ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
פעם אחת הוא היה כל כך חלש עד שאפילו בתפילת שמונה עשרה לא יכול היה לעמוד על רגליו, והתפלל בישיבה. באותה תקופה הייתה צרה מסויימת לעם ישראל, ובסוף התפילה אמרו כולם – 'שיר המעלות', כדי להתפלל ולזעוק אל ה' לישועה.
להפתעתם של הנוכחים, התנער הרב לקום ולעמוד על רגליו. מיד פנו אליו בשאלה: הרב, הרי אפילו בשעת תפילת שמונה עשרה, שחייבים לעמוד, הרב ישב, ומדוע דווקא בעת אמירת 'שיר המעלות' הרב מבקש לעמוד?
ענה להם הרב: תפילת שמונה עשרה היא חלק מתקנת התפילה מדרבנן (רמב"ם תפילה א, א), אבל בתפילת 'שיר המעלות' אנו מקיימים מצווה מהתורה להתפלל בעת צרה, (כדברי הרמב"ם תעניות פ"א - "מצות עשה מן התורה לזעוק... על כל צרה שתבא על הצבור...)", ולכן חשוב לי לעמוד בזמן קיום מצוות עשה מהתורה.
כמה הדברים יסודיים לימים אלו של מלחמה, שעלינו להעתיר לה' בתפילה לישועת ה' ולנצחון במלחמה.
ומעניין לעניין באותו עניין. בימים אלה, עוברים אנו מהימים הנוראים של ראש השנה ויום הכיפורים, ימי תפילה וזעקה, לימי השמחה של סוכות ושמחת תורה. התחושה המקובלת בחג הסוכות היא, שאנו משאירים את זמן הזעקה מאחור, ופונים לחג הסוכות, הקרוי במיוחד 'זמן שמחתנו', והדגש המרכזי בו הוא השמחה כ'שמחת בית השואבה' ועוד.
דרכו של עולם שאלו שתי תכונות מנוגדות בנפש, לא הרי תחושת היראה של הימים הנוראים כתחושת השמחה של סוכות ושמחת תורה. סוכות קרוי גם 'חג האסיף', הזמן בו אוספים הביתה את כל היבול והשפע שה' העניק לנו בשנה החולפת, והרגש הנלווה לכך הוא רגש של שמחה והודיה לה'.
והנה, למרבה ההפתעה, בסיומו של חג הסוכות חל 'הושענא רבה', המשיב אותנו שוב למספר שעות לאווירת הימים הנוראים. התרגום המילולי ללשון ימינו למילה 'הושענא/ הושיעו' זוהי המילה 'הצילו'!
וכאן שואל כל אדם המחובר בתחושותיו למהלך הנפשי של חגי התורה – הלא 'הצילו' היא זעקתו הנואשת של המצוי בסכנת מוות, וכיצד דווקא בסוף חג השמחה, הבאה מתוך תחושת שלמות והודיה לה', אנו שבים וצועקים: הצילו? ולא סתם אנו צועקים 'הושענא' אלא 'הושענא רבה', 'רבה' מלשון – גדול, יום הזעקה הגדולה והתחינה השמיימה, הכיצד?
אלא שהתשובה היא, שזה החידוש המיוחד של חג הסוכות. דרכו של עולם, שאדם זועק לה' מתוך צרה וחיסרון, אך כשיש לו הרבה, והוא חש בטוב ובשמחה, הוא שוכח חלילה את ה'. בא חג הסוכות ומלמד אותנו – גם בשעה שיש לנו הרבה טוב, עלינו לזכור את ה'. מחד – עלינו להודות לו על כל הטוב שגמלנו, ומאידך – לזכור שהכל תלוי בידי ה', ובכל רגע ורגע עלינו לזעוק אליו ולבקש ממנו שישפיע מטובו עלינו, בדיוק כמו מי שאין לו כלום. לזכור, שגם מי שעכשיו ברום המדרגה, ואוסף כל טוב הביתה, עדיין הוא נתון בידי ה', ועליו לזעוק אליו: הצילו!
בשמחת תורה הקרוב ניזכר בשמחת תורה בשנה שעברה, כשלצערנו חשבנו שהכוח בידינו, ולא עלינו שכחנו שהכל מה', חשנו ברוב טובה, וה' גלגל שנצעק: הצילו.
ויהי רצון, שנתקן זאת, נזכור שכל הכוח בא מה' – נודה לו על הטוב שגמלנו, נזעק אליו שיושיענו, ובזכות זאת נזכה ל'הושענא רבה' – התשועה הגדולה והשלימה בבניין המקדש וגאולה שלמה בקרוב! חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
