ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
תשובה:זה לא אסור. אמנם זה ודאי לא ראוי, ולא מתאים לרוח התורה. לעשות כושר זה חיובי. ראוי שכל אחד יעשה כחצי שעה כושר או ספורט ביום, או לפחות פעמיים בשבוע. אבל לצפות באחרים שמשחקים יש בזה ביטול תורה, ובזבוז זמן. במקום שאלפי אנשים צופים בכמה שחקנים על המגרש, היה יותר נכון שאלפי אנשים יתעמלו לבריאות גופם וכמה אנשים יצפו בהם...
מה עוד שכל האווירה הכרוכה במשחקים הללו היא שלילית. התחרותיות וההתשעבדות למשחקים אלו היא גרועה הערצת קבוצות ושחקנים היא פסולה. גם רמת הדיבורים סביב המשחק רדודה: "אם השחקן יבקיע גול – אז יש 'אלוהים' ואם הוא לא יבקיע גול אז אין 'אלוהים' "חלילה ( 'אלוהים' כאן אינו שם קודש).
מכל מקום זה לא איסור ממש. מי שלא יכול ללמוד תורה ואין לו מה לעשות עדיף שיצפה במשחק מאשר דברים יותר גרועים. ספורט זה הבידור הכי פחות חמור.
שאלה: האם יש הבדל בעניין זה בין צפייה במשחק דרך המסך לבין מי שהולך לראות משחק חי?
תשובה: אין הבדל, חוץ מזה שללכת לצפות במשחק זה יותר בזבוז זמן וגם בזבוז כסף.
שאלה: : האם מותר לצפות במשחק שצולם תוך חילול שבת?
תשובה:אסור ליהנות מהחילול שבת ולצפות במשחק. מכיוון שהמשחק צולם עבור הצופים הדבר נחשב כאילו המשחק צולם בשליחותם. אם לא היו צופים, לא היה משחק, ולכן הצפייה אסורה משום 'הנאה ממעשה שבת' ובנוסף יש בכך סיוע לעוברי עבירה. (ראה כתב סופר, או"ח, סי' נ).
שאלה: בחור שהינו מאד כשרוני בספורט, ורוצה להיות שחקן מקצועי, מה יחס התורה לזה, מצד ההלכה והשקפת התורה ?
תשובה: זה לא המקצוע האידיאלי. מקצוע טוב זה מקצוע שתורם לחברה. כגון רופא או אופה, שנותן משהו לחברה. שחקן לא תורם לחברה. להיפך - הוא שותף באווירה השלילית שהוזכרה למעלה. מכל מקום זה לא נורא. בסופו של דבר זה מקצוע. יש עוד מקצועות שהם לא אידיאליים. אך אנשים מתפרנסים מהם.
שאלה – יש טוענים שיש קידוש ה' בכך ששחקן דתי הינו שחקן מוצלח. האם יש אמת בטענה?
תשובה: אם הוא כבר נמצא במקום הזה, ונמנע מלשחק בשבת משום חילול שבת, ומעודד את חבריו גם להימנע מלשחק בשבת יש בזה משום קידוש ה'. וכן מי שנמנע מליטול חלק באירוויזיון משום חילול שבת. באופנים אלו יש קידוש ה'.
לפניות והערות בעניין המדור - דניאל קירש [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
