ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השבת היתה שבת בחוקותי. בעל הקורא הגיע לעליית שלישי והתכונן לעלות בעצמו כפי הנהוג בקהילות ישראל. שלמה, שהיה גבאי בית הכנסת, שכח משום מה את העניין והכריז בקולו הרועם: "יעלה מנחם בן יהודה שלישי..." מנחם, ששמע את הגבאי קורא בשמו נתקף בהלה ורגליו רעדו. הוא החל לזעוק וצעק ממקומו: "מה אתה עושה לי? מה עוללתי לך? על מה ולמה אתה מעלה אותי לקריאה דווקא בקריאת הקללות הנוראיות ביותר שבתורה???!!!" זעקותיו של מנחם הדהדו בחלל בית הכנסת אך הלה לא סיים את דבריו: "וכי נראה לך שזהו שכרי? עתה, אם אעלה לתורה אהיה מקולל ואם אסרב לעלות גם אהיה מקולל שכן מי שמסרב להעלתו לתורה הוא גם מקולל!!!""אוי לי!!!" קרא, וצעקותיו קרעו את אוזני הקהל. מנחם החל צועד באיטיות רבה לעבר הבימה תוך שהוא מסנן מילים קשות לעבר שלמה הגבאי.
הקהל כולו עמד נדהם, לרגע נראה שהנשימה נעתקה מכל הנוכחים. דממה איומה שררה בבית הכנסת ופניו של שלמה שהיו לבנות כבר קודם הלבינו כליל. גם שערות ראשו וזקנו המאפיר נראו כאילו הזדקנו באחת. הלמות ליבותיהם של שלמה ומנחם נשמעו בחלל, אך איש לא נע.
לפתע קם דוד ואמר בקול רועד: "מנחם, אל דאגה ידידי, אני מקבל על עצמי את כל מה שנגזר עליך." מנחם, ששמע את הדברים עצר, הסתובב לכיוון דוד ושאל: "אתה בטוח?" משענה הלה בחיוב, חייך מנחם לכיוונו של דוד וקרא: "תבורך, ידידי, תבורך!" והחל פוסע בקלילות לעבר הבימה. אנחות רווחה נשמעו מפיותיהם של מתפללי בית הכנסת וגם שלמה הגבאי החל נושם קצת יותר בקלות. אמנם עברו כמה דקות עד שהצבע חזר לפניו אך הרוגע כבר החל נותן את אותותיו.
לאחר הפילה החל דוד להרהר שוב במעשהו. "האם היה זה מעשה חכם?" הרהר לעצמו. "שמא באמת אהיה מקולל עכשיו?" הדאגה החלה לכרסם בליבו והוא פנה במהירות לרבו הגאון הרב משה פיינשטיין בשאלה – האם טוב עשה כאשר אמר למנחם שייקח את הקללות על עצמו? או שמא אכן יהיה עתה מקולל בקללות נוראיות שכאלה, שהרי ידוע ש'ברית כרותה לשפתיים'?
השיב לו הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל: "טוב עשית". (ע"פ הספר דרכי משה)
הצגנו את הדברים בפני הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א והסביר: אכן יש מקומות שחוששים שמי שעולה לתורה בעליה של התוכחות עלול לבוא עליו דברים לא טובים ויש בכך סימן לא טוב, ולכן נוהגים שלא מעלים לתורה עולה אחר אלא מי שקורא בתורה הוא גם עולה לעלייה זאת. וכך נוהגים אצלנו בבית הכנסת (ראה משנה ברורה סימן תכח, ס"ק יז). אולם אין לחשוש כל כך לדבר זה וטוב עשה דוד שקיבל על עצמו את החשש של הקללה בשביל להשקיט את המריבה. (אני בעצמי כבעל קורא הרבה פעמים עליתי בעלייה של התוכחות וברוך ה' אני חי וקיים עד היום...).
בנוסף לכך, מכיון שדוד קיבל על עצמו את הקללה על מנת להשכין שלום לא תבוא עליו שום קללה.
לסיכום: טוב עשה דוד ולא תבוא עליו שום קללה.
איך ללמוד אמונה?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
למה ללמוד גמרא?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בריאת העולם בפרשת לך לך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
