ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
צריך ביאור, למה הם התכוונו?
בדברינו לפרשות בראשית תשס"ד ונח תשע"ד, עסקנו בביאור המושגים צל, צלם, הצלה וצלע (עי"ש).
נמשיך לבאר את הדברים.
בפסיקתא מצאנו את הפירוש הבא: "הצלם הוא על תואר מראית הדבר, ... ודומה להם "סָר צִלָּם, כלומר סר תואר פניהם ... מן היראה והאימה" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת בראשית פרק א פסוק כו).
אבן עזרא הופך את הדרש לפשט: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" – "כי הגבור אם אין לו מגן שיגן עליו ויהיה צל לו לבו ירא", והסבירו הספורנו: "וראינו שהסכימו לעזוב כל מגן וצנה כדי שימהרו לנוס מפנינו". כלומר הצבא הכנעני אחזו רעד , הוא השליך את כלי נשקו בניסיון להקל על מנוסתו.
תיאור דומה נמצא גם בשירת הים (שמות ט"ו יד-טו) וגם בדברי רחב אל מרגלי יהושע (יהושע ב' יא).
אחרי בקשת המחילה, נעיר כי פירוש זה קשה, שהרי אין לו כל רמז בדברי המרגלים עד כה.
נפנה לכיוון שונה לחלוטין.
צלם שווה בגימטריה גם לעץ = 160 (השל"ה הק'). כשמשה מגדיר את השליחות הוא מטיל על המרגלים לברר "הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (שם י"ג כ), יש בשפה העברית חפיפה מסוימת בין עץ וצל.
רש"י בשני המקורות (י"ג כ וי"ד ט) מקשר ביניהם ומפרש כי שני הביטויים רומזים לאנשים צדיקים וכשרים, אנשים שמהותם "צלם אלקים" והם חוסים ב"צל השכינה". אנשים המגנים על אנשי מקומם.
לכן, רש"י מביא פירוש נוסף שמצטרף מכיוון אחר: "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" - צלו של המקום (הקב"ה) סר מעליהם".
לפי פירוש זה, יושבי כנען איבדו את הגנתם המוסרית והרוחנית. לכן, כל עד עם ישראל שומר על רמה רוחנית מוסרית גבוהה = שומר על צלם אנוש (וגם מקפיד על "הקשה בגג") הוא איננו צריך לפחד ולחשוש מהם.
שיר השירים עוסק בנושא האביב – זמן הגאולה ושם מצאנו: "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" (ד' ו). המדרש שואל: " בזכות מי?" ועונה: "בזכות שאמר אלך לי אל הר המור, זה אברהם. ...ואל גבעת הלבנה זה יצחק". הצל סר ונס בזכות העקידה.
אבות האומה לימדו אותנו כי הקב"ה איננו חפץ בהקרבת ילדים. מי שמקריב את ילדיו נוהג בשפלות נוראה!!!
(מי שגורם במודע להרג ילדים על ידי הפיכתם ל"מגן אנושי", בתואנה צינית של הגנת "הר המוריה", וגם מי שמפרסם, כגינוי לישראל, תמונות של ילדים אלה, מצטרף אל הצד השפל של האנושות, שאיננו ראוי לעלות בהר. שניהם - סָר צִלָּם).
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים כמו יהושע בן נון וכלב בן יפונה, שיהוו דוגמא מוסרית לכל עם ישראל ובמיוחד ליושבי ארץ קדשנו.
נאחל לנשיא המדינה הנבחר, מר יצחק הרצוג, הנושא את שם איש המעלה - העץ הגדול - הרב הראשי הראשון לישראל, הרב ד"ר יצחק איזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שיזכה לכהן בצילו של זקנו וללכת בדרכיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
