בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניני החג
לחץ להקדשת שיעור זה
"קול צופייך" – גיליון 348

קריאת מגילה

הכל חייבין בקריאת המגילה; שמות הקדש במגילה; ואת עשרת בני המן תלו; קיימו וקבלו.

undefined

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

אדר תשס"ו
2 דק' קריאה
הכל חייבין בקריאת המגילה
הכל חייבין בקריאת מגילה, אנשים ונשים. שהרי המן רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.

ואין האשה יכולה לומר לבעלה אתה שליח שלי לשמוע את המגילה, אלא היא חייבת לשמוע בעצמה. ואינה חייבת לעקוב אחר הקריאה מתוך מגילת קלף או גויל, אלא יכולה לקחת חומש ולשמוע את הקריאה.

ואם נמנעה מלבא לבית הכנסת ונשארה בביתה - כשיחזור הבעל מבית הכנסת יקרא לה את המגילה בטעמיה ודקדוקיה. ואם אינו יודע לקרא ישכור חזן כדי שיקרא לאשתו (עיין לבא"ח פרשת תצוה אות א').

יש שמכים בכל מיני רעשנים וכדו' בעת אמירת "המן" והדבר לעיתים גורם להפרעה. ועל כן ביום פורים יש בבית הכנסת שלנו ג' מניינים לתפלת שחרית, כדי שגם אלו שקמים מאוחר ישמעו את קריאת המגילה. ובלילה ישנם שני מניינים, ובמנין השני בלילה לא מכים באמירת "המן" כיון שלמנין זה באות נשים ויש מהן בהריון.

שמות הקדש במגילה
במגילה לא מוזכר שם ה' במפורש, אבל הוא רמוז בכמה מקומות במגילה בראשי תיבות וסופי תיבות, למשל בפסוק "יבא המלך והמן היום" (אסתר ה, ד) - ר"ת יקוק. יש שעושים סימן בראש כל עמודה שבה רמוז שם ה', ומ"מ אין הקורא חייב לכוון בזה (ועיין "שר שלום" כוונות זמניות משנת תרפ"א עמוד נ"ג ועמוד נ"ד שמות קדש הרמוזים במגילה, ובסך הכל ישנם מ"א שמות, עי"ש).

ואת עשרת בני המן תלו
יש מגילות שבהם ציורים נפלאים מענייני המגילה. ופעם אחת הראו לבעל הבא"ח מגילה מעין זאת והוא אמר שהתמונות שבהם רואים את המן ועשרת בניו תלויים על עץ אחד, הם טעות, כי המן נתלה בפסח - ורמז לכך "וישבות המן ממחרת הפסח", ורק בניו נתלו ביום י"ד באדר, כי ביום י"ג נהרגו (עיין מגילת אסתר פרק ט'. ועיין ב'תורה לשמה' סי' שכ"א).

וכיון שצריך לשמוע כל מילה מהקריאה, יזהר שלא יסתכל על הציורים כדי שלא יסיח דעתו מהקריאה.

קיימו וקבלו
וכתוב במגילה "קיימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז). אומרים חז"ל כל המעלה של פורים זה קיימו וקבלו - קיימו מה שקבלו כבר. היה אומר דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל - ראש ישיבת 'פורת יוסף', כשבא הקב"ה ורצה לתת את התורה לעם ישראל במתן תורה, הוא כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם תקבלו מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, כלומר קבלת התורה היתה מתוך כפיה ועד אז לא למדו מתוך שמחה. אבל בזמן מרדכי ראו שאין מי שיעזור להם, ורק התפילות ולימוד התורה הם שעזרו, ואז הרגישו בערך ובחשיבות של התורה הקדושה ועל כן קבלוה עליהם ועל זרעם בשמחה ובטוב לבב, וזהו שכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה" - אורה זו תורה.

ויהי רצון, שכל שונאינו יפלו תחתינו, אויבנו ילבשו בושת ועלינו ירחם. ויהי רצון שכל התפילות שהתפללנו היום (היתה תפילה של ערב ר"ח בכותל המערבי ובה השתתפו רבנים מכל העדות וכן היה קהל רב בפ"י בפע"ע), וכל התפילות של עם ישראל יתקבלו בשמים, והקב"ה ישלח לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il