ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
במבט ראשון, אמירה זו תמוהה היא מאוד, וכי בגלל שאיתרע מזלו של אותו אדם, והוא נוכח בשעת מעשה הסוטה, עליו לנדור על עצמו נזירות?
כדי להשיב על העניין, נתבונן בסיפור מיוחד של חז"ל (תענית כא. – תרגום חופשי). אילפא ורבי יוחנן היו עוסקים בתורה. בשלב מסויים, הם היו דחוקים מאוד מבחינה ממונית, והחליטו ללכת ולעשות עסקים. בדרך, הם התיישבו לאכול בצד כותל רעוע.
באו לשם שני מלאכי השרת, ושמע רבי יוחנן שאמר אחד אחד המלאכים לחבירו – נפיל עליהם את הכותל, ונהרגם, שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה. ענה המלאך השני – תעזוב אותם, כי אחד מהם עתיד לגדול.
שאל רבי יוחנן את אילפא, האם שמע דיבורים. כשענה לו אילפא שלא שמע, הבין רבי יוחנן שהוא האיש שעתיד לגדול. חזר רבי יוחנן לעולמה של תורה, ואילפא המשיך בעולם המסחר. לבסוף, זכה רבי יוחנן והתמנה לראש הישיבה.
לכאורה, סיפור זה תמוה, כיצד הבין רבי יוחנן שהוא האיש שאמור לגדול? ועוד – וכי זו הסיבה לשוב לעולמה של תורה?
אלא, שסיפור זה מלמדנו נקודה חשובה ויסודית. מלאך זה לא תרנגול עם כנפיים לבנות. מלאך משמעותו המהות הרוחנית של הדבר. שני המלאכים הם למעשה שתי הנשמות של רבי יוחנן ואילפא.
בתחילה, אומרות הנשמות, שעל רבי יוחנן ואילפא להיפרד מהעולם, כי הם למעשה כבר נפרדו מהעולם. הם ביכרו את החיים הזמניים, הכלים ונגמרים, על פני חיי הנצח הרוחניים.
אולם, רבי יוחנן שומע את הדברים. הוא גם שומע שאחד מהם עתיד להמשיך בחיי הנצח שלו, ועליו להמשיך וללמוד תורה. מכך שהוא זה ששומע את הדברים, הוא מבין שנשמתו היא שמתגלה אליו, ומלמדת אותו מה עליו לעשות בהמשך חייו. לאילפא, לעומתו, לא מתגלים הדברים, כי הוא באמת לא צריך כרגע להמשיך בתורה, אלא שכרגע מתאים לו להמשיך את חייו בעולם המסחר.
נמצאנו למדים מגמרא זו, שהאדם זוכה במהלך חייו שמאורעות חייו יתגלו לפניו. ובמילים אחרות, כל אדם רואה את העולם לפי המשקפיים שמתאימים לעולמו הפנימי. אמור לי מה אתה רואה, ואומר לך מי אתה.
וזו הסיבה, שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין. יתכן ואנשים רבים נכחו באזור של מעמד הסוטה, אך מי שראה את הסוטה בקלקולה, כנראה שהוא אדם שמבטו על העולם רואה קלקולים של סוטות. ואם זה מבטו על העולם, הרי שגם עולמו הפנימי נגוע בבעיה זו, וממילא עליו לאזן עצמו ולפנות בכל הכוח לכיוון אחר, ולהזיר עצמו מהיין.
כך ינהג כהנחיית הרמב"ם, שעל האדם ללכת בדרך האמצע. ולעיתים, כשאדם נוטה לצד אחד, הרי שכדי להגיע לדרך האמצע, עליו ללכת לתקופה מסויימת לצד השני. מי שהראש שלו מלא, לא עלינו, בענייני סוטות ועריות, עליו ללכת לצד השני ולהתנזר, וסופו להגיע לדרך האמצע.
ובימינו, יש לצערנו הרבה מקומות שרואים סוטות בקלקולם, ועלינו להזהר ולשמור על מחשבותינו ועינינו נקיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
