ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- השקפת ר' מאיר
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רבי מאיר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
התַּנָּאִים החולקים על ר' שמעון בן אלעזר
ר' מאיר מתייחס בירושלמי (כלאים ט, ג) למשליו של ר' שמעון בן אלעזר, והוא סותר אותם ומודיע שמי שנמצא בבית המדרש נמצא כבר ב"ארץ ישראל" והגיע אל הגאולה, והוא שולח להודיע לבני בית המדרש שלא יצאו לעמול במלאכות, מפני שיציאה למטרות "רפואה (אסיא)" ב"חוץ לארץ" (מחוץ לבית המדרש) סופה "מות". אך מאידך הוא מודה שם במקצת, וחוזר ומוצא גרעין של טוב ב"מות" זה שמצוי ב"שפת הים" של ר' שמעון בן אלעזר.
הצורך של ר' מאיר להתייחס למשליו של ר' שמעון בן אלעזר יוצר את הרושם שתנא זה היה חבירו של ר' מאיר או תנא מהדורות שקדמו לר' מאיר.
במסכת ברכות (דף יח, ב) מובא מעשה שבו חסיד אחד מספר ששמע בבית הקברות רוח שמגלה לחבירתה שאינה יכולה להיכנס לפנים מן הפרגוד - מפני שהיא קבורה ב"מחצלת של קנים". גם מעשה זה לא יתכן כפשוטו והוא משל; והחסיד מביע בו את התנגדותו למשליו של ר' שמעון בן אלעזר. והוא מגלה שלדעתו ה"ריקנים" המשולים ל"קנים" אינם "צדיקים" הכותבים את ספר הגאולה; אדרבא, הם כ"כקבורים" בחייהם ב"מחצלת של קנים" ושקולים כמתים; ואינם יכולים להיכנס לפנים מן הפרגוד. ולדעתו, דווקא העמלים בבית המדרש בהרחבתם של דברי תורה הם שכותבים ומקרבים את גאולתם של ישראל.
במסכת בבא קמא (דף קג, ב) נאמר שכל מקום שנאמר "מעשה בחסיד אחד" הכוונה או לרבי יהודה בן בבא או לרבי יהודה ברבי אילעאי. רבי יהודה ברבי אילעאי היה תנא חבירו של ר' מאיר (הקדמה ליד החזקה לרמב"ם), ואלו ר' יהודה בן בבא היה תנא בדור הקודם בדורו של ר' עקיבא (יבמות דף קכב, א).
האפשרות שר' יהודה בן בבא שהיה בדורו של ר' עקיבא - הוא אותו החסיד שבסיפור, ושהוא ראה צורך להתייחס למשליו של ר' שמעון בן אלעזר ולשלול אותם, מראה שר' שמעון בן אלעזר היה לכל הפחות בן דורו של ר' יהודה בן בבא.
הקושי שבסדר הדורות
כשהרמב"ם מסדר בהקדמתו למשנה (ד"ה הפרק הרביעי) את דורות התַּנָּאִים, הוא מונה את ר' מאיר בדור השלישי שאחר החורבן ואלו את ר' שמעון בן אלעזר בדור הרביעי שאחר החורבן, דור סוף חכמי המשנה. ואכן, בהרבה מקומות ר' שמעון בן אלעזר מביא שמועות בשם ר' מאיר, ובהרבה מקומות משמע שהיה תלמיד מובהק של ר' מאיר והיה משרתו, וכן מצאנוהו אומר בירושלמי (מועד קטן פ"ג ה"א) "משרת ר' מאיר הייתי". 2
אולם מה שהתברר - שהתנא ר' מאיר וכן התנא ר' יהודה בן בבא שהיה בדור שלפניו מתייחסים במעשים שהם מספרים להדרכותיו ומשליו של התנא ר' שמעון בן אלעזר - מעורר תמיהה: האומנם היה ר' שמעון בן אלעזר צעיר מהם?!
קשה לומר שר' מאיר ראה צורך להתייחס למשל שאמר אותו תנא צעיר ולהודות לו במקצת. ובכלל קשה לומר שתנא צעיר, שהיה מבטל עצמו בפני ר' מאיר והיה משרתו, יבוא ויחלוק עליו ברבים בהדרכת חיים כה חשובה.
וודאי שקשה לומר, שר' יהודה בן בבא שהיה בדורו של ר' עקיבא יראה צורך להתייחס למשליו של תנא שצעיר ממנו בשני דורות!!
השינוי במיקומו של ר' שמעון בן אלעזר בסדר הדורות
אך הקושי שמצאנו - יכול להסביר את המהפך שראינו בשיטת הרמב"ם!
הרמב"ם חזר בו מדבריו בהקדמתו למשנה, ובהקדמתו ל"יד החזקה" כשמנה את סדר דורות התַּנָּאִים הפך את הסדר!! ומנה את ר' שמעון בן אלעזר בדורו של ר' עקיבא, ואלו את ר' מאיר בדור שאחריו.
גם רבי שמשון מקינון הלך בדרכו זו של הרמב"ם, אלא שהוא הקדים ומנה את ר' שמעון בן אלעזר בדור קדום עוד יותר, ובספרו "ספר הכריתות" בחלק ימות עולם (חלק רביעי, שער א) מנה את התנא רבי שמעון בן אלעזר בדור הראשון שאחר החורבן יחד עם חבריו של רבי אליעזר, וכתב שם שר' עקיבא קיבל גם ממנו!!
בספרים רבים שדנו בסדר הדורות של התַּנָּאִים הקשו על הרמב"ם והר"ש מקינון - מהמעשים הרבים שרבי שמעון בן אלעזר מובא בם בתור תלמידו של רבי מאיר. והרוצה לעמוד על עיקרי דברי המקשים ובנסיונות התירוץ יעיין בדברי "כנסת הגדולה" בכללי הגמרא, שהובאו גם בש"ס מהדורת וילנא לאחר מסכת ברכות (דף נא א, יח). 3
אולם סדר הדורות של הרמב"ם והר"ש מקינון מסביר היטב מדוע ר' יהודה בן בבא וכן ר' מאיר רואים צורך להתמודד עם הדרכותיו של ר' שמעון בן אלעזר, ומסביר היטב מדוע ר' שמעון בן אלעזר קורא להדרכותיו "סתירת זקנים". 4
הרמב"ם והר"ש מקינון סבורים שהמעשים הרבים שבהם מוזכר ר' שמעון בן אלעזר כתלמידו של ר' מאיר אינם כפשוטם, וכוונת בעלי המאמרים האלו היתה לשלב בין שיטתו של ר' מאיר המחשיבה מאד את חיי התורה לבין שיטתו של ר' שמעון בן אלעזר המחשיבה מאד את חיי המעשה ורואה בהם רפואה שמביאה את הגאולה. ובעלי המאמרים שילבו על ידי כך לימוד זכות על הדמויות השונות שקיימות בעם ישראל - בתוך דברי התורה שאמרו.
דבריך יבטלו - "בחייך"
וזו לשון אחד מן המעשים, שמובא במסכת שבת (דף קלד, א):
"דתניא (ששנויה ברייתא): אין טורפין (מערבבים) יין ושמן לחולה בשבת. אמר רבי שמעון בן אלעזר משום רבי מאיר: אף טורפין יין ושמן. אמר רבי שמעון בן אלעזר: פעם אחת חש רבי מאיר במעיו, וביקשנו לטרוף לו יין ושמן ולא הניחנו. אמרנו לו: דבריך (שאתה מתיר) יבטלו בחייך?! אמר לנו: אף על פי שאני אומר כך וחבירי אומרים כך, מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חבירי".
מפשטות המעשה עולה שר' שמעון בן אלעזר היה תלמידו של ר' מאיר ושהיה משרת את ר' מאיר. אולם כפי שנאמר לעיל, הרמב"ם והר"ש מקינון סברו שאין הדבר נכון, ור' מאיר היה בדורות שאחרי ר' שמעון בן אלעזר; אלא שבעל המעשה משלב תורה עם לימוד זכות!
בעל המאמר רצה ללמד הלכה שאין טורפים יין ושמן לחולה בשבת. אולם המושג "חולה" שמובא כאן מהסיבה ההלכתית משיק למושג "חולה" שנחלקו בו ר' שמעון בן אלעזר ור' מאיר באגדה. בעל ההלכה שילב בדבריו לימוד-זכות הקשור למחלוקתם הידועה באגדה. מחלקת שבה ר' שמעון בן אלעזר סבור שהיציאה לחיי העמל מהווה רפואה לעם ישראל והיא תביא את הגאולה והמשיח. ואלו ר' מאיר הודיע מתחילה ש"המשיח" מת באותה "אסיא", באותה רפואה; אולם אח"כ חזר בו והודיע שיש מקום לצרף את שיטתו של ר' שמעון בן אלעזר בהבאת הגאולה.
"יין" ו"שמן"
כאשר ה"יין" וה"שמן" מופיעים כניגוד הם מהווים סמלים גם בשפת האגדה. ה"יין" מסמל את עמל המלאכות מפני שהוא מזכיר נוח שהיה "איש האדמה" (בראשית ט, כ), וכשיצא מן התיבה נטע כרם והחל לייצר "יין". ויש הסבורים שעמל המלאכות שנועד למלא את שבעים שנות חייהם של בני נוח - פעמים שהוא טוב כרפואה גם לעם ישראל. וכן מרומז במסכת עבודה זרה (דף מ, ב):
"אמר ... ר' ישמעאל ב"ר יוסי: פעם אחת חש אבא במעיו, והביאו לו יין תפוחים על עובדי כוכבים של שבעים שנה, ושתה ונתרפא"
ואלו ה"שמן" מסמל את עמל התורה שנועד לעם ישראל מפני שהוא מזכיר את "שמן למאור" (שמות כה, ו) שנועד למנורת המקדש המסמלת את החכמה, והוא מזכיר את שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (סנהדרין דף צד, ב). ויש הסבורים שלימוד התורה נועד למלא את כל שבעים שנות חייהם של ישראל, וכבר נאמר במסכת הוריות (דף יג, ב): "שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה".
ר' מאיר הודה שיש מקום לצרף את שיטתו של ר' שמעון בן אלעזר בהבאת הגאולה. ובלשון הסמלים, ר' מאיר הודה שעירוב "יין" ו"שמן" - ערוב עמל המלאכות עם עמל התורה - יביא מרפא לחיילותיו של המשיח ויקרב את הגאולה.
בעל ההלכה שילב בדבריו מעשה שבאמצעותו הראה שלמרות שר' מאיר התיר בסוף דבריו את אותה "רפואה", את אותה יציאה לחיי המעשה, ר' מאיר החמיר על עצמו ולא עמל במלאכות. ר' מאיר נהג באורח חייו ("בחייך") כמו החכמים שלא רצו לקבוע הלכה כמותו 5 והורו - שאסור לתלמיד חכם לחלל את תורתו ושהוא צריך לשבות מן המלאכות לגמרי.
ב"מעשה" זה בעל הברייתא משלב לימוד זכות על תלמידי החכמים המודים שיש חשיבות בשילוב עמל המלאכות עם עמל התורה, אך בחייהם הפרטיים הם עמלים בתורה בלבד 6 .
שמות התַּנָּאִים כסמל
לדעת הרמב"ם והר"ש מקינון, בכל אותם מקרים שר' שמעון בן אלעזר מובא כתלמידו של ר' מאיר - הדבר נועד להפגיש בין השיטות השונות בהבאת הגאולה. וגם כשהוא שמביא דברי הלכה משמו של ר' מאיר, ההלכה מזכירה דבר מסוים לענין הצד ההלכתי, אלא שדבר זה משמש גם כסמל בתורתם של ר' שמעון בן אלעזר ור' מאיר באגדה. בעל ההלכה רצה לשלב לימוד זכות בתוך תורתו, ולכן הוא מוסיף לדברי ההלכה אופי של ספור מעשה שבו מוזכרים ר' שמעון בן אלעזר ור' מאיר וכן הסמל. 7
ר' מאיר נבחר להיות הדמות הניגודית לר' שמעון בן אלעזר מפני שהמעשה שר' מאיר מספר בירושלמי (כלאים ט, ג) מתייחס באופן "מלא" למעשה שסיפר ר' שמעון בן אלעזר. אצל שניהם יש התייחסות ל"משיח", ר' שמעון בן אלעזר מתייחס אליו על ידי הזכרת "מִגְדַּל עֵדֶר" שמופיע במיכה (ד, ח) ומתורגם שם כ"משיחא דישראל", ואלו ר' מאיר מזכיר את המשיח במפורש. ובשני המעשים מוזכר "שפת הים" כסמל למקום של עמל המלאכות.
וסיבה נוספת יש לכך. במאמר "ספר התורה של ר' מאיר" התבאר שטבריה והארבל - סביבת מגוריו של ר' מאיר - מהווים סמל לגאולה בדרך התורה, ואלו בית שאן - סביבת מגוריו של ר' שמעון בן אלעזר - מהווה סמל לגאולה בדרך עמל המלאכות. אלא שלא רק המקומות אלא גם התַּנָּאִים עצמם הפכו לסמל; ר' מאיר הוא סמל לגאולה דרך עמל התורה ואלו ר' שמעון בן אלעזר הוא סמל לגאולה דרך עמל המלאכות. וכאשר בעלי הברייתות רוצים להפגיש בין השיטות השונות הם מפגישים בין נושאי דגל השיטות האלו, בין ר' שמעון בן אלעזר לבין ר' מאיר.
לדעת הרמב"ם והר"ש מקינון, כאשר בעלי המעשים סיפרו את אותם המעשים הם היו סמוכים ובטוחים שלא נפרש את המעשים כפשוטם; שהרי לא יתכן שהתנא הקדמון ר' שמעון בן אלעזר היה תלמידו ומשמשו של התנא ר' מאיר, וברור היה לו שנפרש את המעשה רק כלימוד זכות על מי שנוהגים כשיטות השונות ועל המשלבים בין השיטות.
ואמנם בדורות המאוחרים, כאשר לא ידעו באיזה דור חי התנא ר' שמעון בן אלעזר, החלו אותם המעשים להתפרש על ידי המפרשים השונים כפשוטם; ואף הרמב"ם עצמו כתב מתחילה בפרוש המשניות שר' שמעון בן אלעזר היה בדור שאחר ר' מאיר. אולם אחר כך חזר בו הרמב"ם וייחס את ר' שמעון בן אלעזר לדורות שקדמו לר' מאיר, וכן ייחס אותו גם הר"ש מקינון.
אנו בדורנו שרחוקים לגמרי מאותם דורות ומהבנת כלל המעשים שמסופרים בדברי חז"ל, וודאי שצריכים להתייחס לסדר הדורות שמסופר במעשי חז"ל כפשוטם. אלא שאם מצאנו שאחד מהגאונים והראשונים "הופך" את סדר דורות החכמים, ו"מתעלם" ממעשים שמפורש בם להיפך מדבריו, נוכל לומר שאותו גאון או ראשון סבור שאותו מעשה בא לשמש כלימוד זכות ותפילה, ולא כמספר את קורות הדורות.
במאמר זה מצאנו, שהגבול שבין דברי ההלכה לבין דברי האגדה אינו גבול חד. ופעמים שדברי האגדה משולבים בתוך דברי ההלכה באופן שאינו מאפשר הפרדה בינם; ובתוך דברי ההלכה עצמם - חז"ל מלמדים זכות על הקבוצות השונות שקיימות בעם ישראל.
והתברר שכאשר חז"ל מספרים מעשה שבו ה"יין" וה"שמן" מופיעים כניגוד או כדברים שצריך לערב ביניהם, ה"יין" מסמל גאולה בדרך עמל המלאכות, ואלו ה"שמן" מסמל גאולה בדרך עמל התורה.
^ 1 ובינתיים, בשעת הדחק הזו של המאמצים לקרוב הגאולה, עמלי המלאכות יוצאים ידי חובת מצוות "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח) - ב"קריאת שמע" שחרית וערבית, וכעין המבואר במסכת מנחות (דף צט, ב)
^ 2 וראה גם את המעשה שמובא בתחילת המאמר "ספר התורה של ר' מאיר"
^ 3 בחידושי הריטב"א (שבת דף עט, ב) כתב שהיו שני תַּנָּאִים בשם רבי שמעון בן אלעזר ואחד מהם היה תלמידו של רבי מאיר, ואולי יש בכך ליישב את הקשיים שהעלינו. אמנם אם הרמב"ם היה סבור כך, נראה שהיה צריך להזכיר ב"יד החזקה" את שניהם. אלא שהרמב"ם מנה רק תנא אחד בשם זה ו"הסיע" אותו ממקומו. מתחילה בפרוש המשנה מנה אותו בדור שאחרי ר' מאיר, ואחר כך ביד החזקה מנה אותו בדור שלפני ר' מאיר. וגם הר"ש מקינון הזכיר רק תנא אחד בשם זה ומנה אותו בין רבותיו של ר' עקיבא.
^ 4 וראה בהמשך המאמר "ספר התורה של ר' מאיר"
^ 5 וראה מה שהובא בסיום המאמר "המכוער וספר הגאולה" - מהסוגיה במסכת עירובין (דף יג, ב):
"אמר ר' אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של ר' מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים".
^ 6 דיוק זה בניגודיות שקיימת בין "ה"יין" וה"שמן" כסמלים - מגלה על מחלקת בין מסכת דרך ארץ (פרקי בן עזאי ו, ג) לבין מחזור ויטרי (תקלא, ז) מה מבייש את האדם יותר מכל: האם שיתגלה שבנו שהוא מציגו כ"חבית של שמן", כלומר כבקיא בכל התורה - אינו אלא "חבית של יין" שרק מעט "שמן" מסתיר זאת; או שבנו שהוא מציגו כ"חבית של יין", כלומר כבקיא בהוויות העולם - אינו אלא "חבית של שמן" שצריך שעם הארץ יתלווה אליו כדי שלא ירמו אותו.
^ 7 ואמנם הדברים מצריכים הבנה בכל "סמל" שמוזכר באותה הלכה - מהי משמעותו בתורת האגדה. וכך צריך להסביר את כל המקומות שבהם ר' שמעון בן אלעזר מובא בסמיכות עניינים לתַנָּאִים מאוחרים כר' שמעון (בר יוחאי), ועוד.
^ 2 וראה גם את המעשה שמובא בתחילת המאמר "ספר התורה של ר' מאיר"
^ 3 בחידושי הריטב"א (שבת דף עט, ב) כתב שהיו שני תַּנָּאִים בשם רבי שמעון בן אלעזר ואחד מהם היה תלמידו של רבי מאיר, ואולי יש בכך ליישב את הקשיים שהעלינו. אמנם אם הרמב"ם היה סבור כך, נראה שהיה צריך להזכיר ב"יד החזקה" את שניהם. אלא שהרמב"ם מנה רק תנא אחד בשם זה ו"הסיע" אותו ממקומו. מתחילה בפרוש המשנה מנה אותו בדור שאחרי ר' מאיר, ואחר כך ביד החזקה מנה אותו בדור שלפני ר' מאיר. וגם הר"ש מקינון הזכיר רק תנא אחד בשם זה ומנה אותו בין רבותיו של ר' עקיבא.
^ 4 וראה בהמשך המאמר "ספר התורה של ר' מאיר"
^ 5 וראה מה שהובא בסיום המאמר "המכוער וספר הגאולה" - מהסוגיה במסכת עירובין (דף יג, ב):
"אמר ר' אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של ר' מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים".
^ 6 דיוק זה בניגודיות שקיימת בין "ה"יין" וה"שמן" כסמלים - מגלה על מחלקת בין מסכת דרך ארץ (פרקי בן עזאי ו, ג) לבין מחזור ויטרי (תקלא, ז) מה מבייש את האדם יותר מכל: האם שיתגלה שבנו שהוא מציגו כ"חבית של שמן", כלומר כבקיא בכל התורה - אינו אלא "חבית של יין" שרק מעט "שמן" מסתיר זאת; או שבנו שהוא מציגו כ"חבית של יין", כלומר כבקיא בהוויות העולם - אינו אלא "חבית של שמן" שצריך שעם הארץ יתלווה אליו כדי שלא ירמו אותו.
^ 7 ואמנם הדברים מצריכים הבנה בכל "סמל" שמוזכר באותה הלכה - מהי משמעותו בתורת האגדה. וכך צריך להסביר את כל המקומות שבהם ר' שמעון בן אלעזר מובא בסמיכות עניינים לתַנָּאִים מאוחרים כר' שמעון (בר יוחאי), ועוד.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
מה אכפת לך?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
