ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
בשבת שאחרי הפטירה, ביקש אבי המשפחה מהרב שיסור לביתו. כשהגיע הרב לבית, הצביע האב על אחד הילדים, נער בשעות העשר'ה, שהיה שרוע על מיטתו, אפאטי לחלוטין, ואמר לרב: בבקשה!
הרב הבין, שהאב מצפה ממנו למצוא במקומו מסילות ללב הנער, אך המצב היה כה קשה, עד שבאותו רגע הרב אמר לעצמו – מה אני אמור לעשות? כיצד אמצא מילים ללב הנער?
לצערנו, זו תופעה מוכרת.
קשה לאדם למצוא את המילים הנכונות לנחמה!
ואף חז"ל מספרים, שכשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי, ניסו כמה מהתנאים הקדושים לנחמו ולא עלה בידם, עד שבא רבי אלעזר בן ערך ומצא את המילים המתאימות לנחמו, (אבות דרבי נתן פרק יד).
לפיכך, פעמים רבות, אנשים פשוט בורחים... מתחמקים מלנחם... דוחקים באחרים למצוא את המילים הנכונות במקומנו... (כאותו אב שדחק ברב, שחיפש להעביר ל...)
השבוע, חל ט"ו באב, היום שבו כלו מתי מדבר, היום המסמל את היציאה משבר הגלות לזקיפות הקומה של הנחמה והגאולה.
אנו מצויים בעיצומם של שבע שבועות הנחמה. במשך שבע שבתות, אנו קוראים שבע הפטרות של נחמה, מחפשים את המילים הנכונות לנחמת ישראל על חורבן המקדש והגלות הנוראה.
והנה, למרבה ההפתעה מצאנו בדברי המהרי"ל (שו"ת החדשות סימן לו) רמז לכך, שאף הקדוש ברוך הוא, כביכול, ניסה בתחילה להעביר את משימת הנחמה לאחרים...
וכך מביא המהרי"ל על סדרם של הפטרות הנחמה – "איתא במדרשים, שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים (הפטרת ואתחנן): "נחמו נחמו עמי", (כלומר, בתחילה ביקש ה' מהנביאים לנחם את ישראל במקומו).
וציון מיאנה להנחם, (לכן בהפטרת עקב קוראים) "ותאמר ציון עזבני ה'". ואמרו נביאים לפני הקדוש ברוך הוא, מיאנה ציון לקבל תנחומין. אמר הקדוש ברוך הוא (בהפטרת ראה): "ענייה סוערה לא נוחמה", כלומר מיאנה להנחם על ידיכם. אמר (בהפטרת שופטים): "אנכי אנכי הוא מנחמכם", כלומר אני בעצמי אנחמכם".
נמצאנו למדים, שכשה' אמר לנביאים – תנחמו אתם, הרי שציון לא התנחמה, כי רצתה שה' ינחם אותה בעצמו, וכשמנחם אותנו ה', הרי בוודאי נתנחם.
ומכאן עלינו ללמוד במישור הפרטי, שעלינו לנסות לחתור למגע, ולהשתדל בעצמנו למצוא את המילים הנכונות, הטובות והמחזקות לאחרים.
ובמישור הכללי, אפשר להקשות על דברי המהרי"ל – אם בסוף הנחמה תלויה בכך שה' ינחם בעצמו, אם כך למה בתחילה ביקש מהנביאים לנחם?
ואולי, בכך רמז לנו ה', שמקור הנחמה הוא מה', אך בפועל עלינו, הנביאים והאנשים, מוטל לפעול ולעשות למען נחמתנו. ולפיכך מצווים הנביאים לפעול ולנחם – נחמו נחמו עמי!
ויהי רצון, שבשבועות אלו, נזכה כולנו להתנחם בנחמת ציון וירושלים!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה כבד לך?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מגדירים כללי מלחמה?
איך לא להישאר בין המצרים?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
