ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
האם באיסורים דרבנן מותר להתרפא? הבית יוסף (יורה דעה קכג) הביא תשובת רשב"א (חדשות סי' ס) שכתב שאין היתר לחולה שאין בו סכנה לעבור על איסורים דרבנן, חוץ מאיסור בישולי גוים שהוא איסור קל, אבל שאר האיסורים אין היתר מיוחד לחולה שאין בו סכנה. וכך פסק בשו"ע (קכג, ב) שאסור לעשות מרחץ מסתם יינם.
לעומתו הרמ"א (יור"ד סי' קנה, סעיף ג) פסק שיש אומרים שמותר לתת לחולים איסורי הנאה דרבנן, גם אם אין בחולי סכנה. וזאת על פי דברי הריב"ש (רנה) שכתב שמותר להתרפאות בהנאה מאיסורי הנאה דרבנן אך לא מאיסורי אכילה דרבנן, כלומר, אסור לאכול דברים שאסורים באכילה מדרבנן, גם לצורך רפואה. אלא שברמ"א בתשובות (שו"ת סי' קכד) כתב שבימינו איסור סתם יינם פחות חמור, משום שאין עבודה זרה כל כך ולכן מותר לשתות סתם יינם על מנת להתרפא אפילו אם הוא חולה שאין בו סכנה. וחולה נקרא אך ורק מישהו שמוטל על מיטתו, ולא כשהולך ברחוב גם אם צריך להיסמך על מקל או על משהו אחר. הפמ"ג (שכח, ו) כתב שיש לפסוק כדברי הרמ"א בהגהות על השו"ע ולא כדבריו בתשובה.
הרב שלמה קלוגר (האלף לך שלמה יו"ד רב) כתב שיש להתיר חצי שיעור של איסור תורה גם לחולה שאין בו סכנה, משום שלמרות שהאיסור של חצי שיעור הוא מהתורה, האיסור יותר קל מאיסור דרבנן, לדבריו יהיה מותר לקחת תרופה האסורה מהתורה, אם במינון שהאדם לוקח אין שיעור. בשו"ת מאמר מרדכי לרב מרדכי אליהו (ג, יורה דעה ג) למד מדברי השו"ע שיש להחמיר ולא להשתמש בכל מיני צמחי ריפוי שיש בהם סתם יינם. ויתכן שגם לדעתו יהיה אסור רק במקרה ששותה שיעור שיש בו איסור מהתורה. בכל מקרה כתב הדרכי תשובה (שם ס"ק כ) שוודאי שיש להעדיף לרפא אדם בדברים שאינם אסורים מדרבנן, ורק במקרה שאין אפשרות אחרת מותר להתרפא בדבר אסור.
בדומה לזה בהלכות שבת פסק השו"ע (או"ח שכח, יז) שי"א שמותר לחלל שבת לצורך חולה שאין בו סכנה באיסורים דרבנן. אמנם הפמ"ג (או"ח רעח, א) סייג את זה וכתב שבאיסורים הכרוכים במלאכה שאינה צריכה לגופה יש לאסור משום שהם איסורים חמורים ש"קרובים לאיסור תורה", ולכן אין לכבות אש לצורך חולה שאין בו סכנה, למרות שכיבוי האש הוא ברוב המקרים רק איסור דרבנן. גם האבני נזר (יו"ד קכז) כתב שיתכן שיש לסייג את ההיתר רק למקומות שגזירת חכמים אינה משום חשש איסור תורה, אבל במקומות שבהם גזירת חכמים היא חשש לאיסור תורה יש לאסור, משום שזו שבות חמורה יותר.
רבי עקיבא אייגר (בסוגייתנו ע"ב ד"ה כשעת הסכנה) כתב שיש להביא ראייה מדברי הירושלמי שהובאו ברא"ש בכתובות (ה, יח) שתינוק שיונק והפסיק אסור לו לחזור ולינוק, אלא אם כן הוא חולה מסוכן, ומשמע שלמרות שמדובר באיסור דרבנן, אסרו בחולה שאין בו סכנה והתירו רק בחולה שיש בו סכנה. ומכל מקום ניתן ללמוד אך ורק לגבי איסורי אכילה, ולא לגבי מקרים שאין בהם איסורי אכילה. כך גם פסק בש"ך (יור"ד פא, כא) שלילד חולה שאין בו סכנה שהפסיק לינוק, אסור לחזור ולינוק. ולעומתם הכנסת הגדולה (הגב"י יורה דעה סימן פא, ס"ק נה) כתב שדעתו להתיר לילד שהפסיק לינוק, לחזור ולינוק אם הוא חולה שאין בו סכנה, משום שמותר להאכיל לחולה קטן איסור דרבנן, והביא ראיה מדברי הריב"ש (שצד) שכתב להסכים עם רב שהתיר גבינת גוים בשנות בצורת לילדים, כיון שחסר להם אוכל.
רבי עקיבא אייגר בתשובות (מהדו"ק סי' ה) הסתפק לפי דברי הרמ"א המתיר גם איסורי דרבנן לחולה אם אין בהם איסורי אכילה, במקרה שיש בשבת חולה שאין בו סכנה שצריך לאכול פירות, אך הפירות היחידים המצויים הן פירות שנשרו מהעץ, האם נתיר לו לאכול, משום שיתכן שהחומרא היא רק באיסורי אכילה שאסורים בעצמותם מדרבנן, למשל, בהמה האסורה באכילה מדרבנן, אבל דבר האסור רק מדיני שבת, ואינו איסור בעצמותו (אין איסור על החפצא) יהיה מותר לחולה שאין בו סכנה. ולגבי יום כיפור כתב הפמ"ג (תריח, ג) שאין להאכיל לחולה שאין בו סכנה אוכלים שיש איסור מדרבנן לאכול אותם, כמו שלא כדרך אכילתם.
דינים מעשיים שנפסקו בעקבות פסיקת השו"ע והרמ"א: הציץ אליעזר (יג, מו) התיר לתת זריקה בשבת גם לחולה שאין בו סכנה, ובנוסף התיר (טז, לג) לכהן חולה שאין בו סכנה לשכב בבית החולים, למרות שבוודאי יטמא, משום שהטומאה היא רק דרבנן לאחר שנטמא פעם אחת, ולכן הותר האיסור לצורך חולה שאין בו סכנה. וכמו כן התיר לכהן גם לעבוד בבית החולים (שם יז, ח). הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ה, או"ח לב) התיר לאשה להוציא חלב אם עם עוד אשה (שיהיה "שנים שעשאוה") לצורך אדם שיש לו כאב אוזניים, וזה עוזר לו. וכמו כן התיר גבינת גוים לקטנים בשנות בצורת (שם יו"ד, יא). בשו"ת דברי יציב (או"ח קצה) התיר לחולה לאכול קטניות בפסח (אך צידד שאולי זה משום שלא גזרו כלל לאסור קטניות על חולה).
סיכום: בגמרא נאמר שאפילו לחולה שיש בו סכנה, חל איסור להתרפא בדברים האסורים באחת משלוש העבירות החמורות, אבל בשאר האיסורים מותר לו להתרפא, לגבי איסור דרבנן, שו"ע פסק להחמיר ולא להתרפא בהם, אולם רמ"א מקל בזה, ובתשובות הוא מקל אף באיסורי אכילה. לגבי שבת פסק שו"ע בשם י"א שמחללים שבת לחולה שאין בו סכנה באיסור דרבנן, לדין זה יש השלכות רבות לגבי איסורי דרבנן הנעשים לצורך חולה שאין בו סכנה, לגבי תרופות או עבודת כהן בבית חולים, וטיפולים בחולים שאינם מסוכנים.

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך ללמוד גמרא?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

מה מברכים על מנה אחרונה?

במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה הכל אסור בתשעה באב?!

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.

יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם

תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו

















