ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
בפוליטיקה קל לראות את כתמי הגאווה מבצבצים מתוך ווילון הנאומים הגבוהים, אך האמת היא ש'לב יודע מרת נפשו', והטבע האנושי הוא שהגאווה ותאוות הכבוד מתגנבים ללבבו של כל אדם, ובמיוחד עת זוכה הוא בתפקיד שיש בו הנהגה, השפעה וכוח.
נמצא, שהתמודדות זו מקיפה חלקים גדולים מהמין האנושי, שהרי לרבים רבים יש השפעה במקום כלשהוא.
מעניין ללמוד דרכי התמודדות בתחום זה, מהדרך שבה מספרת החסידות על התמודדות מייסדיה עם ניסיון זה.
ידוע ומפורסם שהמילים האחרונות שלחש הבעל שם טוב הקדוש, מייסד תנועת החסידות, לפני פטירתו, היו : "אל תבואני רגל גאווה". ללמדך, שההתמודדות עם מידת הגאווה היא התמודדות לאורך כל החיים.
ומצאנו שתי גרסאות לאופן שבו עברה הנהגת התנועה למנהיג הבא, ושתי הגרסאות מבטאות דרכי התמודדות שונות עם מידת הגאווה ותאוות הכבוד.
הגרסה הראשונה מספרת, שלאחר הסתלקות הבעש"ט, ירש אותו בנו רבי צבי הסופר, והנהיג את התנועה, וכל התלמידים היו כפופים לו.
בחג השבועות תקכ"א, עת מלאה שנה להסתלקות הבעש"ט, קם רבי צבי ואמר למגיד ממזריטש: 'היום היה אצלי אבא ואמר לי, שהשכינה והפמליא של מעלה 'עם כל החבילה' עברו לכבודו'. ומיד פשט רבי צבי את בגד האדמו"רים הלבן והלבישו את המגיד ממזריטש. והרב המגיד לא סירב למינוי והפך למנהיג החסידות.
על סיפור זה אמר האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש: 'רבי צבי היה מפורסם במידת ההכנעה והשפלות, אבל לכמה כוחות נעלים צריך אדם בשביל שיוכל לעשות דבר כזה, שהרי מצינו (מנחות קט, ע"ב) בתנאים ואמוראים שלעלות לגדולה לא רצו, אך אחרי שכבר עלו, העידו על עצמם שאינם מוכנים לרדת'. (ספורי חסידים, תורה, מס' 381).
הגרסה השנייה מספרת סיפור שונה לחלוטין. לפני פטירתו של הבעל שם טוב הקדוש שאלוהו תלמידיו מי ימלא את מקומו. השיב להם: "מי שיגיד לכם כיצד משברים את מידת הגאווה, הוא יהיה לכם לראש".
לאחר הפטירה, פנו התלמידים ראשונה למגיד ממזריטש ושאלוהו - כיצד משברים את הגאווה?
ענה המגיד: "מידת הגאווה שייכת לבורא יתברך, כמו שכתוב: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". לכן אין עצה לעקור מידה זו, אלא חייבים אנו להילחם בה כל ימי חיינו". מיד ידעו חבריו, שהוא הראוי למלא את מקומו של רבם. (אור הגנוז עמ' 98).
יש כאן שני דרכים בעבודה על מידת הגאווה. רבי צבי הסופר בחר בגבורת נפש אדירה ונדירה לוותר על ההנהגה. בדרך זו הוא אחז במידת הביטול וההכנעה, אך כך גם אי אפשר להנהיג. דרך זו נקראת בלשון החסידית 'הכנעה', להכניע את היצר והמידות הרעות על ידי הכנעתם.
אולם, בדרך זו המידות לא מזדככות ומתעלות, לפיכך הדרך השלמה היא להתעלות אחרי ההכנעה למדרגה גבוהה יותר, שנקראת בלשון החסידית 'המתקה'. ב'המתקה' מזככים ומעלים את המידה הבעייתית, והופכים אותה למידה טובה. (רבי צבי הסופר לא 'המתיק' את הנהגתו, כי המגיד היה מתאים להנהגה יותר ממנו). המגיד ממזריטש לימד את סוד המתקת מידת הגאווה.
המגיד מלמד שנטייתו של האדם להתגאות, נובעת מנטייתו הטובה ללכת בדרכי ה'. כידוע, תלמיד חכם צריך שתהיה בו שמינית שבשמינית של גאווה. בגאווה צפונה האמירה - "אני יכול", שהיא חשובה להתפתחות האדם והעולם.
אולם מאידך, ודאי שמידה זו בגולמיותה פסולה היא מאד, ועל האדם להילחם בה וללטש אותה. ה' יכול להתגאות, כי הוא אכן יכול. האדם לעומתו לא יכול כלום מצד עצמו, ולכן אין לו כלל במה להתגאות. יתר על כן, ה' שונא גאים כי הם ממעטים את מקומו של ה', שהרי רק לו יש במה להתגאות.
אם כן - מה עושים? כיצד נדבקים בה' במידה זו?
כאן אנו מגיעים להנחייתו של המגיד. אדם שמתגאה מצד עצמו זו גאווה פסולה, אך אדם שמתגאה בדבר ה' שבקרבו בבחינת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" - הרי זו גאווה חיובית. אדם שאומר אני מצד עצמי לא יכול כלום, אבל ה' נתן לי כוחות ומצד כוחות אלו יש בכוחי לעשות, הרי באמת זו גאווה חיובית. ובמילים אחרות - אדם שנדבק בה' ואחיזתו בגאווה היא מצד שזו מידתו של ה', הרי באמת זו ענווה ולא גאווה וזה חיובי. לכן לימד המגיד שלא לשבר מידה זו, אלא לאחוז בה ולהילחם בה כל ימי חיינו.
מי שיודע 'להמתיק' מידה זו הוא יכול להיות לראש, שהרי הראש חייב להיות אדם שיודע שיש בו כוחות להנהיג וכו'. אדם כזה לא ישבור את מידת הגאווה, אלא ילחם בה וילטש אותה כל ימי חייו, ויבטל עצמו לה'.
וכיוון שהטבע העולמי דורש שכמעט כולנו נהיה אנשים בעלי השפעה, ברב או במעט, עלינו ללמוד את 'הכנעת' מידת הגאווה מרבי צבי, ולאחר שנכניע אותה, נתעלה ו'נמתיק' אותה כמגיד ממזריטש!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.












