ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- סדרי הדין והדיון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע, עוסק בנושא של חיוב הוצאות משפט. נושא זה כבר להתייחסות רחבה במסגרת 'משפטי שאול' בעבר, וכעת אנו מביאים דוגמא לפסק דין של מו"ר הרב שאול ישראלי זצ"ל בעניין.
המקרה: הבעל הגיש בבית הדין תביעה לשלום בית נגד אשתו, לאחר שזו עזבה בטענה שהוא התנהג באלימות כלפיה, וכן אין לו כח גברא. האישה נאלצה להוציא הוצאות כדי להשיב על טענותיו. כעת תובעת האישה מהבעל את הוצאות המשפט.
התביעה: האישה טוענת שתביעת הבעל לשלום בית היתה טרדנית ולא נעשתה בתום לב. על כן, על בית הדין לחייבו בהוצאותיה. סימוכין לכך היא מביאה מהעובדה שהוא פנה לשדכנית במקביל לתביעתו לשלום בית.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
15 - חיובי שמירה של גוי
16 - הוצאות משפט
17 - הסכמה לדון על פי חוקי המדינה
טען עוד
פסק הדין : על הבעל לשלם לאשתו את כל הוצאות המשפט.
הנימוקים: בשו"ע, (חו"מ סימן יד סעיף ה) פסק הרמ"א: "מי שאמר לחבירו שילכו לדון במקום אחר, ואמר לו: לך ואני אבוא אחריך, והלך, והשני לא הלך אחריו - צריך לשלם לזה שהלך כל יציאותיו".
מבואר בדבריו,שכאשר גרם התובע הוצאות לנתבע על ידי כך שגרם לו ללכת למקום מסוים – הוא חייב לפצות אותו מדינא דגרמי.
הישועות ישראל (סימן יד ס"ק יד) לומד מדין זה של הרמ"א, שגם במקרה בו התובע הגיש תביעת סרק ובכך גרם לנתבע להוציא הוצאות עבור הגנתו – הוא חייב לשלם לו אותם מדינא דגרמי: "…במקום שכפה המלוה את הלוה ונמצא שהמלוה שיקר בתביעתו, שנתברר שלא היה חייב לו - בזה וודאי חייב המלוה להחזיר לו ההוצאות, שהרי ע"י כפייה שלו הוצרך להוציא הוצאות, והרי אבד מעותיו של זה ע"י גרמתו, ודמי ממש ל"לך ואני אבוא אחריך".
כלומר, נקודת המוצא שבמצב רגיל אין הצד המפסיד חייב בהוצאותיו של הצד המנצח, תקפה רק אשר התביעה נעשתה בתום לב. אמנם, כאשר התביעה נעשתה שלא בתום לב – התובע נחשב לגורם היזק לחבירו וחייב לשלם לו את הוצאותיו. הרב ישראלי פסק למעשה בפשטות כדעת הישועות ישראל שאין לחלק בין "לך ואני אבוא אחריך" לתובע שבא במרמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












