ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
כשנודע סיפור זה לרבי מנדלי מקוצק, הגיב ואמר: 'אפילו בשעת פטירתו של אותו יהודי, לא הסתלקה ממנו מידת הגאווה'.
סיפור זה נוגע בנקודה עדינה ויסודית בעבודת ה'. פעמים רבות, אנו מנסים לעבוד על מידותינו באמצעות מעשה מסויים. אולם, אם נתבונן בדבר לעומק, נגלה שהפתרון לא נעוץ במעשה החיצוני, כי אם בעבודת הלב הפנימית. המעשה יכול להקל על העבודה הפנימית, אך הוא לא יכול להוות לה תחליף, ולכן מי שמנסה להסתפק במעשה החיצוני, יכול לעיתים ליפול אפילו למקום נמוך יותר מבחינה פנימית.
רבי מנדלי, איש האמת הצרופה והחדה, התבונן כאן לעומק במעשהו של אותו חסיד. במבט ראשוני, הרי הוא שבר את מידת הגאווה, בכך שגרם לאנשים שסביבו להסתכל עליו בעיניים פחות מעריצות, שהרי לא זכה להסתלק מהעולם מתוך קריאת שמע. אם כן, אותו אדם הצליח לבטל עצמו ולהפחית מערכו.
אולם, במבט מעמיק יותר, הרי קרה כאן בדיוק הפוך. בעקבות המעשה, ערכו של אותו חסיד עלה בעיני סביבתו, שהרי עכשיו כולם מספרים עליו שהוא עניו כל כך, שלא קרא קריאת שמע, כדי שלא יספרו עליו שהוא צדיק... ועל כך העיר רבי מנדלי, שמידת הגאווה נשארה בו עד פטירתו.
בנקודה זו קל לטעות בהרבה מצבים. שמעתי פעם מהרב דורדק שליט"א, מהדיר 'המשנה סדורה', כמה דוגמאות לנקודה זו. למשל, רבים נוהגים לשיר 'שירי נשמה' בחושך, כי כך קל להתכוון יותר ולהיכנס למקום פנימי בנפש. בכך הם אומרים, כביכול – אם אני רוצה להיות אמיתי ופנימי, הרי לא ראוי לחשוף זאת מול כולם, ולכן נכבה את האור, ונוכל לשיר באמת ולא בשביל לעשות רושם על האחרים. אולם, לא בטוח שבכך אנו מכוונים לאמת הפנימית, שהרי יתכן שאנו שרים בחושך בכוונה גדולה, ואומרים לעצמנו בלב – עכשיו, אלה שיושבים לידינו שומעים שאנחנו מתכוונים מכל הלב, ואומרים לעצמם: 'איזה צדיק ועניו מי ששר בכוונה, שהרי הוא שר בחושך, ומתכוון באמת לשם שמיים ולא בשביל לעשות רושם'.
ועוד דוגמא – אדם מחבר ספר בעילום שם. יתכן שהוא צדיק ועניו שלא רוצה ששמו יתפרסם. אולם, יתכן שהוא מלא גאווה, ומפרסם בעילום שם, כדי שאשתו וסביבתו הקרובה יעריכו אותו יותר, ויאמרו – איזה צדיק ועניו הוא, שהוא מפרסם ספר בעילום שם!
אז מה העצה? אכן, אין כאן פתרון מעשי מוחלט. הפתרון נעוץ בעבודת הלב הפנימית, שתכוון לשם שמיים. לעיתים, טוב לעשות סייג ולשיר בחושך וכו', אך הסייג לבדו לא מועיל, הוא חייב להיות מלווה בעבודת הלב.
וכך הנחתה אותנו התורה בפרשת שופטים. בפרשה יש שורת מצוות למלך. המצוות מכוונות להמעיט מכוחו, כדי שלא יגבה לבבו ויסור מדרך ה'. כך הצטווה המלך, שלא ירבה סוסים, לא ירבה נשים, וכסף וזהב לא ירבה מעבר לצרכיו.
אולם לאחר כל המצוות הללו, ישנה מצווה נוספת, המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה נוסף, שיהיה עימו תמיד, (עד כדי כך שהיה כרוך בזרועו), ויקרא בו כל הזמן. כלומר, לא מספיק להמעיט מכוחו ולהסתפק במעשים חיצוניים, אלא עליו לעבוד מבחינה פנימית, להיות ירא שמיים אמיתי שעוסק כל העת בתורה, ורק כך הוא יהיה מלך צדיק וישר.
ויהי רצון, שנזכה למול את עורלת הלב, ולכוון פנימיותינו ומעשינו לשם שמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
