ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
שלום הרב, בקהילה שלנו השבת יש בר מצווה. אנחנו מתפללים כמובן בגינה ציבורית. בגלל הגשם/שמש המשפחה רוצה לשכור אוהל מתקפל ("גזיבו"). כיוון שזו גינה ציבורית אי אפשר להשאיר את הגזיבו פתוח כל השבת אלא רק בשעות התפילה. האם אפשר לסגור ולפתוח אותו בשבת? כמו כן, האם ניתן להזיז את הגזיבו ממקום למקום (כשיש עירוב)?
תשובה
עשיית אוהל עראי
הגמרא (שבת קלח.) אומרת שאסור מן התורה לבנות אוהל קבע, ואסור מדרבנן לבנות אוהל עראי )וכך נאמר גם בגמרא שבת קכה:) רש"י (קכה: ד"ה שאין) כותב שגם פריסת מחצלת ללא עשיית מחיצות נחשבת אוהל עראי: 'שאין עושין אהל עראי - לפרוס מחצלת על ארבע מחיצות או על ארבע קונדסים להיות צל לאהל מן החמה'. במקרה שלנו, הגזיבו (אם הוא נחשב עראי), משמש עבור צל או הגנה מהגשם, ולכן על אף שאין לו מחיצות, יש בבנייתו משום איסור בניית אוהל. האם גזיבו נחשב אוהל קבע או אוהל עראי? בגמרא (שם) וברמב"ם (שבת פכ"ב הכ"ז) לא מבואר מהו בדיוק אוהל עראי. המשנה ברורה (ס"ק לה, ובשעה"צ ס"ק ו) כותב שאוהל קבע נחשב כשעושה אותו "לכמה ימים" ואינו מפרט כמה. ביחס לגזיבו – יש אמנם אוהלים כאלו שנשארים לעמוד זמן רב )ובדרך כלל קושרים אותם היטב וכדומה), אולם אוהלים שנעשים רק עבור התפילה או רק עבור שבת אחת, ובדרך כלל גם אין להם יציבות גדולה, מסתבר לראותם כאוהל עראי, שאסור מדרבנן.
תוספת לאוהל עראי
לשאלה האם בניית גזיבו אסורה מהתורה או מדרבנן יש משמעות גדולה. הגמרא (שבת קכה:) אומרת שלפי רבי אליעזר אסור להוסיף לאוהל עראי, ולפי חכמים מותר – והלכה כחכמים (שו"ע שט"ו,ב(. בגמרא (עירובין קב.) מבואר שהאוהל צריך להיות פרוס טפח מבעוד יום, כדי שפתיחה נוספת שלו תחשב תוספת מותרת, וכך פוסקים השו"ע (שם) והרמ"א (שם, א.( לכן, אם הגזיבו פתוח מעט מערב שבת (בשיעור של כ10 ס"מ), מותר יהיה להמשיך ולפתוח אותו בשבת כיוון שזו תוספת מותרת ולא בניית אוהל עראי.
אוהל מתקפל ומטריה
הגמרא (שבת קלח.) אומרת: מטה וכסא טרסקל ואסלא - מותר לנטותן לכתחילה. רש"י (שם) מבאר שכיסא טרסקל הוא כיסא מתקפל, שכיוון שמראש הוא עשוי על מנת להיפתח ולהתקפל, הרי שהוא נחשב מראש כאוהל מוכן: "דהא עביד וקאי". וכך פוסק השולחן ערוך (שט"ו, ה). 1
האם לאור זאת מותר לפתוח אוהל מתקפל בשבת? נחלקו הפוסקים האם דין טרסקל נאמר גם באוהל. הנודע ביהודה (או"ח סימן ל‘) אוסר להשתמש במטריה משום שלדעתו זהו אוהל. לעומת זאת החזון איש (נ"ב, ו) כותב שיש מקום להתיר להשתמש במטריה בשבת מדין טרסקל, שהרי היא נועדה לפתיחה ולסגירה, אך גם הוא כותב למעשה שאולי יש לאסור את השימוש במטריה משום 'עובדין דחול' ומפני שהדבר גורם לפרצה. למעשה, הפוסקים אסרו לפתוח מטריה בשבת, וכך התקבל בעם ישראל, וכן אסרו גם בשו"ת יחוה דעת (ח"ב סימן מ"ג) והשמירת שבת כהלכתה (כ"ד, טו(.
גזיבו
האם גזיבו יכול להיות נידון כטרסקל? מצד אחד, גזיבו נועד לפתיחה ולסגירה, ובזמן הקורונה יש מקומות רבים שבהם פותחים וסוגרים את הגזיבו כמו טרסקל. אך מצד שני, פעמים רבות הגזיבו נשאר פתוח זמן רב, ובנוסף, פתיחת הגזיבו היא בעזרת קליפסים או הברגה מובנית. לכן, היה מקום אולי לפי החזון איש להתיר לפתוח ולסגור את הגזיבו מדין טרסקל, ובפרט כאשר הדבר נעשה לכמה שעות או לפחות מעשרים וארבע שעות, שבמקרה זה, אנו דנים על אוהל עראי ויש מקום להקל בספקות דרבנן. אך כאמור פוסקים רבים חולקים על החזון איש (ואף החזון איש עצמו החמיר למעשה במטריה, והחששות שהוא הזכיר אפילו חזקים יותר במקרה שלנו). לכן למעשה נראה שמותר לפתוח בשבת גזיבו סגור רק על ידי גוי. עם זאת, אם יפתחו מעט את הגזיבו לפני השבת (די לפתוח בשיעור טפח – 10 ס"מ), הרי שיש כאן רק תוספת על אוהל עראי, ואם כך, יהיה ניתן לפתוח את הגזיבו בשבת גם ללא ההיתר של טרסקל של החזון איש (ובוודאי בצירוף שיטת החזון איש). וכיוון שמדובר במציאות מיוחדת של קורונה, נראה שגם אין לגזור כאן ולהשוות למטריה.
הזזת הגזיבו וקיפולו
כאשר הגזיבו פתוח, כיוון שמדובר על אוהל שפתוח מראש (שלא כמו מטריה) וכיוון שמדובר על מציאות מיוחדת של קורונה, אין סיבה לגזור, ומותר להזיז את הגזיבו למקום אחר (כשאין בעיה של עירוב). האם מותר לקפל את הגזיבו? אסור מן התורה לסתור אוהל (אם סותר על מנת לבנות; ואם סותר שלא על מנת לבנות – אסור בדרך כלל מדרבנן). בדרך כלל, בכל מקום שיש איסור בניין, יש איסור סתירה בפירוק הבניין. המשנה ברורה (שעה"צ ס"ק לא) כותב שאם יש מחיצות שנבנו לפני שבת, אמנם אין איסור לשים עליהן מכסה, אבל יש איסור להוריד מכסה שנמצא על גביהן (ועיינו שש"כ, כד, הערה יז, בשם הגרשז"א, שהקשה על כך(. לכן למעשה, אם הקימו את הגזיבו לפני השבת, ישאירו אותו כך. אם הקימו אותו בשבת, ניתן גם לפרקו (כשיש צורך) ולהשאיר טפח (10 ס"מ) (על פי החזון איש נ"ב, ז). ועל ידי גוי ניתן לסמוך על המקלים לפרק אוהל עראי גם אם נבנה לפני השבת, אך טוב לומר לגוי שלא יסגור אותו עד הסוף אלא ישאיר טפח (10 ס"מ) 2 , וגם אם בסוף הגוי סגר עד הסוף, הרי שהדבר נעשה על דעתו, ואין בכך בעיה. ובשעת הדחק ניתן להקל גם על ידי יהודי, אף אם נבנה לפני השבת, אם משאיר טפח.
סיכום והלכה למעשה
במציאות של קורונה, שבה יש צורך בבניית גזיבו כדי להתפלל בחוץ, לכתחילה יש לבנות את הגזיבו לפני שבת. במקום צורך ניתן לנהוג לפי הכללים הבאים:
• אין לפתוח גזיבו בשבת, אבל ניתן לפתוח על ידי גוי.
• אם פתחו מעט את הגזיבו לפני שבת, ברווח של 10 ס"מ, ניתן לפתוח בשבת.
• אם הגזיבו פתוח – ניתן להזיזו למקום אחר (כשאין בעיה של עירוב(.
• אם הקימו את הגזיבו בשבת, ניתן (במקום הצורך) לפרקו בשבת וישאירו טפח.
• אם הקימו את הגזיבו לפני השבת, לא יפרקו בשבת. ובמקום צורך יבקשו מגוי לפרק (וטוב שיאמרו לו להשאיר טפח ולא לסגור עד הסוף. ובשעת הדחק גם על ידי יהודי, וישאיר טפח)
^ 1.הרמב"ם (פכ"ב הכ"ח) מבאר אחרת את דברי הגמרא, וכתב הביאור הלכה (שט"ו, ח ד"ה טפח) שלדעתו אין היתר לפתוח כסא מתקפל. אך ייתכן שעל אף שהרמב"ם מפרש אחרת את הגמרא, הוא לא חולק על כך ההיתר של טרסקל, ואכמ"ל. ואף שמהרא"ש (ביצה פ"ד, סימן י"א) ומהמשנ"ב (שם ס"ק כ) עולה שכאשר הכוונה היא להשתמש בצל אין היתר לפתוח כיסא טרסקל, מסתבר שהיינו דווקא כאשר יש מחיצות, אבל אם אין מחיצות מותר לפתוח כסא טרסקל כדי להשתמש בצל (וכן מוכח מדברי הרמ"א בהלכות סוכה (תרכ"ז, ג), הפמ"ג (א"א, שט"ו, ח) והשש"כ (כ"ד, ג, ו-טו)
^ 2.בכך נצרף את דעת שו"ת אבני נזר (רי"א, לד) שסבור שמותר לסתור את התוספת לאוהל עראי אם משאיר טפח (אם כי החזון איש (נ"ב, ז), אסר גם אם משאיר טפח, ולכן מסתבר להקל בכך רק על ידי גוי או בשעת הדחק, כי מדובר על ספק בדרבנן).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
