ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
להפתעתו הגדולה, חוץ מהקורסים ללימוד אנגלית, גם אחד הקורסים בהסטוריה נלמד בשפה האנגלית. בדף ההסבר המצורף הוסבר שכיום חשוב ללמוד באנגלית, כדי להתחבר לעולם האקדמי הבינלאומי.
הוא חייך חיוך מר, כשגילה שמדובר בקורס שעוסק במלחמת השפות, שנלחם הישוב היהודי בארץ להכנסת השפה העברית...
לצערנו, בשנים האחרונות, רבים בארץ מתרחקים מהשפה העברית. גם לשפה השגורה בפינו, נכנסים מילים לועזיות רבות. אכן, לעיתים יש צורך מעשי בלימוד שפות זרות, ובכל זאת חשוב שנזכור שמבחינה רוחנית ישנה חשיבות עצומה שנדבר בינינו בשפה העברית.
עניין זה מופיע בפרשתנו בדברי יוסף הצדיק. בשעה שמתגלה יוסף לאחיו, הוא אומר להם: "והנה עינכם רואות... כי פי המדבר אליכם". זהו משפט תמוה – מה המשמעות בכך שהם רואים את פיו המדבר אליהם? מה זה מוכיח?
עונה רש"י: " עיניכם רואות, שאני אחיכם, שאני מהול ככם. ועוד – כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש". כלומר, יש שני חלקים למשפט – יוסף הראה להם שהוא מהול, וחוץ מזה גם דבר אליהם בעברית, ורק יהודים מדברים עברית.
מבאר זאת השפתי חכמים, שבכך שהוא מהול הוכיח להם שהוא בברית אחווה עימם, ובכך שהוא מדבר עברית, הראה להם שהוא גאה במקור מחצבתו ולא יסתתר מעמו וממולדתו. נמצאנו למדים, שהדיבור בלשון הקודש מבטא את גאוותנו היהודית, וחיבורנו לה'.
מדוע? מה מיוחד דווקא בדיבור בלשון הקודש, שהוא מבטא את חיבורנו וגאוותנו בצור מחצבתנו?
התשובה לכך נעוצה בהבדל המהותי שיש בין העברית לשאר השפות. כל השפות התחילו בהסכמה בין אנשים, שכך קוראים לדבר. בעברית, לעומתן, היא השפה שבה ה' ברא שמים וארץ, כך שהיא מבטאת את מהות העניין. לכן אדם שמדבר בעברית, מחבר כל עניין למהותו ושורשו האלוקי, ובדיבור זה הוא מוציא את המהות האלוקית החוצה.
ביטוי הלכתי לכך אנו מוצאים (שו"ע או"ח סב, ב) בהלכות קריאת שמע. עקרונית, אדם שקרא שמע ישראל בכל השפות יצא. אבל מבאר הביאור הלכה שם, שיש הבדל גדול בין עברית לשאר השפות. אפשר לצאת בשפה זרה, רק במדינה בה מבינים שפה זו, אבל בעברית אפשר לצאת גם במדינות שהאנשים לא מבינים עברית, כי "לשון הקודש הוא לשון מצד העצם, מה שאין כן שאר לשון איננו כי אם מצד הסכם המדינה, וכיון שאין אנשי המדינה זו מכירין בלשון זה לא נקרא לשון כלל".
הרחבת העניין מצוייה במדרש העוסק גם הוא בשפות השגורות על לשונו של יוסף הצדיק. וכך מספרת הגמרא (סוטה לו: בתרגום חופשי) "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, בשעה שאמר לו פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו', אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?
אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו.
אמרו לו: אם כן, יהא יודע בשבעים לשון! בא גבריאל ולימדו שבעים לשון, לא הצליח ללמוד. הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד, שנאמר: עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע).
ולמחר, כל לשון שדיבר איתו פרעה, ידע יוסף לענות לו. בסוף, דיבר יוסף עם פרעה בלשון הקודש, ופרעה לא הבין. ביקש פרעה מיוסף ללמדו עברית, ולא הצליח פרעה ללמוד את השפה".
מדרש זה מלמדנו, שכדי להיות מלך העולם כמו פרעה, יוסף צריך לדעת את הלשונות של כל העמים, 70 לשון. אולם, יוסף איש הפנים, איש שכל כולו עברי, לא יכול לקלוט שפות אלו, עד שמוסיפים לו את האות ה' משם ה', והוא נקרא בשם יהוסף.
יש עוד אדם, שמוסיפים לו את האות ה', וזהו אברם – אברהם. ואכן, תוספת זו הופכת את אברם לאב המון גויים, מי שמעכשיו משפיע מתוך המעגל הפנימי החוצה, אל הגויים. והנה, גם יוסף, כשמוסיפים לו את האות ה', הוא הופך למי שמתוך המעגל הפנימי משפיע החוצה לכל הגויים.
וגם אברהם, כשמוסיפים לו את האות ה', והוא מתחבר לגויים, ממשיך לאחוז בקדושה הפנימית, ובאותה שעה מקבל את מצוות המילה. וכך גם יוסף, כשהוא מתגלה לאחיו, מראה להם שהוא מחובר עימם לקדושה הפנימית במצוות המילה.
וכך גם העברית מבטאת את החיבור למעגל הפנימי של דבר ה', המחייה שמיים וארץ, וזו הסיבה שפרעה לא מצליח לקלוט את העברית. ורק יוסף הנטוע בעברית, במקור הקודש הפנימי, טוב גם שידע שבעים שפות.
כידוע, מצויים אנו בשלושת ימי החושך, ח'-ט'-י' טבת, שבהם היתרגמה התורה ליוונית ובא חושך לעולם (שו"ע או"ח תקפ). כי שם המטרה הייתה שתתערער אחיזתנו במקור הקודש הפנימי.
ובימינו, חשוב שנתחזק בדיבור בלשון הקודש, ונזכור תמיד שהיכולת לדבר בכל השפות להפיץ אור לגויים, תלוייה בכך שנהיה נטועים חזק בדיבור בלשון הקודש. וכדברי הירושלמי (שקלים ט:) "כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקודש... יהא מבושר שבן עולם הבא הוא"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
















