ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
ראינו עיון חודר בנושא זה מהרב הגדול ר' צדוק הכהן, מלפני מאה וחמשים שנה, וכן הוא כותב שזו היא טענת המרגלים בימיו של משה רבינו. כך מסביר ב"דובר צדק" (אות ד, פרשת אחרי מות, במהד' הר ברכה, עמ' 186-187):
"וארץ ישראל הנגלה ממנה בכל מיני חמדות ותאוות, הוא משכא דחויא (=עור הנחש) ולכן אמרו ז"ל (ספרא, אחרי י"ג) דהכנענים גרועים מכל האומות. 1 וזה שאמרו (במדבר י"ג, כ"ח) אפס כי עז העם. ו'ארץ אוכלת יושביה' לא דבר ריק דיברו רק מכח משכא דחויא, מכל מיני שלוה וחמדת עולם-הזה הנמצא שם יכולים לימשך אחריהם. וכמו שדרשו חז"ל בשבת (קמ"ז ע"ב) גבי ר' אלעזר ואיתא בויקרא רבה (ה', ג') דשלוש עשרה דימוסיות היו לעשרת השבטים ונמשכו אחריהם...
ועדיין נסתפקו בְהָרַחֲבוּת ומותרות של תאוות. ודבר זה הוא רק בפירות הארץ והוא מצד המצוות רצה לומר כשעושה מצוה בפת ומאכל אז שורה על הָרַחֲבוּת ההוא שם שמים ממש כטעם ארץ ישראל.
ומרגלים ראו הלבוש דמשכא דחויא, ויהושע וכלב ראו הפנימיות ד'טובה הארץ' (במדבר יד, ז). ומה שהלבוש דמשכא דחויא מכשיל מאוד, על זה נאמר (במדבר יד, ח) 'אם חפץ בנו ה' ' וגו' פירוש אם ה' יתברך חפץ להביאנו, והוא יודע גם כן מֵהַמָשְׁכָא דחויא, על זה נאמר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?". ואף על גב דחזי ברוח הקודש דהוה ליה בנין דלא מעלי כדאיתא בברכות (י'.). ועל זה אמר ר' שמעון בן יוחאי בפרשת בשלח שם אהא דחד איילתא, דתמן לא תשאל ולא תנסה את ה', והכי דייקא. [עכ"ל].
כלומר הקב"ה יודע שעלול לצאת בן רע כמו מנשה. אבל סופו לחזור בתשובה, ואסור לנו לנטוש מצוה אותה ציונו הקב"ה.
וזה משתלב עם מדרש המובא בילקוט שמעוני (איכה רמז תתרל"ז):
זכור תזכור. תני ר' חייא משל למלך שהלך לחמת גרר ונטל בניו עמו, פעם אחת הקניטוהו ונשבע שאינו נוטלן, והיה נזכר להם ובוכה ואומר הלואי יהוון בני עמי אע"פ שמקניטים אותי, הדא הוא דכתיב 'מי יתנני במדבר מלון אורחים' (ירמיה ט, א) אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי כמו שהיו במדבר שהיו מלינין עלי.
ודכוותיה 'בית ישראל יושבים על אדמתם ויטמאו אותה' (יחזקאל לו, יז). אמר הקב"ה הלואי יהוון בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה.
אין לנו "להתחכם" על מצוותיו של הקב"ה, אלא לנהוג בתמימות ולציית לדברו. [ועוד עיין בזה "חזון הגאולה" בדברי הראי"ה קוק, עמ' רכב].
כי גם כאן עתיד כלל ישראל לשוב בתשובה, מפני קשר עמוק של נפשו בהקב"ה.
^ 1.מובא במדרש שיר השירים (ה, ד) בענין הנסיון הגדול של ארץ ישראל: רחצתי את רגלי מטינוף של עבודת כוכבים יודעת הייתי שאבק של אותו המקום משיאני [=מפתה אותי] לעבודת כוכבים. אע"פ כן 'דודי שלח ידו מן החור'" [הקב"ה פקד על המלך כורש לשלוח את עם ישראל לארץ ישראל]. וראו עוד דברים בענין נסיון זה ב"אוצרות הנצי"ב", שחיברתי בעזרת ה', עמ' רל"ז, בשם חתם סופר, אגרות בעל התניא, ר' זונדל מסלנט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
