ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הסברנו בדברינו לפרשת מקץ תשע"ז כיצד צאצאי יוסף ויהודה, ניסו לאחות את השבר בין בניו של יעקב. נמשיך לנסות להעמיק בהבנת ה"שבר" ופתרונו.
מלמדנו הכתוב: "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת: וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם" (בראשית מ"ב א – ג).
מפסוקים אלה ברור כי הביטוי "שבר", מופיע בכמה משמעויות. הראשונה מלשון "בר" כלומר תבואה והשנייה מלשון מסחר (כמו משביר). ברקע המאורעות נוכח המשבר החקלאי-כלכלי החזק, שהתבטא ברעב ברחבי המזרח התיכון כולל מצרים.
כך הסביר רבנו בחיי (שם) את הדברים: "שבר לשון מכירה, שנאמר: (דברים ב, ו) "אכל תשברו מאתם". וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא "שבר": "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים", ומה שהוציא התבואה בלשון שבר, לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר, וכולל ג"כ השוד והשבר, ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר".
עיון נוסף בפסוקים מעלה את השאלה: מדוע הכתוב פתח במילים "וַיַּרְא יַעֲקֹב", כשברור כי הכוונה היא לשמיעה כמו שמפורש מיד "הִנֵּה שָׁמַעְתִּי"?
רבי עובדיה מברטנורא (עמר נקא, שם) תירץ: "אלא הוא לשון סבר ותקוה". נסביר בהמשך את דבריו.
החזקוני (שם) ניסה לתרץ: "וירא יעקב כי יש שבר (=) שמע כי יש שבר במצרים ... דוגמא "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ' טו)".
גם אחרי תירוצו קשה מדוע נקט הכתוב בלשון זו.
לכן נסביר, כי כאשר מדובר על ראיה רוחנית – חזון, נבואה, הקול והמראה משמשים יחד.
עיון במדרש מגלה כי קושיה זו הביאה לאותה מסקנה, והמדרש משמש כמקור לפירושיהם. וז"ל: "ד"א "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", וכי במצרים היה יעקב שראה תבואה במצרים? שאמר הכתוב וירא יעקב כי יש שבר במצרים!? והלא אמר לבניו "ויאמר הנה שמעתי". אלא מיום שנגנב יוסף נסתלקה רוח הקודש ממנו ורואה ואינו רואה ושומע ואינו שומע, ומפני מה לא נאמר יש אוכל במצרים שאמר הכתוב כי יש שבר במצרים, והלא כבר נאמר ותרעב כל ארץ מצרים ומה ת"ל "יש שבר" אלא אל תהי קורא "יש שבר" אלא "יש סבר" שראה באספקלריא שסברו במצרים ואיזה זה, זה יוסף" (בראשית רבה (וילנא) פרשת מקץ פרשה צא סימן ו). (רש"י (שם) הביא מדרש זה בהסתייגות: "ומהו וירא, ראה באספקלריא של קדש שעדיין יש לו שבר במצרים. ולא היתה נבואה ממש להודיעו בפירוש שזה יוסף").
המדרש הרחיב מאוד את היריעה ודרש על דרך "אל תקרי שבר, אלא סבר" (על ידי החלפת השין הימנית בשין שמאלית, ואז שֶׂבר הוא מלשון הסבר, הבנה (בארמית) פירוש תקווה ותיקון): " "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", (זהו שנאמר) "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו" (תהלים קמ"ו ה), ... (זהו שנאמר) "הֵן יַהֲרוֹס וְלֹא יִבָּנֶה יִסְגֹּר עַל אִישׁ וְלֹא יִפָּתֵחַ" (איוב י"ב יד), ... אלו עשרת השבטים שהיו נכנסין ויוצאין למצרים ולא היו יודעים שיוסף קיים וליעקב נתגלה שיוסף קיים, שנאמר "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", כי יש שבר זה הרעב, כי יש סבר זה השבע, כי יש שבר ויוסף הורד מצרימה, כי יש סבר ויוסף הוא השליט, כי יש שבר ועבדום וענו, כי יש סבר (בראשית ט"ו יד) "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" " (בראשית רבה (וילנא) פרשת מקץ פרשה צא סימן א).
המסקנות שלנו הן ברורות:
א. המכירה - מכירת יוסף, היא יסוד השבר, והתיקון שלו הוא באחדות בין כל בני יעקב.
ב. בתוך כל "שבר" מסתתר "סבר" גם אם עדיין אי אפשר לראות זאת, מי שיש לו חזון מבין.
בימי חנוכה אלה, הבה נתפלל שגם אנו נצא בקרוב מן המשבר מאוחדים,
ונזכה לראות בקרוב גם את ה"סבר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
