מֻתָּר הָיָה לוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הַחַלּוֹן. זֹאת מִשּׁוּם שֶׁבֵּין הַתַּקָּנוֹת שֶׁהִתְקִין יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, יֶשְׁנָהּ תַּקָּנָה שֶׁהַתּוֹעֶה בֵּין הַכְּרָמִים וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לָצֵאת מֵהַסְּבַךְ 'מְפַסֵּג וְעוֹלֶה', כְּלוֹמַר מֻתָּר לוֹ לִשְׁבֹּר עֲנָפִים כְּדֵי לָצֵאת הַחוּצָה (בָּבָא קַמָּא פֵּא:).
לְסִכּוּם: מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁלֹמִי אָשֵׁם בְּכָךְ שֶׁנִּנְעַל - עָלָיו לְשַׁלֵּם. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר הָיָה לוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הַחַלּוֹן עַל מְנַת לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ.
כְּבָר עָבְרוּ שְׁעָתַיִם מֵאָז נִכְנַס שְׁלוֹמִי לַסִּפְרִיָּה הָעִירוֹנִית, אַךְ הוּא לֹא שָׂם לֵב כְּלָל לַזְּמַן שֶׁחָלַף. שְׁלוֹמִי יָשַׁב עַל אַחַת הַכֻּרְסָאוֹת בְּפִנָּה מְרֻחֶקֶת בַּחֶדֶר, כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַפְרִיעַ לוֹ בִּקְרִיאָה, וְהָיָה שָׁקוּעַ כֻּלּוֹ בַּסֵּפֶר הַמְּרַתֵּק. לְפֶתַע נִשְׁמְעָה קְרִיאָתָהּ שֶׁל הַסַּפְרָנִית: "קוֹרְאִים יְקָרִים, שְׁעַת הַסְּגִירָה הִגִּיעָה. בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת אֲנִי נוֹעֶלֶת וְיוֹצֵאת. מִי שֶׁעוֹד לֹא סִיֵּם מִתְבַּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּרֶגַע זֶה!"
שְׁלֹמִי הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ מֵהַסֵּפֶר, וְנִדְהַם לִרְאוֹת אֶת הַמָּקוֹם כִּמְעַט רֵיק. מַחְשְׁבוֹתָיו נָדְדוּ הַרְחֵק לְאַרְצוֹת רְחוֹקוֹת, לְשׁוֹדְדִים שֶׁעוֹמְדִים לִתְפֹּס אֶת קוֹלוּמְבּוּס, גִּבּוֹר הָעֲלִילָה. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִמְשִׁיךְ בִּקְרִיאָתוֹ וְלֹא שָׂם לֵב לַזְּמַן שֶׁעוֹבֵר...
לְאַחַר מָה שֶׁהָיָה נִדְמֶה לוֹ כְּכַמָּה שְׁנִיּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁל קְרִיאָה, הֵרִים אֶת עֵינָיו מֵהַסֵּפֶר וְקָם לָצֵאת. אוּלָם לְפֶתַע חָשׁ תְּחוּשָׁה מוּזָרה: הַסִּפְרִיָּה רֵיקָה! אַף אֶחָד לֹא נִמְצָא! מִיָּד רָץ לִבְדֹּק הָאִם הַסַּפְרָנִית נִמְצֵאת בְּאֶחָד הַחַדְרוֹנִים, אַךְ לְדַאֲבוֹנוֹ גִּלָּה שֶׁהַמָּקוֹם שָׁקֵט לַחֲלוּטִין. אֵין נֶפֶשׁ חָיָה בַּבִּנְיָן כֻּלּוֹ! כְּשֶׁנִּסָּה לִפְתֹּחַ אֶת דַּלְתוֹת הַסִּפְרִיָּה, הֵבִין כִּי הֵן נְעוּלוֹת...
שְׁלֹמִי נִסָּה לִדְפֹּק עַל דַּלְתוֹת הַסִּפְרִיָּה, אַךְ מַהֵר מְאֹד רָאָה שֶׁאֵין אִישׁ בַּחוּץ. אַט אַט חִלְחֲלָה בּוֹ הַיְּדִיעָה: הוּא נָעוּל. אֵין דֶּרֶךְ הַחוּצָה!
מִיָּד הֵבִין שְׁלֹמִי שֶׁהוֹרָיו וַדַּאי דּוֹאֲגִים לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ לֹא אָמַר לָהֶם לְאָן הָלַךְ. עַכְשָׁו הֵבִין הֵיטֵב אֶת אַזְהָרוֹתֵיהֶם לְבַל יָצָא מֵהַבַּיִת לְלֹא רְשׁוּתָם. אֵלּוּ רַק יָדְעוּ הֵיכָן הוּא...
שְׁלֹמִי נִסָּה לְהִתְקַשֵּׁר מֵהַטֵּלֵפוֹן שֶׁל הַסִּפְרִיָּה, אַךְ נִרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ קוֹד מְיֻחָד כְּדֵי לְהִתְקַשֵּׁר. מָה יַעֲשֶׂה כָּעֵת?
שְׁלֹמִי עָבַר מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן, אַךְ לֹא מָצָא וְלוּ פֶּתַח אֶחָד. בְּיֵאוּשׁוֹ הָרַב הֵחֵל לִרְקֹם רַעְיוֹן.
עַל שֻׁלְחָנָהּ שֶׁל הַסַּפְרָנִית נִצְּבָה אֶבֶן גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת. שְׁלֹמִי לָקַח אֶת הָאֶבֶן וְזָרַק אוֹתָהּ בִּמְיֻמָּנוּת רַבָּה עַל אֶחָד הַחַלּוֹנוֹת. לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל נֶפֶץ חָזָק. שְׁלֹמִי צָהַל וְשָׂמַח וְהֵחֵל לִשְׁבֹּר בִּזְהִירוּת רַבָּה אֶת שְׁאֵרִית הַזְּגוּגִית. הַחֹר שֶׁנִּפְעַר הָלַךְ וְגָדַל עַד שֶׁשְּׁלֹמִי הֶחֱלִיט שֶׁהִגִּיעָה הָעֵת. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הָאֶבֶן לִמְקוֹמָהּ וְעָבַר בִּזְהִירוּת דֶּרֶךְ הַזְּגוּגִית הַמְּנֻפֶּצֶת אֶל מֵחוּץ לַבִּנְיָן, וּמִיָּד הֵחֵל בְּרִיצָה מְטֹרֶפֶת לְכִוּוּן בֵּיתוֹ.
תּוֹךְ יוֹמַיִם הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם מִכְתָּב מֵהַנְהָלַת הַסִּפְרִיָּה, וּבוֹ דְּרִישָׁה לְכִסּוּי הוֹצָאוֹת הַנֶּזֶק שֶׁנִּגְרַם.
הַאִם מֻתָּר הָיָה לִשְׁלוֹמִי לִשְׁבֹּר אֶת הַחַלּוֹן, וְהַאִם עָלָיו לְשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק שֶׁגָּרַם? אוֹ שֶׁמָּא, הַסַּפְרָנִית פָּשְׁעָה בְּכָךְ שֶׁהִשְׁאִירָה יֶלֶד יוֹשֵׁב עַל אַחַת הַכֻּרְסָאוֹת, וְנַעֲלָה אֶת הַדְּלָתוֹת לְלֹא בְּדִיקָה מַעֲמִיקָה?
תְּשׁוּבַת הַגָּאוֹן הָרַב יַעֲקֹב אֲרִיאֵל שְׁלִיטָ"א:
מְבֹאָר בַּגְּמָרָא (בָּבָא קַמָּא כז:) שֶׁדֶּרֶךְ שֶׁשִּׁמְּשָׁה כְּמַעֲבָר וְנֶחְסְמָה עַל יְדֵי חָבִיּוֹת מֻתָּר לִשְׁבֹּר אֶת הֶחָבִיּוֹת עַל מְנַת לַעֲבֹר, וְהַשּׁוֹבֵר פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם אֶת הַנֶּזֶק.
בְּעִנְיָנֵנוּ, אִלּוּ הַסַּפְרָנִית הָיְתָה סוֹגֶרֶת אֶת הַסִּפְרִיָּה מִבְּלִי לִבְדֹּק, שְׁלוֹמִי הָיָה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם עַל הַנֶּזֶק.
אוּלָם, בְּמִקְרֶה זֶה, הַסַּפְרָנִית הוֹדִיעָה חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי יְצִיאָתָהּ, וְשְׁלוֹמִי אַף שָׁמַע אֶת הַתְרָאָתָהּ. בְּנוֹסָף לְכָךְ, הוּא לֹא הָיָה בְּמָקוֹם גָּלוּי, אֶלָּא בְּפִנָּה מְרֻחֶקֶת שֶׁל הַחֶדֶר כָּךְ שֶׁלֹּא נִתָּן הָיָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּקַלּוֹת, לָכֶן זוֹ אַשְׁמַתו שֶׁנִּנְעַל בַּסִּפְרִיָּה, וְעָלָיו לְשַׁלֵּם.
לַמְרוֹת שֶׁשְּׁלֹמִי אָשֵׁם בַּמַּצָּב אֵלָיו נִקְלַע, מֻתָּר הָיָה לוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הַחַלּוֹן. זֹאת מִשּׁוּם שֶׁבֵּין הַתַּקָּנוֹת שֶׁהִתְקִין יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, יֶשְׁנָהּ תַּקָּנָה שֶׁהַתּוֹעֶה בֵּין הַכְּרָמִים וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לָצֵאת מֵהַסְּבַךְ 'מְפַסֵּג וְעוֹלֶה', כְּלוֹמַר מֻתָּר לוֹ לִשְׁבֹּר עֲנָפִים כְּדֵי לָצֵאת הַחוּצָה (בָּבָא קַמָּא פֵּא:).
לְסִכּוּם: מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁלֹמִי אָשֵׁם בְּכָךְ שֶׁנִּנְעַל - עָלָיו לְשַׁלֵּם. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר הָיָה לוֹ לִשְׁבֹּר אֶת הַחַלּוֹן עַל מְנַת לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ.
הלכות ריבית
גליון 111
הרב בנימין טבדי | טבת תשפ
"מעכשיו" בדבר שלא בא לעולם
מסכת יבמות - דף צג' ע"א.
הרב חיים כץ | ה' טבת תשס"ז
ירושת בכור פי שנים בשטרות חוב
מסכת בבא בתרא - דף קכד'.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' תמוז התשס"ד
לחדש את דיני הממונות
הרב אריאל בראלי | שבט תשפ
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
הלכלוך הקדוש
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
אוצרות בלב הים
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
אחדות זו מעבדה של בירורים