ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
בעצם, לראשונה הוסבר בצורה ברורה כי גם אדם שלא חטא מעודו, יכול וצריך לשוב בתשובה. הרב מוצא את הרמז לכך במעשה בראשית במדרש המתאר את חטאה של הארץ, של הארציות, עת שינתה מהציווי האלוהי ובמקום להוציא עץ שטעמו וטעם פריו שווים, הוציאה עץ שאין טעמו וטעם פריו שווים. הרב זיהה את הפרי עם המגמה העליונה ואת העץ עם האמצעי (אורות התשובה, פרק ו', פסקה ז'). בית שמאי פסקו כי העולם הזה חייב להכיל גם בצד ההלכתי את התיקון לחטאה של הארץ ועל כן פסקו, כי מכשירי מצווה הרי הם כמצווה. על כן, רבי אליעזר שהיה מבית שמאי פסק להלכה כי ניתן להעביר סכין מילה (מכשיר מצווה, אמצעי) בשבת ברשות הרבים כדי למול את התינוק (מצווה, תכלית או מטרה). רבי עקיבא חלק עליו. האריז"ל מלמד אותנו כי אף שנפסקה הלכה בעולם הזה כבית הילל, הרי שבעולם הבא הלכה כבית שמאי. לאור דברי הרב, הסיבה ברורה. בעולם הבא כבר יתוקן חטאה של הארץ, של הארציות, שכן המימד הגשמי יבוטל.
המעגל הנוסף של החטא כבר קשור באדם, אך לא באדם הפרטי אלא באדם הראשון. האדם הראשון שהיה צריך לברור בין אמת לשקר, חטא והוריד את עבודתו דרגה אחת למטה מכך, בחירה בין טוב לרע. גם אדם שטרם חטא בכל חטא שהוא, צריך לשוב בתשובה בשל חטא האדם הראשון. יש אנשים שאין שום ספק שייבחרו בטוב. הם כלל לא נמצאים במעגל של הבחירה בין טוב לרע. אלא מה? הם נאלצים להתמודד, בשכלם, עם שאלות לא קלות של אמת ושקר. מה נכון לאדם מבוגר לעשות ביום קר? לצאת לטבול באשמורת הבוקר בטרם ילמד קבלה, או ללמוד ללא טבילה בשל הסכנה שיתקרר ואולי יחלה? הדיון הפנימי מה נכון לעשות במקרה זה איננו קל. בכל מקרה השאלה של אותו צדיק מבוגר, היא איננה אם הוא מתעצל לקום ממיטתו ולצאת לטבילה. אם הוא חושב שזו האמת הוא עושה זאת ללא ספק. עבודתו היא ברירת האמת מתוך החלופות השיקריות הרבות המופיעות בפניו.
המעגלים הללו, זה של תיקון חטא האדם הראשון וזה של חטא הארץ, קודמים בזמן לחטאו הפרטי של האדם, אך כמובן שהחטא הפרטי של האדם צריך תיקון בטרם יוכל להתקדם אל המעגלים הבאים.
הרב זצ"ל לימד אותנו כי מושג התשובה בעצם חל על כל המציאות. כל המציאות שבה אל מקורה, כפי שהטיב להסביר זאת הרמח"ל. התשובה כוללת את תשובת הגוף, שמירה על איכות החיים, שמירה על העולם, ושמירה על נפש האדם. התשובה כוללת את התשובה הלאומית של ישראל לארצו ותשובת ישראל אל התורה במלואה, לרבות ובעיקר לחכמת האמת, חכמת הקבלה, זאת לאחר אלפיים שנות תורה חלקית בלבד, התורה ההלכתית.
לא ניתן לבחור קטע אחד מאורות התשובה כדי לעמוד על עוצמתו של הספר, אך אני חושב שישנו קטע מיוחד הנוגע לתשובה, גם במקרה שהאדם לכאורה מיואש מהאפשרות שהוא יצליח לשוב, בשל עיכובים שעל פי חכמי ההלכה מעכבים את תשובתו של האדם. הרב מביא קטע מאלף:
"כְּשֶׁהָאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְאֵינֶנּוּ מַנִּיחַ אֶת תְּשׁוּבָתוֹ, אַף–עַל–פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָשׁוּב עֲלֵיהֶם, וּמִכָּל–מָקוֹם הוּא אוֹחֵז בְּרַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה, סוֹף סוֹף יָבֹא גַּם כֵּן לָשׁוּב מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה. וְאָז תִּהְיֶה אוֹרַת תְּשׁוּבָה לְמַפְרֵעַ גְּדוֹלָה מְאֹד, וּמִתּוֹךְ יְצִיאָתָהּ מִן הַמֵּצַר, מִתּוֹךְ הָעִכּוּבִים הַגְּדוֹלִים, תִּפְעַל בְּכֹחַ עַז וְחָזָק מְאֹד, וְתִהְיֶה מֵהַמִּינִים הַנִּבְחָרִים שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, הַחוֹתְרִים אֶת הַמַּחְתֶּרֶת לְקַבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהִתְקַבֵּל, כִּמְנַשֶּׁה וַחֲבֵרָיו. וּכְשֵׁם שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, שָׁם אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד, כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁבוּ - אַף עַל פִּי שֶׁבְּיָדָם הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה - עוֹמְדִים, אֵין בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד שָׁם, שֶׁהֵם נֶחֱשָׁבִים לְגַבֵּי אוֹתָם בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁבָּאוּ לָשׁוּב וּבְיָדָם הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ צַדִּיקִים גְּמוּרִים לְגַבֵּי בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה. וּכְמוֹ שֶׁהַדִּין נוֹהֵג בִּתְשׁוּבָה, כֵּן הוּא נוֹהֵג בִּתְפִלָּה. יֶשְׁנָם דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים אֶת הַתְּפִלָּה, וּמִי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכָּל אֵלֶּה הֵם בְּיָדוֹ וּמִכָּל מָקוֹם הוּא אוֹחֵז בְּחָזְקָה בִּיסוֹד הַתְּפִלָּה, וְהוּא קוֹרֵא לַד' בְּכָל עֵת, סוֹפוֹ שֶׁיָּסוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים. וְאָז אוֹר הַתְּפִלָּה הַבָּאָה מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים הוֹלֵךְ הוּא לְמֵישָׁרִים בְּחַיִל גָּדוֹל, בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה, וּמְפַלֵּשׁ נְתִיבוֹת• לַהֲמוֹן תְּפִלּוֹת נִדָּחוֹת שֶׁל עַצְמוֹ וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמִתְקַיֵּם בּוֹ דַּוְקָא "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ, ד' לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם, ד' לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי" (אורות התשובה, טו, ח).
***
לחשי ההוויה - הרב אברהם יצחק הכהן קוק (תרע"ב)
תִּלְחַשׁ לִי סוֹד הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ:
חַיִּים לִי יֵשׁ, קַח נָא, קַח!
אִם יֵשׁ לְךָ לֵב, וּבַלֵּב דָּם,
שֶׁרַעַל יֵאוּשׁ לֹא זִהֲמַהוּ.
וְאִם לִבָּתְךָ עֲרֵלָה
ויָפְיִי לֹא יַקְסִימְךָ,
סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה, הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.
ודוֹר יָקוּם וָחַי, יָשִׁיר לְיֹפִי וְחַיִּים,
ועֶדְנָה בְּלִי דַי יִינַק מִטַּל שָׁמַיִם.
אִם כָּל צִפְצוּף עָדִין,
כָּל יֹפִי חַי, לֹא הֲדַר שִׁירַת קֹדֶשׁ
אַךְ זֶרֶם אֵשׁ זָרָה בְּךָ יעוֹרֵרוּ,
סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה, הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.
וּמֵהֲדַר כַּרְמֶל ושָׁרוֹן שִׁפְעַת רָזֵי הַהֲוָיָה
תַּקְשִׁיב אֹזֶן עַם חַי,
וּמֵעֵדֶן שִׁירָה וִיפִי חַיִּים אוֹר קֹדֶשׁ יִמָּלֵא,
וְהַהֲוָיָה כֻּלָּהּ לוֹ תְּדוֹבֵב:
בְּחִירִי, הֲרֵינִי לְךָ מֻתֶּרֶת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
