ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק: המשכיר בית לחברו בארבעה-עשר על מי לבדוק? על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא, או דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה קאי? ת"ש: המשכיר בית לחברו - על השוכר לעשות לו מזוזה. התם, הא אמר רב משרשיא: מזוזה חובת הדר היא; הכא מאי? אמר להו רב נחמן בר יצחק: תנינא 'המשכיר בית לחברו, אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה-עשר על המשכיר לבדוק, ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה-עשר על השוכר לבדוק.
הגמרא מסתפקת בשאלה: על מי חלה חובת הבדיקה בבית מושכר? על מי שהחמץ שייך לו, או על מי שהחמץ נמצא ברשותו?
לכאורה, ניתן היה לומר ששאלה זו תלויה במחלוקת רש"י ותוספות בתחילת מסכת פסחים. רש"י 2 הסביר שחיוב הבדיקה הוא משום "בל יראה" ו"בל ימצא", ואילו התוספות כתבו שחיוב הבדיקה נובע מחשש שיבוא לאכול את החמץ. ולכאורה נראה, שאם החיוב הוא משום "בל יראה" ו"בל ימצא", הרי החיוב מוטל על המשכיר, שכן הוא יעבור על הלאו, ואילו אם החיוב הוא מחשש אכילה, הרי החיוב מוטל על השוכר, שכן חשש האכילה קיים לגביו.
וכן משמע גם מלשון הגמרא, הנוקטת לגבי המשכיר את הטעם " דחמירא דידיה הוא", ואילו לגבי השוכר היא כותבת " דאיסורא ברשותיה קאי". מההבדל הלשוני בין 'חמירא' לבין 'איסורא' משמע שלגבי המשכיר מדובר בדין מיוחד של חמץ, ואילו לגבי השוכר זהו איסור אכילה בעלמא, ולא דין מיוחד של חמץ.
אולם למעשה קשה מאוד לומר שבהוה אמינא הבינה הגמרא כרש"י, ובמסקנה הסיקה כתוספות. ומה עוד שהתוספות עצמם 3 הביאו את סברתו של רש"י, וכתבו ש"אין לפרש הטעם כיון דשלו הוא ואין אדם יכול לבטל אלא הוא חייב לבדוק", ואם כן הם הניחו בהוה אמינא, שיש תלות בין הבדיקה והביטול, על אף שהביטול אינו מועיל אלא לאיסור "בל יראה" ו"בל ימצא", כשיטת רש"י.
ולכן נראה להסביר, שגם לפי שיטת התוספות יש תלות בין דין הבדיקה לדין הביטול. אמנם טעם חיוב הבדיקה אינו משום הביטול, אולם מכל מקום לא יתכן שמי שאינו מחויב בביטול, ואין עליו איסור "בל יראה" ו"בל ימצא" ומצוות "תשביתו", יהיה חייב בבדיקה. אמנם זו היא מצוה נפרדת, אולם אין היא מנותקת ממצוות הביטול, ורק מי ששייך בדין הביטול שייך גם בדין הבדיקה.
------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש











