ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק: המשכיר בית לחברו בארבעה-עשר על מי לבדוק? על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא, או דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה קאי? ת"ש: המשכיר בית לחברו - על השוכר לעשות לו מזוזה. התם, הא אמר רב משרשיא: מזוזה חובת הדר היא; הכא מאי? אמר להו רב נחמן בר יצחק: תנינא 'המשכיר בית לחברו, אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה-עשר על המשכיר לבדוק, ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה-עשר על השוכר לבדוק.
הגמרא מסתפקת בשאלה: על מי חלה חובת הבדיקה בבית מושכר? על מי שהחמץ שייך לו, או על מי שהחמץ נמצא ברשותו?
לכאורה, ניתן היה לומר ששאלה זו תלויה במחלוקת רש"י ותוספות בתחילת מסכת פסחים. רש"י 2 הסביר שחיוב הבדיקה הוא משום "בל יראה" ו"בל ימצא", ואילו התוספות כתבו שחיוב הבדיקה נובע מחשש שיבוא לאכול את החמץ. ולכאורה נראה, שאם החיוב הוא משום "בל יראה" ו"בל ימצא", הרי החיוב מוטל על המשכיר, שכן הוא יעבור על הלאו, ואילו אם החיוב הוא מחשש אכילה, הרי החיוב מוטל על השוכר, שכן חשש האכילה קיים לגביו.
וכן משמע גם מלשון הגמרא, הנוקטת לגבי המשכיר את הטעם " דחמירא דידיה הוא", ואילו לגבי השוכר היא כותבת " דאיסורא ברשותיה קאי". מההבדל הלשוני בין 'חמירא' לבין 'איסורא' משמע שלגבי המשכיר מדובר בדין מיוחד של חמץ, ואילו לגבי השוכר זהו איסור אכילה בעלמא, ולא דין מיוחד של חמץ.
אולם למעשה קשה מאוד לומר שבהוה אמינא הבינה הגמרא כרש"י, ובמסקנה הסיקה כתוספות. ומה עוד שהתוספות עצמם 3 הביאו את סברתו של רש"י, וכתבו ש"אין לפרש הטעם כיון דשלו הוא ואין אדם יכול לבטל אלא הוא חייב לבדוק", ואם כן הם הניחו בהוה אמינא, שיש תלות בין הבדיקה והביטול, על אף שהביטול אינו מועיל אלא לאיסור "בל יראה" ו"בל ימצא", כשיטת רש"י.
ולכן נראה להסביר, שגם לפי שיטת התוספות יש תלות בין דין הבדיקה לדין הביטול. אמנם טעם חיוב הבדיקה אינו משום הביטול, אולם מכל מקום לא יתכן שמי שאינו מחויב בביטול, ואין עליו איסור "בל יראה" ו"בל ימצא" ומצוות "תשביתו", יהיה חייב בבדיקה. אמנם זו היא מצוה נפרדת, אולם אין היא מנותקת ממצוות הביטול, ורק מי ששייך בדין הביטול שייך גם בדין הבדיקה.
------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להתכונן לחגים?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
