ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
על הבעל שם טוב הקדוש מסופר, שלפני פטירתו שמעוהו ממלמל – "אל תבואני רגל גאווה", כי כל חייו היו מכוונים להיות צינור נאמן לה' יתברך, והנה זכה להקים לדורות את תנועת החסידות, והתפלל לפני ה', שלא תיגע הגאווה בלבבו.
על הגאון מווילנא מסופר, שלעת פטירתו, אחז בפתילי ציציותיו, ואמר – 'ציצית, בעולם הזה אפשר לקנותך בכמה פרוטות, ולזכות בך לחיי העולם הבא. אך בכל חיי העולם הבא, אי אפשר לקנות מצווה אחת'. כי כל חייו היו מכוונים לתורה, לחיי המצוות ולדקדוק בהם.
על בעל התניא מסופר, שלעת פטירתו פנה לנכדו 'הצמח צדק', ושאלו – הבט למעלה, מה אתה רואה? ענה הנכד – תקרה. אמר לו בעל התניא – ואני רואה את כוח הפועל בנפעל... כי כל חייו היו מכוונים לגלות ולחיות את הניצוץ האלוקי המחייה את ההוויה. (הסיפורים מהספר 'סנה בוער בקוצק').
ובפרשתנו, משה רבינו מתחיל בנאומו הגדול לפני פטירתו מהעולם. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל... בעבר הירדן בארץ מואב, הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר...". משה לפני פטירתו, חוזר ומדבר ומבאר את התורה, כי כל מהותו בעולם להביא את התורה לישראל ולעולם.
וכאן רמוז יסוד גדול נוסף. לכאורה, יש כאן תמיהה גדולה. הרמב"ן בהקדמתו לתורה, עומד על כך ש"היה נכון שיכתוב בתחילת ספר בראשית, וידבר אלוקים אל משה את כל הדברים האלה לאמר". ובאמת, הרבה מספרי הנביאים נפתחים באמירה שאלו דברי הנביא, "חזון ישעיהו בן אמוץ" (הפטרתנו), "דברי ירמיהו בן חלקיהו", ועוד.
מבאר הרמב"ן, שאמנם התורה כולה הגיע מפיו של ה' לאוזנו של משה, ובכל זאת התורה בכוונה לא פתחה בכך שזו נבואת משה, מפני שהתורה קדמה לבריאת העולם, ומשה הוא כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב.
לכן, יש גם שינוי בין לשון התורה ללשון הנביאים. הנביאים מזכירים את עצמם בנבואתם, כיחזקאל וירמיה שאומרים "היה דבר ה' אלי לאמר". התורה, לעומת זאת, מזכירה את משה כשלישי המדבר, "וידבר אלוקים אל משה", (ולא – וידבר אלוקים אלי). ללמדך, שזה ספר קדמון שמשה מוזכר בו.
יש מסתמא בהקדמת הרמב"ן, סודות עמוקים ונשגבים מבינתנו, על ההבדל בין נבואת הנביאים לתורה הקדושה. וכבר עמד הר"ן בדרשותיו על ההבדל בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, המורה על כך שנבואת משה היא למעלה מהטבע. (והרב קוק, אורות התורה א, א כתב – "תורה שבכתב אנו מקבלים על ידי הציור היותר עליון והיותר מקיף שבנשמתנו... דואים אנו על ידה למעלה מכל הגיון ושכל, חשים אנו רוח אלוקים עליון מרחפת עלינו, נוגעת ואינה נוגעת...).
והנה, דברי הרמב"ן מעוררים קושיא גדולה על ספר דברים, הרי ספר דברים כן נפתח באמירה שאלו דברי משה? יתר על כן, הרמב"ן בפירושו לפרשתנו, מבאר שאמרה תורה "הואיל משה", ללמד שמשה "מעצמו ראה לעשות כן, ולא ציווהו השם בזה". אם כך, ספר דברים הוא דברי משה, וכיצד עולה הדבר בקנה אחד עם העובדה שספר דברים הוא חלק מחמישה חומשי תורה הקדמונים, ולא חלילה במדרגת דברי הנביאים?
הרמב"ן עצמו מתייחס לכך, שבספר דברים משה מדבר על עצמו בגוף ראשון, "ואתחנן אל ה'", אך זה מפני שספר דברים הוא דבריו שלו. ומאידך, כותב במפורש שוודאי ספר דברים הוא ככל התורה, אם כך לכאורה יש כאן סתירה פנימית?
ונראה, שהתשובה היא שכאן אנו לומדים עד כמה התבטל משה לנותן התורה. דבריו של משה הם דברי ה', שכבר היו עוד לפני בריאת העולם. מחשבתו של משה מסברתו לבאר את דברי התורה, כבר נכתבה עוד לפני בריאת העולם.
ומצאנו בספר הכוזרי, שנשמת משה היא ביטוי לנשמת כל יהודי. ומכאן אנו למדים, עד כמה מה שמחדשים חכמי תורה שבעל פה בתורה, הוא מתוך ביטול לדבר ה', והמשך נתינת התורה.
ויהי רצון, שבימי בין המצרים הללו, ישוב ויופיע עלינו שוב אור התגלות התורה לעולם, ומתוך בניין המקדש יתגלה ש"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"!
טעינה למחשבה
איך מותר להכין קפה בשבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה כבד לך?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
