ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
בפוליטיקה קל לראות את כתמי הגאווה מבצבצים מתוך ווילון הנאומים הגבוהים, אך האמת היא ש'לב יודע מרת נפשו', והטבע האנושי הוא שהגאווה ותאוות הכבוד מתגנבים ללבבו של כל אדם, ובמיוחד עת זוכה הוא בתפקיד שיש בו הנהגה, השפעה וכוח.
נמצא, שהתמודדות זו מקיפה חלקים גדולים מהמין האנושי, שהרי לרבים רבים יש השפעה במקום כלשהוא.
מעניין ללמוד דרכי התמודדות בתחום זה, מהדרך שבה מספרת החסידות על התמודדות מייסדיה עם ניסיון זה.
ידוע ומפורסם שהמילים האחרונות שלחש הבעל שם טוב הקדוש, מייסד תנועת החסידות, לפני פטירתו, היו : "אל תבואני רגל גאווה". ללמדך, שההתמודדות עם מידת הגאווה היא התמודדות לאורך כל החיים.
ומצאנו שתי גרסאות לאופן שבו עברה הנהגת התנועה למנהיג הבא, ושתי הגרסאות מבטאות דרכי התמודדות שונות עם מידת הגאווה ותאוות הכבוד.
הגרסה הראשונה מספרת, שלאחר הסתלקות הבעש"ט, ירש אותו בנו רבי צבי הסופר, והנהיג את התנועה, וכל התלמידים היו כפופים לו.
בחג השבועות תקכ"א, עת מלאה שנה להסתלקות הבעש"ט, קם רבי צבי ואמר למגיד ממזריטש: 'היום היה אצלי אבא ואמר לי, שהשכינה והפמליא של מעלה 'עם כל החבילה' עברו לכבודו'. ומיד פשט רבי צבי את בגד האדמו"רים הלבן והלבישו את המגיד ממזריטש. והרב המגיד לא סירב למינוי והפך למנהיג החסידות.
על סיפור זה אמר האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש: 'רבי צבי היה מפורסם במידת ההכנעה והשפלות, אבל לכמה כוחות נעלים צריך אדם בשביל שיוכל לעשות דבר כזה, שהרי מצינו (מנחות קט, ע"ב) בתנאים ואמוראים שלעלות לגדולה לא רצו, אך אחרי שכבר עלו, העידו על עצמם שאינם מוכנים לרדת'. (ספורי חסידים, תורה, מס' 381).
הגרסה השנייה מספרת סיפור שונה לחלוטין. לפני פטירתו של הבעל שם טוב הקדוש שאלוהו תלמידיו מי ימלא את מקומו. השיב להם: "מי שיגיד לכם כיצד משברים את מידת הגאווה, הוא יהיה לכם לראש".
לאחר הפטירה, פנו התלמידים ראשונה למגיד ממזריטש ושאלוהו - כיצד משברים את הגאווה?
ענה המגיד: "מידת הגאווה שייכת לבורא יתברך, כמו שכתוב: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". לכן אין עצה לעקור מידה זו, אלא חייבים אנו להילחם בה כל ימי חיינו". מיד ידעו חבריו, שהוא הראוי למלא את מקומו של רבם. (אור הגנוז עמ' 98).
יש כאן שני דרכים בעבודה על מידת הגאווה. רבי צבי הסופר בחר בגבורת נפש אדירה ונדירה לוותר על ההנהגה. בדרך זו הוא אחז במידת הביטול וההכנעה, אך כך גם אי אפשר להנהיג. דרך זו נקראת בלשון החסידית 'הכנעה', להכניע את היצר והמידות הרעות על ידי הכנעתם.
אולם, בדרך זו המידות לא מזדככות ומתעלות, לפיכך הדרך השלמה היא להתעלות אחרי ההכנעה למדרגה גבוהה יותר, שנקראת בלשון החסידית 'המתקה'. ב'המתקה' מזככים ומעלים את המידה הבעייתית, והופכים אותה למידה טובה. (רבי צבי הסופר לא 'המתיק' את הנהגתו, כי המגיד היה מתאים להנהגה יותר ממנו). המגיד ממזריטש לימד את סוד המתקת מידת הגאווה.
המגיד מלמד שנטייתו של האדם להתגאות, נובעת מנטייתו הטובה ללכת בדרכי ה'. כידוע, תלמיד חכם צריך שתהיה בו שמינית שבשמינית של גאווה. בגאווה צפונה האמירה - "אני יכול", שהיא חשובה להתפתחות האדם והעולם.
אולם מאידך, ודאי שמידה זו בגולמיותה פסולה היא מאד, ועל האדם להילחם בה וללטש אותה. ה' יכול להתגאות, כי הוא אכן יכול. האדם לעומתו לא יכול כלום מצד עצמו, ולכן אין לו כלל במה להתגאות. יתר על כן, ה' שונא גאים כי הם ממעטים את מקומו של ה', שהרי רק לו יש במה להתגאות.
אם כן - מה עושים? כיצד נדבקים בה' במידה זו?
כאן אנו מגיעים להנחייתו של המגיד. אדם שמתגאה מצד עצמו זו גאווה פסולה, אך אדם שמתגאה בדבר ה' שבקרבו בבחינת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" - הרי זו גאווה חיובית. אדם שאומר אני מצד עצמי לא יכול כלום, אבל ה' נתן לי כוחות ומצד כוחות אלו יש בכוחי לעשות, הרי באמת זו גאווה חיובית. ובמילים אחרות - אדם שנדבק בה' ואחיזתו בגאווה היא מצד שזו מידתו של ה', הרי באמת זו ענווה ולא גאווה וזה חיובי. לכן לימד המגיד שלא לשבר מידה זו, אלא לאחוז בה ולהילחם בה כל ימי חיינו.
מי שיודע 'להמתיק' מידה זו הוא יכול להיות לראש, שהרי הראש חייב להיות אדם שיודע שיש בו כוחות להנהיג וכו'. אדם כזה לא ישבור את מידת הגאווה, אלא ילחם בה וילטש אותה כל ימי חייו, ויבטל עצמו לה'.
וכיוון שהטבע העולמי דורש שכמעט כולנו נהיה אנשים בעלי השפעה, ברב או במעט, עלינו ללמוד את 'הכנעת' מידת הגאווה מרבי צבי, ולאחר שנכניע אותה, נתעלה ו'נמתיק' אותה כמגיד ממזריטש!
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה הייעוד של תורת הבנים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להתכונן לחגים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
