ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל (לא, א). כתב רבינו האור החיים הק': "אומרו את 'כל' הדברים האלה" להעיר שהגם שהגיע יום פטירתו (של משה) וכו' אעפ"כ היה בו כח היכולת לדבר את כל הדברים עי"ש.
העירו האחרונים שדבריו המה דברי פלא, כי בפסוק כאן לא נאמר: "את 'כל' הדברים האלה", אלא רק "את הדברים האלה" וגו'.
הגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל בספרו חיים ושלום (ריש פר' דברים) הביא בזה דברים נפלאים, מה ששמע בשם מקובלים; שמשמים הטעו את רבינו האוה"ח משום פשט מסוים שכתב בפר' דברים על משה רבינו ע"ה, אך דוחה דבריהם מכל וכל.
ונביא את דבריו בקצירת האומר:
האוה"ח הק' פירש בפסוק (א, א) אלה הדברים אשר דיבר משה וגו', וז"ל: אלה מיעט את הקודם, פירוש לפי שאמר אשר דיבר משה שהם דברי עצמו, שכל הספר תוכחות הם - מוסר ממשה לעובר פי ה', וכו'.
וחש הכתוב לומר כי כדרך שאמר משה מפי עצמו דברים כאלה, כמו כן במאמרים הקודמין אמר משה מפי עצמו איזה דבר, לזה אמר "אלה הדברים" פי' אלה לבד הם הדברים אשר דיבר משה דברי עצמו אבל הקודם בד' חומשים לא אמר אפילו אות אחת מעצמו אלא הדברים שיצאו מפי המצוה כצורתן בלא שום שינוי אפילו אות אחת יתירה או חסרה עכ"ל.
ובפשטות דבריו קשים להולמם, שהם כנגד דברי חז"ל מפורשים בסנהדרין (דף צט.) שאפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה "אלא משה מפי עצמו" - זהו כי דבר ה' בָּזָה עכ"ל הגמרא, ופשוט דכל התורה היינו גם ספר דברים בכלל, וא"כ איך אומר האוה"ח שספר דברים כן אמרו מפי עצמו.
ומבאר - הגה"ק ממונקאטש - שאין כוונת האור החיים שאמרם מפי עצמם ממש, אלא שכבר נצטוה עליהם ואמרם בעבר, ועכשיו חזר עליהן שנית מפי עצמו, יעו"ש באריכות.
ומסיים 'המנחת אלעזר' בדברי פלא, וז"ל: ושמעתי מפי זקן וחכם, שמקובל מפי צדיקים ז"ל כיון שנמצא זה הלשון (בפר' דברים) באוה"ח כנ"ל שיש לטעות בו ח"ו כנזכר, על כן טעות נזדקרה לפני הרה"ק האור החיים בספרו (פר' וילך) שפי' דהכי כתיב "וידבר את כל הדברים" ובאמת לא נמצא בתורה שם תיבת "כל" כנודע התמיה הזאת כבר, והיא מידה כנגד מידה בלשון הדברי"ם שדיבר משה עד כאן שמעתי".
ודוחה דבריהם ואומר: אמנם לפי מה אין צריך לזה, ובאמת אין כוונה זרה לטעות בדבר האוה"ח הק' כנ"ל, ולא הגיע לו עונש ח"ו בעד זה, ומה שנמצא (בדבריו) בפרשת וילך על לשון הכתוב "כל הדברים" כן כתבו התוס' בכמה דוכתי (ראה ב"ב קיג. תוד"ה תרוייהו וז"ל: פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים, וכן מצינו בשור שנגח וכו' יעו"ש), וכן במגילה (ג.) דרשינן "וילן יהושע בתוך העמק" וכהנה וכהנה אשר פסוק זה לא נמצא בלשון כזה, אלא דרבנן לא הוי בקיאי בקרא בעל פה בדקדוק הלשון, מרוב טירדת גירסייהו, על כן דרשו וכתבו לפעמים שלא בדיוק הלשון דכתיב בקרא כנודע. וכן קרה בפר' וילך להגה"ק ב' האור החיים והדברים עתיקים עכ"ל.
מ"מ אע"פ שטעו בדיוק הלשון, כמובן שלא טעו בפשט הפסוק, וכדוגמת כאן בפרשת וילך, דאע"פ שלא כתוב "כל" אמנם כוונת הכתוב ברור הוא שר"ל "כל" שהרי בסוף הפרשה (להלן ל) כתובות התיבות (וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת) "עד תומם" שביאורו כי דיבר את כל דברי השירה הזאת מתחילתם עד סופם, וכ"כ הג"ר משה חיים טריווקאס במח"ס נאד דמעות בקובץ תורה מציון – ירושלים (שנה ד' קונטרס א' סי' י ס"ק ד'), וגדולה מזו ר"ל שרבינו האור החיים הציג מילת "כל" בתור מבאר את הכתוב, כי כוונת הכתוב כי משה רבינו דיבר כל הדברים האלה ביום פטירתו, אבל חלילה לנו לדמות ח"ו כי יצא עתק מפיו להוסיף בתוה"ק הנזכרת וד"ל. עכ"ד ודפח"ח.
*
ובפרדס יוסף החדש כתב: וראה בקובץ אוהל מועד - קרקא תשרי תרנ"ט (עמ' 82) - הכותב: שמעתי מהרה"צ מו"ה ר' יוסף מאיר שליט"א מקהילת ספינקא (הוא אדמו"ר האמרי יוסף מספינקא זצ"ל) שאמר בשם הרה"צ רבן של כל ישראל מאפטא זצ"ל באור החיים פר' וילך וכו' דברי האוה"ח הללו שייכים לפר' האזינו פרק ל"ב פסוק מד-מה ויהיה הכל על נכון עכ"ל.
פניני אור
פנינים נפלאים מדברי רבינו בלשון קלה השוה לכל נפש.
לנצל את הזמנים הנעלים המיוחדים
וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם (ויקרא כג, כח)
מהו הביאור בטעם של האיסור מלאכה - כיון שהוא יום כיפורים, מה בכך שהוא יום כיפור מכל מקום אפשר לעשות מלאכה.
ומבאר רבינו אור החיים הק' שהוא נתינת טעם. כפי שהגמ' (סוטה דף מ) אומרת, שאין אומרים פסוקים כשהכהנים מברכים את העם, משום כלום יש עבד שמברכים אותו ואינו מאזין ע"כ. גם כאן כלום יתכן שיעשה מלאכה ביום של כפרה, היתכן שאדם נמצא בזמן שעיצומו של יום מכפר, והוא עסוק במלאכתו. וכל בר דעת מבין שאם בורא עולם נתן כח וסגולה ומעלה של כפרה ביום הזה, לא יתכן שהוא יעסוק במלאכתו. ויש להתייחס ליום הזה בקדושה ובטהרה ולא לעשות מלאכה.
יש ללמוד מזה שכאשר יש זמנים שהם מיוחדים הם מקודשים, יש להבין שאין לעסוק בזמן כזה בדברי חול והבל, ויש לנצל זמנים אלו בהתעלות ולעלות במעלות היראה והקדושה.
(אוצר הפרשה - פר' אחרי)
התפילה המיוחדת של רבינו ליום כיפור
בפרטים הפחות ידועים על רבנו ה'אור החיים' אפשר למנות את העובדה שדרכו של ה'אור החיים' היתה לחבר תפילות לזמנים מסוימים ולהזדמנויות שונות. על עובדה זו ניתן ללמוד מפיו של תלמידו של רבנו מרן החיד"א שכתב בספרו 'דבש לפי' (מערכת תי"ו אות מ"א) בזה הלשון: "וכד הוינא טליא ראיתי להרב המופלא חסידא קדישא כמהר"ח ן' עטר ז"ל שיסד קריאה נאמנה בכל ליל מוצאי שבת קודש מתחילת הלילה עד הבוקר וכו' והיה מיוסד הכל במספר במפקד שמות הקודש ותפילות שיסד הרב ז"ל".
על אף שבימינו אין ידוע איזה תפילות חיבר רבנו עם כל זאת השתמרה תפילה אחת שמיוחסת אליו, תפילה זו מובאת לראשונה במחזור ליום הכיפורים לפי מנהגי הספרדים שהודפס בשנת תקנ"ז, מחזור זה שנקרא בשם ספר 'עבודת מקדש' הודפס בדפוסו של החכם הרב אליעזר סעדון על פי הוראותיו של החיד"א ומובאת בו רק תפילת המוסף של יום הכיפורים.
מנהגם של קהילות הספרדים לומר סליחות לאחר סיום תפילת המוסף של יום הכיפורים, ובתוכם אומרים הם שבע פעמים 'א-ל מלא רחמים' וי"ג מידות.
וזו נוסח התפילה:
"יְהִי רָצון מִלְפָנֶיךָ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹקֵינוּ יְדִידוּת אוֹר נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְמָתֵינוּ, לְמַעַן בְּרִיתְךָ אֲשֶר כָּרַתָּ לִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִידוֹת שֶאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ, זְכוֹר אַהֲבָתֵינוּ וְחִיבָּתֵינוּ וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְבֵית קָדְשֵׁינוּ וְתַחֲזוֹר לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם, כִּי קָשָׁה פְּרִידָתְךָ מִמֶנוּ כִּפְרִידַת נַפְשֵׁינוּ מִגוּפֵינוּ, הָמוּ מֵעֵינוּ וְכָלְתָה נַפְשֵׁינוּ אֶל גְאוּלַת שְׁכִינָתְךָ וְאֶל מְעוֹן קָדְשֶׁךָ, וְלִרְצוֹנְך ה' נִכְסַפְנוּ. הִנְנוּ מִתְחַנְנִים וּבוֹכִים לְפָנֶיךָ ה' 'אָב הָרַחֲמָן' עַל גָלוּת הַשְׁכִינָה, הוֹשִׁיעָה ה' שְׁכִינָתְךָ וְדַבֵּק נַפְשֵׁינוּ בְּאַהֲבָתְךָ הַנְעִימָה וְהָעַרֵיבָה עַל נַפְשֵׁינוּ רוּחֵינוּ וְנִשְׁמָתֵינוּ וְייֵעוֹל מַלְכֵּנוּ בְּהֵיכְלֵיה".
הגר"ח פלאג"י נהג לאומרה קודם קדיש תתקבל של תפילת מוסף
גם הגר"ח פלאג"י, בספרו 'ימצא חיים' (סי' ג), מצטט תפילה זו, תוך שהוא מציין, שתפילה זו מהרב ח"ק (-חסידא קדישא) כמהר"ח ן עטר זלה"ה וזיע"א.
התפילה עצמה מובאת שם בשינויי לשון קלים, ולפי המובא שם אין לומר תפילה זו אלא לאחר שאומר הש"ץ את ה'ויעבור' האחרון. שנאמר לאחר תפילת המוסף של יום הכיפורים. הוראה זו תואמת למה שכותב הגר"ח פלאג"י עצמו בספרו 'מועד לכל חי' (סי' י"ט אות כ"ט): "והתפילה שסידר הרב כמוהר"ח ן' עטר ז"ל בעוד שאומר הש"ץ 'ויעבור' נדפסה במחזורים בסוף הספר וכו', ואני הצעיר נהגתי לאומרה בקול רם אחר סיום הסליחות דמוסף, קודם קדיש תתקבל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
