ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השבת היתה שבת בחוקותי. בעל הקורא הגיע לעליית שלישי והתכונן לעלות בעצמו כפי הנהוג בקהילות ישראל. שלמה, שהיה גבאי בית הכנסת, שכח משום מה את העניין והכריז בקולו הרועם: "יעלה מנחם בן יהודה שלישי..." מנחם, ששמע את הגבאי קורא בשמו נתקף בהלה ורגליו רעדו. הוא החל לזעוק וצעק ממקומו: "מה אתה עושה לי? מה עוללתי לך? על מה ולמה אתה מעלה אותי לקריאה דווקא בקריאת הקללות הנוראיות ביותר שבתורה???!!!" זעקותיו של מנחם הדהדו בחלל בית הכנסת אך הלה לא סיים את דבריו: "וכי נראה לך שזהו שכרי? עתה, אם אעלה לתורה אהיה מקולל ואם אסרב לעלות גם אהיה מקולל שכן מי שמסרב להעלתו לתורה הוא גם מקולל!!!""אוי לי!!!" קרא, וצעקותיו קרעו את אוזני הקהל. מנחם החל צועד באיטיות רבה לעבר הבימה תוך שהוא מסנן מילים קשות לעבר שלמה הגבאי.
הקהל כולו עמד נדהם, לרגע נראה שהנשימה נעתקה מכל הנוכחים. דממה איומה שררה בבית הכנסת ופניו של שלמה שהיו לבנות כבר קודם הלבינו כליל. גם שערות ראשו וזקנו המאפיר נראו כאילו הזדקנו באחת. הלמות ליבותיהם של שלמה ומנחם נשמעו בחלל, אך איש לא נע.
לפתע קם דוד ואמר בקול רועד: "מנחם, אל דאגה ידידי, אני מקבל על עצמי את כל מה שנגזר עליך." מנחם, ששמע את הדברים עצר, הסתובב לכיוון דוד ושאל: "אתה בטוח?" משענה הלה בחיוב, חייך מנחם לכיוונו של דוד וקרא: "תבורך, ידידי, תבורך!" והחל פוסע בקלילות לעבר הבימה. אנחות רווחה נשמעו מפיותיהם של מתפללי בית הכנסת וגם שלמה הגבאי החל נושם קצת יותר בקלות. אמנם עברו כמה דקות עד שהצבע חזר לפניו אך הרוגע כבר החל נותן את אותותיו.
לאחר הפילה החל דוד להרהר שוב במעשהו. "האם היה זה מעשה חכם?" הרהר לעצמו. "שמא באמת אהיה מקולל עכשיו?" הדאגה החלה לכרסם בליבו והוא פנה במהירות לרבו הגאון הרב משה פיינשטיין בשאלה – האם טוב עשה כאשר אמר למנחם שייקח את הקללות על עצמו? או שמא אכן יהיה עתה מקולל בקללות נוראיות שכאלה, שהרי ידוע ש'ברית כרותה לשפתיים'?
השיב לו הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל: "טוב עשית". (ע"פ הספר דרכי משה)
הצגנו את הדברים בפני הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א והסביר: אכן יש מקומות שחוששים שמי שעולה לתורה בעליה של התוכחות עלול לבוא עליו דברים לא טובים ויש בכך סימן לא טוב, ולכן נוהגים שלא מעלים לתורה עולה אחר אלא מי שקורא בתורה הוא גם עולה לעלייה זאת. וכך נוהגים אצלנו בבית הכנסת (ראה משנה ברורה סימן תכח, ס"ק יז). אולם אין לחשוש כל כך לדבר זה וטוב עשה דוד שקיבל על עצמו את החשש של הקללה בשביל להשקיט את המריבה. (אני בעצמי כבעל קורא הרבה פעמים עליתי בעלייה של התוכחות וברוך ה' אני חי וקיים עד היום...).
בנוסף לכך, מכיון שדוד קיבל על עצמו את הקללה על מנת להשכין שלום לא תבוא עליו שום קללה.
לסיכום: טוב עשה דוד ולא תבוא עליו שום קללה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













