ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
המקרה: התובעת עבדה כאם בית במוסד חינוכי במשך שנים רבות. בשלב מסויים, פוטרה התובעת מעבודתה.
התביעה: התובעת דורשת להחזירה לעבודתה, הואיל ולטענתה הפיטורין היו שרירותיים.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
5 - פיטורי עובדת בזמן הריון
6 - ביטול פיטורין של עובדת ציבור
7 - חיוב הרחקה של גורם מרעיש
טען עוד
פסק הדין: בית הדין דחה את התביעה.
הנימוקים:
הרא"ש בתשובה (כלל קד סימן ד) כותב:
"ששאלת: מי ששכר מלמד לבנו ללמדו שנה אחת, ובתוך השנה מצא טוב ממנו, אם יש להוציא מן הראשון לתת לו. דע, כי כיון ששכרו לזמן קצוב והתחיל במלאכתו, אינו יכול להוציאו מתחת ידו תוך זמנו, אם אינו פושע במלאכתו. דהיינו, שאין לפטר עובד, אע"פ שיש טוב ממנו, בתוך הזמן שאליו נשכר העובד".
דבריו של הרא"ש סותרים לכאורה את דבריו בהלכות, שכן, הגמ' במסכת ב"ב (כא.) אומרת:
"אמר רבא האי מקרי ינוקי דגריס, ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה, לא מסלקינן ליה דלמא אתי לאיתרשולי. רב דימי מנהרדעא אמר כ"ש דגריס טפי קנאת סופרים תרבה חכמה".
ופסק הרא"ש (סימן ט) כרב דימי, שמותר לסלק את המלמד הראשון, הואיל והשני טוב ממנו.
הרב קוליץ מיישב, שאם נשכר מלמד לזמן, אי אפשר לסלק אותו בתוך הזמן, משום שמלבד מעמדו כמלמד, יש לו דין פועל, שאי אפשר לסלקו. אבל אם עבר הזמן, מותר וצריך לסלקו, כיוון שכבר אין בעיה מצד דיני שכירות פועלים. על פי זה, כיוון שלתובעת לא היה חוזה לזמן, מותר לסלקה מחמת שיש עובדת טובה ממנה.
הגמרא במסכת בבא מציעא (קט.) אומרת:
"רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד סלקיה אתא לקמיה דרבא אמר ליה חזי מר מאי קא עביד לי אמר ליה שפיר עביד אמר ליה הא לא התרה בי אמר ליה לא צריכא להתרות רבא לטעמיה דאמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא וספר מתא כולן כמותרין ועומדין דמי כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר כמותרין ועומדין דמי".
בגמרא מבואר, שישנם עובדים מסויימים, שניתן לפטרם ללא התראה, אם הם מתרשלים בעבודתם. ונחלקו הפוסקים במסקנה העולה מגמרא זו. נביא כאן את דברי הרמב"ם והראב"ד (הלכות שכירות פרק י הלכה ז):
"הנוטע אילנות לבני המדינה שהפסיד, וכן טבח של בני העיר שנבל הבהמות, והמקיז דם שחבל, והסופר שטעה בשטרות, ומלמד תינוקות שפשע בתינוקות ולא למד או למד בטעות, וכל כיוצא באלו האומנים שאי אפשר שיחזירו ההפסד שהפסידו, מסלקין אותן בלא התראה שהן כמותרין ועומדין עד שישתדלו במלאכתן הואיל והעמידו אותן הצבור עליהם. השגת הראב"ד: וכן נמי אם שתלא דיחיד".
מדברי הרמב"ם משמע, שניתן לפטר על סמך התרשלות בלבד, רק עובדי ציבור. ואילו הראב"ד הבין, שזה דין בכל פועל. המפרשים התלבטו בדברי הרמב"ם, שכן בגמרא מדובר על רוניא שהיה פועל של רבינא, ובפשטות, הוא לא היה עובד ציבור.
מחמת קושיא זו כתב 'אבן האזל' (שם), שיחיד בוודאי שיכול לסלק פועל, גם ללא סיבה כלל. וכל החידוש בגמרא שם הוא, שבעובד ציבור, לא ניתן לפטרו בצורה שרירותית, גם במידה ולא הוגדר זמן שכירותו. אבל אם התרשל העובד ניתן לפטרו. ורבינא שלא רצה לפטר את רוניא סתם, הוא משום שרצה לנהוג לפנים משורת הדין.
ואם כן, אם נאמר שהתובעת נחשבת כעובדת ציבור, אין לפטרה ללא ראיה ברורה על התרשלות, ולא מספיק שיש עובדת טובה ממנה.
אמנם, מדברי הראשונים משמע, שהרמב"ם סובר שהחידוש בגמ' הוא שרק בעובד ציבור ניתן לפטר בלי התראה, משום שעל עובדי ציבור להקפיד יותר ולהיות יותר אחראי. כן משמע מדברי הטור (חו"מ סוף סימן שו), וכן משמע מדברי המחבר והרמ"א (סימן שו סעיף ח), שהבינו שלדעת הרמב"ם הדין בגמרא נאמר דווקא בעובד ציבור. ולפי דבריהם, אדרבה, כיוון שמדובר בעובדת ציבור, יש יותר טעם לפטרה במקום התרשלות. וכתב חזון איש (בב"ק סימן כג ס"ב), שכל דברי הרמב"ם, אמורים דווקא במקום שיש מנהג שמקבלים את העובד לעולם, אבל אם במקום שאין מנהג, לאחר זמן השכירות, מותר לפטר עובד ציבור, גם בצורה שרירותית.
הנתבעת הביאה ראיות לכך שהתובעת התרשלה בתפקידה כאם בית. בית הדין טען, שאף אם אין הראיות האלו ראיות מוחלטות, בכל זאת, רשאית הנתבעת לפטר את התובעת. הטעם לכך הוא, שכשם שהתובעת היא עובדת ציבור, כך גם הנתבעת היא הממונה מטעם הציבור, ומעמדה כשל ז' טובי העיר. ז' טובי העיר רשאים להעביר אדם מתפקידו גם בלא ראיות ברורות. ואע"פ שבשו"ע או"ח (סימן נג סכ"ה) מבואר שאין מסלקים ש"צ מתפקידו אלא בעדים, ולא ברינון בעלמא, שם מדובר בטענת פסול על הש"ץ באופן אישי, מה שאין כן בנידון דידן, שההתייחסות היא רק לתיפקודה של התובעת כאם בית.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
מה אכפת לך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
דיני קדימה בברכות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
