ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
בשבת שאחרי הפטירה, ביקש אבי המשפחה מהרב שיסור לביתו. כשהגיע הרב לבית, הצביע האב על אחד הילדים, נער בשעות העשר'ה, שהיה שרוע על מיטתו, אפאטי לחלוטין, ואמר לרב: בבקשה!
הרב הבין, שהאב מצפה ממנו למצוא במקומו מסילות ללב הנער, אך המצב היה כה קשה, עד שבאותו רגע הרב אמר לעצמו – מה אני אמור לעשות? כיצד אמצא מילים ללב הנער?
לצערנו, זו תופעה מוכרת.
קשה לאדם למצוא את המילים הנכונות לנחמה!
ואף חז"ל מספרים, שכשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי, ניסו כמה מהתנאים הקדושים לנחמו ולא עלה בידם, עד שבא רבי אלעזר בן ערך ומצא את המילים המתאימות לנחמו, (אבות דרבי נתן פרק יד).
לפיכך, פעמים רבות, אנשים פשוט בורחים... מתחמקים מלנחם... דוחקים באחרים למצוא את המילים הנכונות במקומנו... (כאותו אב שדחק ברב, שחיפש להעביר ל...)
השבוע, חל ט"ו באב, היום שבו כלו מתי מדבר, היום המסמל את היציאה משבר הגלות לזקיפות הקומה של הנחמה והגאולה.
אנו מצויים בעיצומם של שבע שבועות הנחמה. במשך שבע שבתות, אנו קוראים שבע הפטרות של נחמה, מחפשים את המילים הנכונות לנחמת ישראל על חורבן המקדש והגלות הנוראה.
והנה, למרבה ההפתעה מצאנו בדברי המהרי"ל (שו"ת החדשות סימן לו) רמז לכך, שאף הקדוש ברוך הוא, כביכול, ניסה בתחילה להעביר את משימת הנחמה לאחרים...
וכך מביא המהרי"ל על סדרם של הפטרות הנחמה – "איתא במדרשים, שהקדוש ברוך הוא אמר לנביאים (הפטרת ואתחנן): "נחמו נחמו עמי", (כלומר, בתחילה ביקש ה' מהנביאים לנחם את ישראל במקומו).
וציון מיאנה להנחם, (לכן בהפטרת עקב קוראים) "ותאמר ציון עזבני ה'". ואמרו נביאים לפני הקדוש ברוך הוא, מיאנה ציון לקבל תנחומין. אמר הקדוש ברוך הוא (בהפטרת ראה): "ענייה סוערה לא נוחמה", כלומר מיאנה להנחם על ידיכם. אמר (בהפטרת שופטים): "אנכי אנכי הוא מנחמכם", כלומר אני בעצמי אנחמכם".
נמצאנו למדים, שכשה' אמר לנביאים – תנחמו אתם, הרי שציון לא התנחמה, כי רצתה שה' ינחם אותה בעצמו, וכשמנחם אותנו ה', הרי בוודאי נתנחם.
ומכאן עלינו ללמוד במישור הפרטי, שעלינו לנסות לחתור למגע, ולהשתדל בעצמנו למצוא את המילים הנכונות, הטובות והמחזקות לאחרים.
ובמישור הכללי, אפשר להקשות על דברי המהרי"ל – אם בסוף הנחמה תלויה בכך שה' ינחם בעצמו, אם כך למה בתחילה ביקש מהנביאים לנחם?
ואולי, בכך רמז לנו ה', שמקור הנחמה הוא מה', אך בפועל עלינו, הנביאים והאנשים, מוטל לפעול ולעשות למען נחמתנו. ולפיכך מצווים הנביאים לפעול ולנחם – נחמו נחמו עמי!
ויהי רצון, שבשבועות אלו, נזכה כולנו להתנחם בנחמת ציון וירושלים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














