ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה שליט"א
מעשה באחד מבעלי התשובה, ששב בתשובה בשנות נערותו, וחלק משמעותי מתהליך התשובה שלו היה בנוי על לימוד ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי. בעקבות לימוד הכוזרי, הראיה השכלית עליה הושתתה אמונתו הייתה מעמד הר סיני.
כידוע, בשונה משאר הדתות, המשתיתים אמונתם על ניסים ונפלאות שאירעו, לטענתם, לאנשים בודדים, הרי שאנו היחידים שטוענים שההתגלות האלוקית אלינו אירעה בפני המוני אנשים. אפשר לשקר ולטעון שקרה נס לאנשים בודדים, אך גם כעבור שנים רבות מהמאורע, אי אפשר לזייף ולטעון שקרה נס להמוני אנשים, שהרי אם מישהו יבדה זאת מדעתו, מיד יכחישוהו כל השאר בטענה שאם הדברים נכונים, הרי שאבותינו היו מספרים לנו על כך.
עברו שנים. אותו בעל תשובה התבגר, הפך למרצה ליהדות, והביא פעמים רבות בשיעוריו את הראיה עליה הסתמכה אמונתו. והנה, יום אחד התגלגל לידיו ספר כפירה. אותו כופר טען שמשה רבינו היה ממציא גדול ומיוחד. משה המציא את החשמל ושורה ארוכה של מכשירים חשמליים בני ימינו, ולמעשה מעמד הר סיני הועבר ברמקול ובליווי אפקטים חשמליים בני ימינו, וזה ההסבר לנס הגדול.
(לדעתי, הטיעון של אותו כופר הוא מגוחך. הרי כל ממציא בנוי על המצאות קודמיו. אין דבר כזה, שבעידן הפרימיטיבי, אדם ימציא גם את החשמל, וגם את היכולות להפיק אותו בלב המדבר, וגם את כל המכשירים החשמליים הדרושים, וגם יבנה את הכל בעצמו ועוד ועוד.), אך מיודענו נבוך. הוא חש שאמונתו התערערה, הספק אכל את לבבו, והוא התהלך מיוסר עלי אדמות.
יום אחד, הוא קם ושטח את ספקותיו בפני יהודי אחר. ענה לו אותו יהודי, לי יש נס אחר, שעליו אמונתי מסתמכת. הנס הוא קיומו הפלאי של עם ישראל בכל הדורות, למרות כל הרדיפות וההשמדות, ושיבתנו המופלאה לארצנו אחרי אלפי שנות גלות, בדיוק כפי שניבאו מראש התורה והנביאים.
יש כאן אמירה עמוקה וחשובה מאוד, ששופכת אור חדש על כל היחס להתגלות ה' אלינו במעמד הר סיני. הכוזרי וראשונים נוספים, שהביאו כיסוד מרכזי באמונת ישראל את התגלות ה' לעם ישראל, כציבור ולא כיחידים, לא חידשו זאת מדעתם. הם הסתמכו, למעשה, על פסוקים מפורשים בתורה.
כבר בתחילת מעמד הר סיני, ה' 'מציג' את עצמו, "אנוכי ה' אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים...". ה' היה יכול 'להציג' את עצמו כאלוקים שברא את העולם, אך הוא מעדיף לציין את יציאת מצריים, כי את זה העם ראה בעיניו.
ובהתאם לכך, בפרשת ואתחנן, כשמשה שב ומספר על מעמד הר סיני, ותובע מהעם לקיים את עשרת הדברות והתורה כולה, הוא מקדים ואומר: "לא את אבותינו כרת ה' את הברית... כי אתנו, אנחנו, אלה פה היום כולנו חיים". כלומר, הוא מדגיש שהמחוייבות לברית נובעת מהעובדה שאנו ראינו אותה בעינינו.
ואכן, הראשונים מדגישים שהמחוייבות לתורה נובעת מכך שעינינו ראו ולא זר, כדברי הרמב"ם לגבי האמונה במשה רבינו (יסודי התורה ח, א) " ובמה האמינו בו במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר... ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. ומנין שבמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת... שנאמר... אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם...".
אלא שכאן מתעוררת קושיא גדולה. כשמשה אומר "לא את אבותינו...", הרי באמת אותו דור ראה בעיניו, אולם הדורות הבאים לא ראו בעיניהם?
באמת כבר משה עצמו מרגיש בקושיא, ובפרשת ניצבים (כט) הוא אומר: "ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת... כי את אשר ישנו פה עמנו... ואת אשר איננו פה עימנו היום".
אלא שדווקא אמירה זו מעצימה את השאלה, אם הברית נכרתת גם עם הדורות הבאים שלא ראו בעיניהם, הכיצד אמר משה שהברית היא למי שראה בעיניו?
שואל ומשיב על כך המעשה רקח על הרמב"ם (שם), כידוע בדברי חז"ל שכל נשמות ישראל עמדו בהר סיני.
כעת נבין את עומק העניין. כשחז"ל אומרים שנשמות ישראל בכל הדורות עמדו בהר סיני, הם אומרים שכל הדורות רואים בעיניהם המוחשיות את מעמד הר סיני. הרובד הראשון של הראיה בעיניים היא העובדה שהמסורת על המעמד עוברת בצורה רציפה וחזקה, שגם מי שלא היה שם פיזית, כאילו היה.
הרובד העמוק יותר הוא שה' ממשיך ומתגלה בכל הדורות כמו במעמד הר סיני. הוא מתגלה בכך שעם ישראל ניצל ושורד את כל הגלויות, הוא מתגלה בשיבתנו לארצנו, וכך בכל דור הוא מתגלה, ועלינו לפתוח את עינינו ולראות את מעמד הר סיני, שה' מתגלה בו אלינו כציבור ולא כיחידים. ועל כך מסתמכת אמונתנו!
כדברי רבי יעקב עמדין (סולם בית אל ד, ב) "מה רבים היו צרינו ולא יכלו לנו לאבדנו... בהתבונני בנפלאות אלו גדלו אצלי יותר מכל הניסים ונפלאות שעשה ה' לאבותינו במצרים, במדבר... וכל מה שארך הגלות יותר, נתאמת הנס יותר ונודע מעשה תקפו וגדולתו"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















