ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
נציע לכך הסבר נוסף. מיכה המורשתי היה בן דורו של הנביא ישעיה, אבל קיבל נבואה אחריו. ישעיה ניבא בימי עוזיה, יותם, אחז ויחזקיה (ישעיהו א' א). לעומתו, מיכה המורשתי ניבא בימי יותם, אחז ויחזקיה (מיכה א' א). לכאורה, מיכה חי דור אחד אחרי ישעיהו. אומנם, על פי דברי חז"ל בסדר עולם רבה, וכך גם פירש רש"י, בעקבותיו כדרכו, נבואות ההקדשה של ישעיה נאמרה ביום בו נצטרע עוזיה, כלומר ביום בו הפסיק עוזיה למלוך בפועל. ברגע שעוזיה נצטרע, הוא עזב את הארמון, ויותם החל למלוך בחיי אביו. אם כך, יתכן מאוד שמיכה החל לקבל נבואות זמן קצר מאוד אחרי ישעיה. השוואת נבואותיהם ברפרוף עלולה להטעות, שהרי הן מאוד דומות. עיון וחקר מגלים הבדלים גדולים מאוד בין נבואת שני הנביאים.
ישעיה מנבא על גאולה, שהמלך המשיח לא תופס בה מקום מרכזי. בנבואת אחרית הימים המפורסמת (ישעיהו ב') - נבואת השלום העולמי, המלך המשיח איננו מופיע במפורש. הר בית ד' משמש כמרכז רוחני לכלל האומות, וכולם עולים לרגל לבקש תורה והוראה בירושלים ומירושלים. גם אם המלך מופיע ברקע, ברמז ולא במפורש, הוא לא נלחם את מלחמות ד'. שהרי אין כלי נשק בנמצא על פי נבואתו של ישעיהו. כל כלי הנשק הוסבו לכלים חקלאיים: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב' ד). גם בהמשך נבואות הגאולה, כשהמלך המשיח נזכר במפורש, מדובר על דמות רוחנית ולא על גיבור מלחמה - בוגר סיירת - עטור צלשי"ם – המלך המשיח הוא מי שהמית עצמו באהלה של תורה ולא מי שמסר את נפשו וישן באהל סיירים, יש ברשותו כושר לדיינות ולא כנפיים על חזהו. וז"ל הנביא ישעיהו: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְקֹוָק רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְקֹוָק: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְקֹוָק וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" (ישעיהו י"א א-ה). דמות רוחנית זו מנהיגה את העם כשהגאולה באה בדרך נס - מן השמיים. עיון בנבואת ישעיהו מגלה כי פתרון זה הוא בדיעבד, לאחר כישלונו של עוזיהו שהיה גיבור מלחמה (עיינו מלכים ב' י"ד כב, דבהי"ב כ"ו ו-טו). כל זה היה יכול להתקיים בימי חזקיהו, לפני חורבן בית ראשון.
לעומתו, מיכה מדבר על מציאות בה בית המקדש כבר חרב (עיינו מיכה ג' יב). המשיח יהיה בן דמותו של דוד: "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם" (מיכה ה' א). מלך זה, מנהיג את בני יהודה כגיבור מלחמה וכמפקד גייסות חיילים. הנביא קורא "קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיקֹוָק בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (שם, ד' יג). מול חזון הצמחונות והשלום של ישעיהו, מהדהדים דברי מיכה: "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל: תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ" (שם, ה' ז-ח). לכן, צריך לצרף לנבואתו של מיכה את נבואת יואל: "קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה: כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי" (ד' ט – י).
עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל, ראשוני החלוצים באזור גוש עציון, ראו בנביא מיכה כמורם ורבם ולכן ניסו להקים את היישוב הראשון דווקא במגדל עדר. הם ניסו בכך להגשים את נבואתו של מיכה: "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלִָם" (שם, ד' ח). המתיישבים פירשו את הפסוק על פי רש"י בעקבות התרגום, וז"ל "ת"י ואת משיחא דישראל דטמיר מן קדם..." (רש"י שם, כדאי להתחיל שם את החלת הריבונות).
אנשי מעשה אלה הלכו בעקבותיו של הרמב"ם המצטט דווקא את הנביא מיכה, בהלכות מלכים ומלחמותיהם ולא את הנביא ישעיהו, וז"ל: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה" (פרק יא ה"א). הרמב"ם מצטט גם פסוקים מפרשתנו וז"ל: "אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשו, ושם הוא אומר "אראנו ולא עתה" זה דוד, "אשורנו ולא קרוב" זה מלך המשיח, "דרך כוכב מיעקב" זה דוד, "וקם שבט מישראל" זה מלך המשיח, "ומחץ פאתי מואב" זה דוד..." (שם).
אם כך, חלוצים אלה הלכו גם בעקבות חכמים, שקבעו לנו לקרא עם פרשת בלק את דברי הנביא מיכה.
הציונות הדתית, כבר למעלה ממאה שנה וביתר שאת מאז קום מדינת ישראל ('ארץ חמדה' בכל המובנים), הולכת בדרך שמשלבת את נבואותיהם של שני הנביאים, שהרי ממקור אחד וקדוש באו. מצד אחד, גידול תלמידי חכמים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, אנשי מופת בתורה ובמידות (שישמשו כדיינים, כרבנים וכראשי ישיבות וכוללים) כמו מורם ורבם מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, המשתדלים להמשיך את דרכו של הנביא ישעיהו. כולם גם בוגרי צבא הממשיכים את דרכו של הגאון מוילנא, שלימדנו בעקבות נבואות מיכה, את דרך הגאולה באתערותא דלתתא, גאולה תחת הנהגה מדינית שיש לה כוח צבאי, המביא לידי ביטוי את שלטון עם ישראל על ארץ ישראל באמצעות המדינה היהודית.
הבה נתפלל שגם במאה השנים הבאות, נמשיך לבנות מדינה יהודית עצמאית, מלאה בתורה ובגבורה,
על פי נבואותיהם של נביאי ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













