ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
אולם, בשונה מרבים מאיתנו הנוהגים לפי הכלל הידוע – 'אל תדחה למחר, מה שאתה יכול לדחות למחרתיים', ודוחים את קיום הנדר במשך זמן רב, הרי שהרב היה מתיישב מיד במוצאי שבת לכתוב צ'ק לגבאי על סכום הנדר.
סיפור זה ממחיש את הקפדתו הגדולה של הרב על הלכה, הנובעת ממצווה בפרשת ראה. נצטווינו (יב, ה-ו) לגבי העלייה לרגל לבית המקדש: "לשכנו תדרשו ובאת שמה. והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם... ונדריכם ונדבותיכם...". מכאן למדה הגמרא (ראש השנה ד – ז) שכאשר אדם נודר או נודב קרבן לה', הרי שכאשר מגיע החג הראשון שבו אדם מחוייב לעלות לרגל, הרי שהוא גם מחוייב להביא עימו את הקרבן לבית ה'. וכפי שהבאנו בפסוק לעיל, "ובאת שמה – והבאתם שמה", שכאשר אתה בא לבית ה', אתה מחוייב גם להביא עימך את הקרבן.
טעם הדבר (כמבואר בספר החינוך מצווה תלח) כי לא ראוי לאדם להתעצל במצוות ה'. וכשם שאם הייתה לו משימה לצורכי מלך בשר ודם, הרי וודאי היה מזדרז בה, כך גם מצווה להזדרז במצווה לשם ה'. אמנם, מחוייב בכך רק כאשר כבר עולה לרגל, כי לא הטריחה אותו התורה לעלות במיוחד לירושלים להקריב את קרבנו, פן ימנעו בני האדם מלנדור ולנדוב קרבנות לה'.
ואולי אפשר להוסיף טעם נוסף, לעניות דעתי, שאנו רגילים לדחות דברים שאיננו אוהבים לעשות. ובאו ללמדנו, שהמצוות הם אהובות ומשמחות, ועלינו לעשותם בהתלהבות וזריזות ככל משימה אהובה ורצוייה.
(יש לציין, שמלבד המצוות עשה להביא את הקרבנות מיד ברגל הראשון, הרי מי שלא הביא ואיחר, עובר גם באיסור לאו "בל תאחר". אולם, איסור זה הוא רק מי שהתעכב ולא הביא במשך שלושה רגלים, לעומת המצוות עשה שהיא כבר ברגל הראשון).
וכאן אנחנו מגיעים למצוות צדקה. הגמרא שם מלמדת שצדקה, בשונה מקרבנות, חייבים להביא מיד. וטעם הדבר, מפני שהעניים מצויים הם במקומו, ובידו לתת להם מיד. וכך פוסק השולחן ערוך (יו"ד רנז, ג) שמוסיף גם ש"אם אין שם עניים, מפריש ומניח עד שימצא עניים".
לא ניכנס כאן לכל הסוגיא ההלכתית, (ויש גם שאלה האם עוברים מיד על האיסור של בל תאחר, או שהחיוב הוא המצוות עשה – עיין גליון מהרש"א על השו"ע שם) רק נציין שמשמע בהלכות שם שחיוב זה נאמר כשנדר לחלק את הצדקה בעצמו, אולם אם נדר בבית הכנסת ליתן ליד הגבאי שהגבאי יחלק, הרי שלא מחוייב לתת עד שהגבאי יתבע ממנו את הצדקה. ועוד פרט – מותר לאדם גם להפריש מעות לצדקה מתוך מחשבה, שיחלק אותה מעט מעט, ולא חייב לתת הכל בבת אחת.
אולם, לגבי מי שמתנדב בבית הכנסת, הרי שכדאי שיאמר מראש שנותן זאת 'בלי נדר', וכך לא יעבור על איסורים אלו.
ובכל זאת, מכאן קריאה גדולה לכולנו להשתדל ולמלא את התחייבויותינו, ולא לתת חלילה לגבאי הצדקה וגבאי בתי הכנסת 'לחפש אותנו'.
ובעזרת ה', בזכות מצוות הצדקה, יהיו המצוות אהובות ורצויות אצלנו, נזכה בקרוב להביא קרבנות לבית מקדשנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
