ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
הכל חייבין בקריאת מגילה, אנשים ונשים. שהרי המן רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.
ואין האשה יכולה לומר לבעלה אתה שליח שלי לשמוע את המגילה, אלא היא חייבת לשמוע בעצמה. ואינה חייבת לעקוב אחר הקריאה מתוך מגילת קלף או גויל, אלא יכולה לקחת חומש ולשמוע את הקריאה.
ואם נמנעה מלבא לבית הכנסת ונשארה בביתה - כשיחזור הבעל מבית הכנסת יקרא לה את המגילה בטעמיה ודקדוקיה. ואם אינו יודע לקרא ישכור חזן כדי שיקרא לאשתו (עיין לבא"ח פרשת תצוה אות א').
יש שמכים בכל מיני רעשנים וכדו' בעת אמירת "המן" והדבר לעיתים גורם להפרעה. ועל כן ביום פורים יש בבית הכנסת שלנו ג' מניינים לתפלת שחרית, כדי שגם אלו שקמים מאוחר ישמעו את קריאת המגילה. ובלילה ישנם שני מניינים, ובמנין השני בלילה לא מכים באמירת "המן" כיון שלמנין זה באות נשים ויש מהן בהריון.
שמות הקדש במגילה
במגילה לא מוזכר שם ה' במפורש, אבל הוא רמוז בכמה מקומות במגילה בראשי תיבות וסופי תיבות, למשל בפסוק "יבא המלך והמן היום" (אסתר ה, ד) - ר"ת יקוק. יש שעושים סימן בראש כל עמודה שבה רמוז שם ה', ומ"מ אין הקורא חייב לכוון בזה (ועיין "שר שלום" כוונות זמניות משנת תרפ"א עמוד נ"ג ועמוד נ"ד שמות קדש הרמוזים במגילה, ובסך הכל ישנם מ"א שמות, עי"ש).
ואת עשרת בני המן תלו
יש מגילות שבהם ציורים נפלאים מענייני המגילה. ופעם אחת הראו לבעל הבא"ח מגילה מעין זאת והוא אמר שהתמונות שבהם רואים את המן ועשרת בניו תלויים על עץ אחד, הם טעות, כי המן נתלה בפסח - ורמז לכך "וישבות המן ממחרת הפסח", ורק בניו נתלו ביום י"ד באדר, כי ביום י"ג נהרגו (עיין מגילת אסתר פרק ט'. ועיין ב'תורה לשמה' סי' שכ"א).
וכיון שצריך לשמוע כל מילה מהקריאה, יזהר שלא יסתכל על הציורים כדי שלא יסיח דעתו מהקריאה.
קיימו וקבלו
וכתוב במגילה "קיימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז). אומרים חז"ל כל המעלה של פורים זה קיימו וקבלו - קיימו מה שקבלו כבר. היה אומר דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל - ראש ישיבת 'פורת יוסף', כשבא הקב"ה ורצה לתת את התורה לעם ישראל במתן תורה, הוא כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם תקבלו מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, כלומר קבלת התורה היתה מתוך כפיה ועד אז לא למדו מתוך שמחה. אבל בזמן מרדכי ראו שאין מי שיעזור להם, ורק התפילות ולימוד התורה הם שעזרו, ואז הרגישו בערך ובחשיבות של התורה הקדושה ועל כן קבלוה עליהם ועל זרעם בשמחה ובטוב לבב, וזהו שכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה" - אורה זו תורה.
ויהי רצון, שכל שונאינו יפלו תחתינו, אויבנו ילבשו בושת ועלינו ירחם. ויהי רצון שכל התפילות שהתפללנו היום (היתה תפילה של ערב ר"ח בכותל המערבי ובה השתתפו רבנים מכל העדות וכן היה קהל רב בפ"י בפע"ע), וכל התפילות של עם ישראל יתקבלו בשמים, והקב"ה ישלח לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
