^ 1.ודאי אין זה המקור שהביא המהרש"א כפי שיובא לקמן, כי התוס' כותבים שלומדים מראש השנה ליום הכיפורים ולפי המקור של המהרש"א הלימוד הוא מיום הכיפורים לראש השנה.
^ 2.המהרש"א מקשה על דבריו שרבי יהודה עצמו סובר שביום הכיפורים תוקעים בשל יעל. לכאורה בשיטת רבי לוי שגם בראש השנה וגם ביובל תוקעים בכפופים נוכל להסביר כדבריו, אולם גם זה יהיה תמוה כי לפי זה הוא לא סבר כטעם של אף תנא.
^ 3.הכלבו (הובא בכס"מ) נדחק בדברי הרמב"ם וכתב שאפשר שלא בא למעט אלא של פרה אבל של עז ושל תיש בכלל כבש הן וכן של יעלים ובלבד שיהיו כפופים, אך הכס"מ דחה וכתב שאין זו משמעות לשון הרמב"ם.
^ 4.לכאורה כך גם מדוקדק מהתוס' (ד"ה של יעל) שכתבו בסוף דבריהם "לכך היה נראה לי מתוך זה דאינו יוצא אלא בכפוף" ולא כתבו "אלא בשל איל". אולם מאידך מדבריהם בדף טז ע"א, שכתבו שרבי אבהו סבר כרבי יהודה שתוקעים בל אילים כפופים משמע בפשטות שגם איל מעכב.
^ 5.לכאורה יש לדייק מרש"י שכתב "אילים שסתמן כפופים" שהואיל וכך המין לא אכפת לי בשופר עצמו גם אם הוא חריג ופשוט. אולם יתכן שאין זה מטעמו של היום תרועה. לפי היום תרועה נראה יותר שיש כאן שני דינים שונים – יש עניין באיל מצד עקידת יצחק ויש עניין בכפוף, אך לפי רש"י הצורך באיל הוא משום שהוא כפוף אלא שדי בכך שעצם המין כפוף ואין צורך שגם השופר המסויים שלפנינו יהיה כפוף (וכן לפי רש"י יתכן שאין צורך דווקא באיל אלא גם שאר מינים סתמם כפופים כשרים). כעין זה מצאנו לגבי מרור, שאין צורך שהחסה עצמה שלפנינו תהיה מרה אלא די בכך שמין חסה הוא מריר בסופו.