ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השבת היתה שבת בחוקותי. בעל הקורא הגיע לעליית שלישי והתכונן לעלות בעצמו כפי הנהוג בקהילות ישראל. שלמה, שהיה גבאי בית הכנסת, שכח משום מה את העניין והכריז בקולו הרועם: "יעלה מנחם בן יהודה שלישי..." מנחם, ששמע את הגבאי קורא בשמו נתקף בהלה ורגליו רעדו. הוא החל לזעוק וצעק ממקומו: "מה אתה עושה לי? מה עוללתי לך? על מה ולמה אתה מעלה אותי לקריאה דווקא בקריאת הקללות הנוראיות ביותר שבתורה???!!!" זעקותיו של מנחם הדהדו בחלל בית הכנסת אך הלה לא סיים את דבריו: "וכי נראה לך שזהו שכרי? עתה, אם אעלה לתורה אהיה מקולל ואם אסרב לעלות גם אהיה מקולל שכן מי שמסרב להעלתו לתורה הוא גם מקולל!!!""אוי לי!!!" קרא, וצעקותיו קרעו את אוזני הקהל. מנחם החל צועד באיטיות רבה לעבר הבימה תוך שהוא מסנן מילים קשות לעבר שלמה הגבאי.
הקהל כולו עמד נדהם, לרגע נראה שהנשימה נעתקה מכל הנוכחים. דממה איומה שררה בבית הכנסת ופניו של שלמה שהיו לבנות כבר קודם הלבינו כליל. גם שערות ראשו וזקנו המאפיר נראו כאילו הזדקנו באחת. הלמות ליבותיהם של שלמה ומנחם נשמעו בחלל, אך איש לא נע.
לפתע קם דוד ואמר בקול רועד: "מנחם, אל דאגה ידידי, אני מקבל על עצמי את כל מה שנגזר עליך." מנחם, ששמע את הדברים עצר, הסתובב לכיוון דוד ושאל: "אתה בטוח?" משענה הלה בחיוב, חייך מנחם לכיוונו של דוד וקרא: "תבורך, ידידי, תבורך!" והחל פוסע בקלילות לעבר הבימה. אנחות רווחה נשמעו מפיותיהם של מתפללי בית הכנסת וגם שלמה הגבאי החל נושם קצת יותר בקלות. אמנם עברו כמה דקות עד שהצבע חזר לפניו אך הרוגע כבר החל נותן את אותותיו.
לאחר הפילה החל דוד להרהר שוב במעשהו. "האם היה זה מעשה חכם?" הרהר לעצמו. "שמא באמת אהיה מקולל עכשיו?" הדאגה החלה לכרסם בליבו והוא פנה במהירות לרבו הגאון הרב משה פיינשטיין בשאלה – האם טוב עשה כאשר אמר למנחם שייקח את הקללות על עצמו? או שמא אכן יהיה עתה מקולל בקללות נוראיות שכאלה, שהרי ידוע ש'ברית כרותה לשפתיים'?
השיב לו הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל: "טוב עשית". (ע"פ הספר דרכי משה)
הצגנו את הדברים בפני הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א והסביר: אכן יש מקומות שחוששים שמי שעולה לתורה בעליה של התוכחות עלול לבוא עליו דברים לא טובים ויש בכך סימן לא טוב, ולכן נוהגים שלא מעלים לתורה עולה אחר אלא מי שקורא בתורה הוא גם עולה לעלייה זאת. וכך נוהגים אצלנו בבית הכנסת (ראה משנה ברורה סימן תכח, ס"ק יז). אולם אין לחשוש כל כך לדבר זה וטוב עשה דוד שקיבל על עצמו את החשש של הקללה בשביל להשקיט את המריבה. (אני בעצמי כבעל קורא הרבה פעמים עליתי בעלייה של התוכחות וברוך ה' אני חי וקיים עד היום...).
בנוסף לכך, מכיון שדוד קיבל על עצמו את הקללה על מנת להשכין שלום לא תבוא עליו שום קללה.
לסיכום: טוב עשה דוד ולא תבוא עליו שום קללה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
