ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
- ספריה
- הלכה
- בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. אָסוּר לַעֲשֹׁק אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַּעֲשֹׁק אֶת רֵעֶךָ". וְאֵיזֶהוּ עֹשֶׁק? זֶה שֶׁתְחִלָּה הֶחֱזִיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ בְּהֶתֵּר אֶלָּא שֶׁמְעַכְּבוֹ בְּיָדוֹ, כְּגוֹן שֶׁחַיָּב לוֹ כֶּסֶף בִּגְלַל הַלְוָאָה אוֹ שֶׁעָבַד כְּפוֹעֵל וְלֹא מְשַׁלֵּם שְׂכָרוֹ, אוֹ שֶׁרוֹצֶה לְשַׁלֵּם אֶלָּא שֶׁדּוֹחֵהוּ בְּ"לֵךְ וָשׁוֹב".
ב. מִצְוָה לְשַׁלֵּם מַשְׂכֹּרֶת בַּזְּמַן. וְאִם אֵחַר, עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה לָאוִין: א) בַּל תַּעֲשֹׁק. ב) בַּל תִּגְזֹל. ג) בַּל תַּעֲשֹׁק שָׂכִיר. ד) בַּל תָּלִין. ה) לֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ. וּמְבַטֵּל עֲשֵׂה אֶחָד - בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ.
ג. אֵיזֶהוּ זְמַנּוֹ? אִם מְדֻבָּר בִּשְׂכִיר יוֹם וְכָלְתָּה הַמְּלָאכָה בַּיּוֹם, זְמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם. וְאִם עָבַר הַיּוֹם וְלֹא נָתַן לוֹ, עוֹבֵר עַל "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָּבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ". וְאִם כָּלְתָה הַמְּלָאכָה לְאַחַר שֶׁיָּצָא הַיּוֹם וְנִכְנַס הַלַּיְלָה, זְמַנּוֹ כָּל הַלַּיְלָה. וְאִם עָבַר הַלַּיְלָה וְלֹא נָתַן לוֹ, עוֹבֵר עַל "לֹא תָלִין פְּעֻלַת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר".
ד. שָׂכִיר שֶׁנִּשְׂכַּר לְשָׁבוּעַ, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שֶׁסִּיֵּם מְּלַאכְתּוֹ בַּיּוֹם, צָרִיךְ לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ כָּל הַיּוֹם. יָצָא מִמְּלַאכְתּוֹ בַּלַּיְלָה, יֵשׁ שָׁהוּת לַמַּעֲבִיד לְשַׁלֵּם כָּל הַלַּיְלָה.
ה. "שְׂכִיר שָׁעוֹת" צָרִיךְ לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ בְּסוֹף עֲבוֹדָתוֹ אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, וְלָכֵן הַמַּעֲסִיקָה שְׁמַרְטָף (בֵּיבִּיסִיטֶר) אוֹ אִשָּׁה שֶׁמְּנַקָּה אֶת הַבַּיִת - תְּשַׁלֵּם בְּאוֹתוֹ יוֹם.
ו. הַשּׂוֹכֵר רֶכֶב אוֹ כָּל כְּלִי אַחֵר - חַיָּב לְשַׁלֵּם לַבְּעָלִים בְּיוֹמוֹ. אִם אֵחַר - עוֹבֵר בְּלַאו, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן וְגוֹ' בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ".
ז. הַמּוֹסֵר עֲבוֹדָה לְאֻמָּן בְּקַבְּלָנוּת, כְּגוֹן הַנּוֹתְנִים מְכוֹנִית לְתִקּוּן בְּמוּסָךְ אוֹ בֶּגֶד לְמִכְבָּסָה אוֹ שִׂמְלָה לְתוֹפֶרֶת וְכֵן לְכָל בַּעַל מְלָאכָה הַמְקַבֵּל שָׂכָר לְפִי עֲבוֹדָה וְלֹא לְפִי יָמִים, כְּשֶׁמְּקַבֵּל הַבְּעָלִים אֶת הַחֵפֶץ מְתֻקָּן - עֲלֵיהֶן לְשַׁלֵּם בּוֹ בַּיּוֹם עַד הַשְּׁקִיעָה. קִבְּלוּ אֶת הַחֵפֶץ הַמְתֻקָּן בַּלַּיְלָה - יְשַׁלְּמוּ לוֹ עַד אוֹר הַבֹּקֶר. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַטַּלִּית בְּיָד הָאֻמָּן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ - אֵין בַּעַל הַבַּיִת עוֹבֵר עַל הֲלָנַת שָׂכָר וַאֲפִלּוּ הַחֵפֶץ נִמְצָא אֵצֶל הָאֻמָּן כַּמָּה יָמִים. וַאֲפִלּוּ הוֹדִיעוֹ שֶׁיָּבִיא לוֹ כֶּסֶף וְיִטֹּל אֶת הַחֵפֶץ שֶׁלּוֹ - אֵינוֹ עוֹבֵר עַד שֶׁיִּקָּחֶנּוּ. (עיין בא"ח כי תבא כא).
מָתַי עוֹבֵר בְּבַל תלין?
ח. אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם "בַּל תָּלִין וּמִשׁוּם "לֹא תָבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר וְיֵשׁ לוֹ כֶּסֶף לִתֵּן לוֹ, אֲבָל אִם לֹא תְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר אוֹ שֶׁתּוֹבְעוֹ וְאֵין לוֹ מָעוֹת, אֵינוֹ עוֹבֵר. וְהָאֲרִ"י זַ"ל לֹא הָיָה מִתְפַּלֵּל מִנְחָה עַד שֶׁיִּפְרַע שְׂכַר שָׂכִיר. וְאִם לֹא הָיָה לוֹ, הָיָה לוֹוֶה כֶּסֶף מֵאֲחֵרִים וּפוֹרֵעַ שְׂכַר שָׂכִיר (עיין בא"ח ויקהל ה, וכי תבא כד).
ט. יֵשׁ סָפֵק אִם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה כְּשֶׁנּוֹתְנִים צֶ'ק לַפּוֹעֵל בַּלַּיְלָה אוֹ בְּיוֹם שִּׁשִּׁי אַחַר חֲצוֹת כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְדוֹתוֹ. וְאִם הַפּוֹעֵל מַסְכִּים - מֻתָּר (אחרונים).
י. מִי שֶׁדַּרְכּוֹ לִפְרֹעַ לַפּוֹעֲלִים רַק בְּסוֹף הָעֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ תָּבְעוּ מִמֶּנּוּ מִפְרָעָה שֶׁבְּוַדַּאי מַגִּיעַה לָהֶם עַל חֶשְׁבּוֹן הָעֲבוֹדָה - אֵינוֹ עוֹבֵר, כֵּיוָן שֶׁיָדוּע שֶׁזוֹ דַּרְכּוֹ וְעַל דַּעַת כֵּן נִשְׂכְּרוּ אֶצְלוֹ. וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁרְגִילִים לְשַׁלֵּם מַשְׂכֹּרֶת בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ אוֹ מִסְפַּר יָמִים אַחַר כָּךְ - אֵין עוֹבְרִים עַל "בַּל תָּלִין". אוּלָם אִם יֵשׁ לְבַעַל הַבַּיִת כֶּסֶף - חַיָּב לְשַׁלֵּם מִיָּד בְּסוֹף הַעֲבוֹדָה אוֹ כְּשֶׁמְבַקְשִׁים הַמִּפְרָעָה. (אחרונים).
חוֹבַת הַפּוֹעֵל לֹא לִהְיוֹת עָיֵף
יא. כָּל פּוֹעֵל שָׂכִיר חַיָּב לַעֲבֹד בְּכָל כֹּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן". לְפִיכָךְ אֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לַעֲבֹד עֲבוֹדוֹת נוֹסָפוֹת בַּלַּיְלָה כְּשֶׁמַּשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִמְלָאכָה בַּיּוֹם כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נֶחְלַש מֵהַלַּיְלָה. כְּמוֹ כֵן אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּבְהֶמְתּוֹ בַּלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּירָהּ בַּיּוֹם.
אֵין מוֹרֶה אוֹ מְלַמֵּד רַשַּׁאי לְהַרְעִיב וּלְסַגֵּף עַצְמוֹ שֶׁהֲרֵי מַחֲלִישׁ כֹּחוֹ וְלֹא יוּכַל לְלַמֵּד אֶת הַתַּלְמִידִים כָּרָאוּי. וְהוּא הַדִּין בְּכָל מְלָאכָה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
