ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
אולם, בשונה מרבים מאיתנו הנוהגים לפי הכלל הידוע – 'אל תדחה למחר, מה שאתה יכול לדחות למחרתיים', ודוחים את קיום הנדר במשך זמן רב, הרי שהרב היה מתיישב מיד במוצאי שבת לכתוב צ'ק לגבאי על סכום הנדר.
סיפור זה ממחיש את הקפדתו הגדולה של הרב על הלכה, הנובעת ממצווה בפרשת ראה. נצטווינו (יב, ה-ו) לגבי העלייה לרגל לבית המקדש: "לשכנו תדרשו ובאת שמה. והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם... ונדריכם ונדבותיכם...". מכאן למדה הגמרא (ראש השנה ד – ז) שכאשר אדם נודר או נודב קרבן לה', הרי שכאשר מגיע החג הראשון שבו אדם מחוייב לעלות לרגל, הרי שהוא גם מחוייב להביא עימו את הקרבן לבית ה'. וכפי שהבאנו בפסוק לעיל, "ובאת שמה – והבאתם שמה", שכאשר אתה בא לבית ה', אתה מחוייב גם להביא עימך את הקרבן.
טעם הדבר (כמבואר בספר החינוך מצווה תלח) כי לא ראוי לאדם להתעצל במצוות ה'. וכשם שאם הייתה לו משימה לצורכי מלך בשר ודם, הרי וודאי היה מזדרז בה, כך גם מצווה להזדרז במצווה לשם ה'. אמנם, מחוייב בכך רק כאשר כבר עולה לרגל, כי לא הטריחה אותו התורה לעלות במיוחד לירושלים להקריב את קרבנו, פן ימנעו בני האדם מלנדור ולנדוב קרבנות לה'.
ואולי אפשר להוסיף טעם נוסף, לעניות דעתי, שאנו רגילים לדחות דברים שאיננו אוהבים לעשות. ובאו ללמדנו, שהמצוות הם אהובות ומשמחות, ועלינו לעשותם בהתלהבות וזריזות ככל משימה אהובה ורצוייה.
(יש לציין, שמלבד המצוות עשה להביא את הקרבנות מיד ברגל הראשון, הרי מי שלא הביא ואיחר, עובר גם באיסור לאו "בל תאחר". אולם, איסור זה הוא רק מי שהתעכב ולא הביא במשך שלושה רגלים, לעומת המצוות עשה שהיא כבר ברגל הראשון).
וכאן אנחנו מגיעים למצוות צדקה. הגמרא שם מלמדת שצדקה, בשונה מקרבנות, חייבים להביא מיד. וטעם הדבר, מפני שהעניים מצויים הם במקומו, ובידו לתת להם מיד. וכך פוסק השולחן ערוך (יו"ד רנז, ג) שמוסיף גם ש"אם אין שם עניים, מפריש ומניח עד שימצא עניים".
לא ניכנס כאן לכל הסוגיא ההלכתית, (ויש גם שאלה האם עוברים מיד על האיסור של בל תאחר, או שהחיוב הוא המצוות עשה – עיין גליון מהרש"א על השו"ע שם) רק נציין שמשמע בהלכות שם שחיוב זה נאמר כשנדר לחלק את הצדקה בעצמו, אולם אם נדר בבית הכנסת ליתן ליד הגבאי שהגבאי יחלק, הרי שלא מחוייב לתת עד שהגבאי יתבע ממנו את הצדקה. ועוד פרט – מותר לאדם גם להפריש מעות לצדקה מתוך מחשבה, שיחלק אותה מעט מעט, ולא חייב לתת הכל בבת אחת.
אולם, לגבי מי שמתנדב בבית הכנסת, הרי שכדאי שיאמר מראש שנותן זאת 'בלי נדר', וכך לא יעבור על איסורים אלו.
ובכל זאת, מכאן קריאה גדולה לכולנו להשתדל ולמלא את התחייבויותינו, ולא לתת חלילה לגבאי הצדקה וגבאי בתי הכנסת 'לחפש אותנו'.
ובעזרת ה', בזכות מצוות הצדקה, יהיו המצוות אהובות ורצויות אצלנו, נזכה בקרוב להביא קרבנות לבית מקדשנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













