ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי פעם אחת למד היהודי הקדוש עם תלמידיו, ונתקשה במאמר אחד בגמרא. בשתיקה התעמק בעיונו. בין התלמידים היה נער אחד שאביו מת זמן מה לאחר לידתו. כיוון שידע שהפסקות כאלה נמשכות אצל רבו שעה ארוכה, הלך במהירות הביתה כדי לשבור בינתיים את רעבונו הגדול. כשכבר היה בדרך לשוב אל בית המדרש, קראה לו אמו שיוריד קודם לכן חבילה כבדה של שחת מן העלייה אל האבוס. הנער לא חזר, כי חושש היה שמא יאחר. אבל באמצע הדרך נתיישב בלבו: הרי עיקר הלימוד הוא לשמור ולעשות. מיד רץ הביתה וקיים את מצוות אמו, ואחר-כך חזר לבית המדרש. אך דרך על המפתן, נתעורר היהודי הקדוש מעיונו, קם מלוא קומתו ואמר בשמחה אל הנער: ודאי כיבדת את אמך, כי אביי, שכידוע היה האחד בין כל חכמי התלמוד שלא ידע לא את אביו ואת אמו, והוא שנכנס מדי פעם בפעם בנשמותיהם של המקיימים מצוות כיבוד אב ואם, הופיע לפני עתה ופירש לי את המאמר שנתקשיתי בו בגמרא.
היהודי הקדוש ותלמידיו יושבים ועוסקים בלימוד. הדיונים הם דיונים ברמת העיקרון של לימוד המעשה, אבל אינם נוגעים בעשייה בפועל. תוך כדי הלימוד מתקשה היהודי הקדוש בדבר בגמרא. נראה שהעולם העיוני הגיע לנקודה של בעיה. יש צורך לשאוב כוחות כדי ליישב את הבעיה התיאורטית שבה נתקלים הלומדים בלימודם עם היהודי הקדוש.
מתוך החבורה פורש אחד: הוא יודע שכעת תבוא הפסקה ארוכה. העולם העיוני עמד מלכת. הנער הצעיר פורש מתוך החבורה משום שהוא רעב. הרעב משקף את הצורך להתחבר אל העולם החומרי והגשמי. הצורך הוא צורך בסיסי וקיומי, שהעיסוק התיאורטי אינו יכול לתת לו מענה.
הנער שובר את רעבונו, ומבקש לשוב לבית המדרש. לעת עתה נראה העיסוק בעולם החומר כמנותק מהעולם הרוחני שממנו יצא. יש כאן מעין הפסקה: הנער יצא לעולם אחר, וכעת הוא מבקש לחזור.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
91 - לחפש כמו אברהם אבינו
92 - כיבוד הורים של יתום
93 - כשרות המילים
טען עוד
לאחר שקיים את מצוות אמו חוזר הנער אל בית המדרש. בדיוק ברגע שבו דורכות רגליו על המפתן, מתעורר היהודי הקדוש בשמחה מעיונו. מתברר שהקושיות נסתלקו. העיכובים הוסרו. הכל נתיישב וניתן להמשיך וללמוד.
מסתבר שהקושיות שנתעוררו בשעת הלימוד הנן בעלות משמעות סמלית. הלימוד איננו יכול להישאר ברמה התיאורטית, עליו לרדת לעולם המעשה. לימוד שאיננו מתגשם בעולם המעשה הוא לימוד חסר. מתוך דבריו של היהודי הקדוש עולה כי דווקא היציאה של הנער אל עולם המעשה, היא שהביאה לפתרון הקושיות ולאפשרות להמשיך ולעסוק בלימוד. מסתבר כי ההורדה של התורה העיונית אל עולם המעשה מעניקה לה משמעות, כוח ועומק.
גם הדרך שבה נפתרת הבעיה בלימוד מסמלת את הערך של ירידת התכנים התיאורטיים אל עולם המעשה. אביי היה יתום מאב ואם, משום כך לא זכה מעולם לקיים מצוות כיבוד אב ואם. הלימוד של אביי הוא תיאורטי. הוא איננו יכול להביא את המצווה הנעלה של כיבוד אב ואם לידי מעשה, משום שאין לו אב ואם. כדי לממש את הציווי הזה מתחבר מדי פעם בפעם בנשמותיהם של אלו המקיימים מצוות כיבוד אב ואם. מסתבר כי אותו אביי, שהתחבר עם נשמת הנער הצעיר בשעת קיום מצוות כיבוד אם, הוא שהתחבר עם מחשבותיו של היהודי הקדוש ויישב את קושיותיו. התורה עיונית התחברה לעולם העשייה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה לשמור על הקדושה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
