ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
יחד עם זאת, נדמה כי דווקא בדבר שהרב קוק ראה בו את העניין המרכזי של השקפתו, יש בציבור הדתי-לאומי הסתפקות גדולה. הרב קוק בכתביו מדבר בהרחבה על כך שאנו חיים במציאות גאולית, ושההופעה של הגאולה המצופה והמובטחת בתורה ובנביאים, שעליה חלם ואליה התפלל עם ישראל בכל הדורות, היא ההתעוררות הלאומית הקיימת בימינו. בדבריו גם קושר הרב קוק תופעות רבות המתרחשות באנושות ובעם ישראל לתהליך הגדול של הגאולה.
בדיוק על אבן יסוד זו יש ויכוח שבע ימים בציבור הדתי-לאומי. יש שאינם מקבלים את הקביעה שאנו בגאולה האחרונה ולא תהיה יותר גלות, ויש ששוללים לגמרי את עצם הקביעה שהקמת המדינה היא ביטוי של גאולה. האחרונים טוענים שבכלל אין לאדם יכולת לפרש ולקבוע את תוכניותיו של הקב"ה, ואף קובעים כי המצב הדתי הרוחני ואף המוסרי במדינה אינו מאפשר לומר שאנחנו בזמן גאולה. תהליכים רבים שקרו בשלושים השנים האחרונות במדינה, הן בתרבות הישראלית והן בעניינים מדיניים, הגבירו ברבים את הפקפוק על ראייה זו.
בציבור החרדי יש שסוברים שלציבור הדתי-לאומי יש בעניין היחס למדינה מין דת מיסטית שאיננו מסוגל להשתחרר ממנה, "דת הציונות" הם קוראים לה. אבל גם בציבור הדתי-לאומי יש חלקים שחושבים שהגישה של "הקוקניקים" למדינה והקדושה שהם מייחסים לה נובעות מהתעלמות או אף ניתוק מהמציאות האמיתית.
גם לדורנו
מבחינה רוחנית ודתית המצב בתנועה הציונית אכן היה בעייתי מתחילתו, ובניגוד לעמדות שונות הרב קוק לא התעלם כלל מהמציאות המורכבת. פעמים רבות כשהוא מתייחס בכתביו למצב המסובך הוא אף משתמש בביטויים קשים שמראים עד כמה הדבר בהחלט כאב לו והדאיג אותו. מתוך כך הוא גם אומר שיש צורך להבין ממה נובעת הגישה של החולקים עליו.
עלינו להזכיר לעצמנו שוב ושוב במי מדובר. הרב קוק היה תלמיד חכם עצום, בקיא בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר, שגדולי תורה רבים בדורו שפגשו בו הכירו בגדלותו המיוחדת. מתוך כל הגדלות הזאת והשליטה בכל חדרי התורה, ניגש הרב קוק בהשקעה עצומה לברר ולהבין את האופן המסובך שבו מתחוללת התחייה הלאומית של עם ישראל.
באחת מאיגרותיו הוא מעיד על גודל המאמץ שהשקיע כדי להגיע לדרך שסלל: "הרבה הרבה מאוד יגעתי באנחתי עד שהעיר הקב"ה את רוחי ויכונן את לבבי ללכת בתומי בדרך הקודש הזאת, לקדש שם שמיים ולחבב את התורה ולומדיה על הבריות, ולקרב רבים לתורה, ולהרבות עוז ואומץ להתיישבות עם ה' על אדמת קודשו... הדרך שאני הולך עליה בעבודת ה' יתברך שמו ידע אדוני שהרבה עמלתי עליה, בדמי בבשרי במוח עצמותיי, ובכל כוחותיי, עד שהאיר השי"ת ברחמיו את עיניי לעמוד עליה" (אגרות הראיה, כרך ב, תקנה). ובכל הבירור הזה הוא מעמיק ומסביר על פי מקורות תורניים מדוע מתרחשים התהליכים הקשים הללו בתהליך הגאולה, ומתוך כך למה למרות כל זה זוהי אכן "גאולתן של ישראל".
יש הסבורים שעמדותיו של הרב קוק התאימו בדורו, כשמעמד הלאומיות היה חזק ודומיננטי ברוב רובו של הציבור, אף שהיה חילוני. במצב כזה היה מקום לדבר על השאיפה לעצמיות הלאומית ולהצביע על השורש האלוקי של השאיפה. אבל היום הרי יש נסיגה גדולה מכל העניין הלאומי והמעטה בחשיבותו, ולעומתה התחזקות גדולה של ערכים אוניברסליים ועיסוק גדל והולך דווקא באדם הפרטי ולא בעם. ואם כך, יש מקום לפקפק בניתוח הפנטסטי של הרב קוק באשר למניעים האלוקיים הפנימיים של התהליך, ולהבין שהתהליך הציוני היה רק חיקוי חיצוני של הלאומיות שהופיעה אז אצל הגויים, ובוודאי אין לראות בתהליך זה את הופעת הגאולה המקווה.
אלא שצריך לדעת שהרב קוק לא רק היה מודע לסיבוכים שהיו בתהליך נכון לזמנו, אלא היה מודע גם לתוצאות הקשות הצפויות, שמופיעות גם היום. הן בדינמיקה ובהתרחבות של תופעות החילון בכלל, והן בהיבט של הנסיגה ממרכזיות העניין הלאומי בפרט. אפשר אפילו לומר שהרב כמו ניבא את היחס שיש כיום בתרבות הישראלית לנושאים אלו.
מה שיותר חשוב לומר בעניין זה הוא שבכל הבירור הגדול שלו, הרב קוק גם קובע שיכולתו של העם להתקדם בתהליך בכיוון הנכון תלויה במודעות של העם למשמעות האלוקית של הגאולה, ומאידך ככל שתמשיך חוסר המודעות הזאת כך יהיו אכן תוצאות קשות לאופן המסובך שבו אכן מתרחשת הגאולה. מתוך כך הרב קוק גם קורא בדבריו לאנשי תורה ללמוד את תורת הגאולה הזאת ולהאיר לכל העם את משמעות המאורעות ובכך לגרום לתיקון הקלקולים.
תלוי בהכרה
להבנת העניין צריך לראות מה שהוא כתב באיגרת לתנועת המזרחי, שהיא כידוע היסוד של המפד"ל (שלימים הפכה לבית היהודי), כלומר יסוד כל הפן הפוליטי-חברתי של הציונות הדתית במדינה: "המזרחי צריך הוא להכיר בגאון את גדולת תעודתו... ליתן להתנועה הגדולה, רבת הצבעים ואדירת הפעלים והשאיפות, את דחיפת חייה היותר עצומה... המזרחי מוכרח להיות בציוניות מה שישראל בעמים: כוח של תסיסה תמידית, כוח שלא יחדל את עבודתו ואת סגולת-הפרייתו, לעולם יתבע את תביעתו ויביע ברמה את תקוותו לניצחון מוחלט ושלם של דעתו, הכוללת, העליונה והקבועה" (אגרות הראיה, כרך ב, תקעא).
וכך מברר הרב קוק בעוד מקומות בכתביו, גם בלי אזכור המזרחי, שאומנם כאמור יסוד כל התחייה הלאומית הוא תהליך הגאולה הגדול, אבל עתיד הציונות ויכולתה להצליח במשימת התחייה הלאומית של עם ישראל, תלויים בכך שהעם יכיר את המשמעות האלוקית העמוקה של המהלך. מתוך כך הוא ראה את תפקיד המזרחי בכך שהוא נותן לציונות את משמעותה ההיסטורית האלוקית האמיתית, שהיא כמובן המשמעות הגאולית. נראה שתפקיד זה עדיין לא נגמר, והוא בתוקף עד היום.
למרות העיסוק הרב בתורתו של הרב קוק, נראה שאפשר לקבוע בצער שרבים לא מבינים באופן מסודר ומובנה על מה מתבססת השקפתו על התחייה הלאומית. זה נובע מכך שרוב העיסוק בתורתו הוא בעניינים של נפש האדם, תרבות, יצירה, מודרנה וכדומה, ופחות בדבריו על התחייה הלאומית, וגם מכך שדבריו קשים להבנה להרבה אנשים. מאידך, כאמור, התופעות הבעייתיות שקרו במדינה ובחברה הישראלית מקשות עוד יותר על קבלת עמדה זו.
הדברים אינם מנותקים או הזויים חלילה, מדובר בתורה גדולה ועמוקה. מי שרוצה לדעת מה היא השקפת הרב קוק על התחייה הלאומית, וכל שכן מי שרוצה להבין על מה מתבססת השקפה זו, מוזמן ללמוד את התורה הזאת. ואני סמוך ובטוח שמי שיעשה כך, בעזרת ה' יבין את הדברים וימצא מענה לתמיהותיו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
