ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- עבודת הקודש להחיד"א
- ציפורן שמיר
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
ה אַחַר הַנָּחַת תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ יִכְרֹךְ שְׁלֹשָׁה כְּרִיכוֹת עַל אֶצְבַּע הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא הָאַמָּה כְּרִיכָה רִאשׁוֹנָה בְּפֶרֶק אֶמְצָעִי שֶׁל הָאֶצְבַּע וּכְרִיכָה ב' וְג' בְּפֶרֶק הַתַּחְתּוֹן.
ו יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרֵךְ הַג' כְּרִיכוֹת בְּאֶצְבַּע פְּסוּקֵי וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה' 2 . וְיִזָּהֲרוּ הַנּוֹהֲגִים כֵּן לוֹמַר הַבְּרָכוֹת שֶׁל שָׁחַר וּבִרְכוֹת הַתּוֹרָה מִקֹּדֶם.
ז כְּשֶׁחוֹלֵץ הַתְּפִלִּין יָסִיר קֹדֶם ג' כְּרִיכוֹת אֶצְבַּע וְאַחַר כָּךְ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ בְּיַד שְׂמֹאל וּמְעֻמָּד (וְכֵן עִקָּר וּדְלָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב סֹלֶת בְּלוּלָה דְּחוֹלֵץ שֶׁל אֶצְבַּע מְיֻשָּׁב וַהֲבֵאתִיו בְּסִפְרִי הַקָּטָן מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן כ"ה וְנִשְׁמַט בְּסִפְרִי הַנִּזְכָּר לוֹמַר דְּהַנָּכוֹן לַחְלֹץ כְּרִיכוֹת אֶצְבַּע מֵעוֹמֵד שֶׁלֹּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב הַנִּזְכָּר וְכֵן הַמִּנְהָג) וְאַחַר כָּךְ יַחֲלֹץ תְּפִלִּין דְּיָד מְיֻשָּׁב וְסִימָנָךְ כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ 3 .
ח אֵין לַחְלֹץ תְּפִלִּין עַד שֶׁיִּלְמֹד בָּהֶן אַחַר תְּפִלָּה אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט כִּי לֹא יִזְכֶּה הָאָדָם לִקְנוֹת חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה אֶלָּא אִם כֵּן יִלְמֹד בִּתְפִלִּין וּבְיוֹתֵר בִּתְפִלִּין שֶׁל רַבֵּנוּ תָּם. וַאֲנָא נַפְשַׁאי כְתַבִית 4 הָכִי מִסְּבָרָא בְּרֵישׁ קוּנְטְרֵס מוֹרֶה בָּאֶצְבַּע וְעַתָּה רָאִיתִי לְגָדוֹל אֶחָד כַּנֻּסָּח הַזֶּה.
ט יָכוֹל לְהַנִּיחַ הַתְּפִלִּין עַל הַסִּדּוּר וּדְלָא כְּהַסֵּפֶר מאירת עיניים סימן פ"ז 5 .
יוד כְּשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּמְעֻטָּר בִּתְפִלִּין לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת יִשָּׁק הַמְּזוּזָה וִיכַוֵּן בְּשֵׁם שַׁדַּי וַאֲחוֹרָיו שֵׁם כה"ת 6 לְהַכְנִיעַ יֵצֶר הָרַע וִיכַוֵּן כִּי יֵצֶר בְּמִלּוּי יוֹד צָדִי רֵישׁ סוֹפֵי תֵּבוֹת שַׁדַּי וְאֶמְצַע הַתֵּבוֹת יוד לְבַטֵּל מַחְשְׁבוֹת רָעוֹת. וַאֲנִי נָהַגְתִּי לוֹמַר שַׁדַּי יַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל חֵטְא וּמִכָּל לָשׁוֹן הָרַע וְכַעַס וּמִדּוֹת רָעוֹת וּמִכָּל צָרָה יְחַלֵּץ (יחל"ץ רָאשֵׁי תֵּבוֹת יֵצֶר חֵטְא לָשׁוֹן הָרַע צָרָה) עָנִי בְעָנְיוֹ 7 כְּדִכְתִיב וְהָיָ"ה שַׁדַּ"י בְּצָרֶיךָ 8 (יְכַוֵּן כִּי הֲוָיָה מִבִּפְנִים וְשַׁדַּי מִבַּחוּץ דְּהוּא פְּנִים דְּשֵׁם כה"ת) וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב שֶׁיֹּאמַר פָּסוּק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל בִּמְזוּזָה וּמוֹעִיל מְאֹד.
י"א פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה יֹאמַר בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וְיָשִׂים עֵינָיו וְלִבּוֹ עַד כַּמָּה מַגַּעַת עֲבוֹדַת ה' שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם גָּמַר בְּלִבּוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וְשָׂמַח לִשְׁחֹט בֶּן יָחִיד אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּלְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלָה. וְיִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בֶּן ל"ז שָׁנָה סְבַר וְקִבֵּל וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו בְּרָצוֹן גָּמוּר. וּבִמְרִירוּת יְאַנַּח עַל קִצּוּרוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד. וְיִתְעוֹרֵר הִתְעוֹרְרוּת קָדוֹשׁ לִזָּהֵר מִכָּאן וּלְהַבָּא לְיִרְאָה אֶת ה' רָצוּף אַהֲבָה 9 .
י"ב כְּשֶׁיֹּאמַר וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ יְכַוֵּן שֶׁיַּעֲקֹד ה' שָׂרֵי מַעֲלָה שֶׁהֵם מְקַטְרְגִים עַל יִשְׂרָאֵל.
י"ג סְגֻלַּת הָעֲקֵדָה לִכְבֹּשׁ הַדִּין וְלָכֵן יִתְאַמֵּץ בְּכַוָּנָתָהּ וְכָתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּאִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה בְּכַוָּנַת הָעֲקֵדָה יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ. (וְעַיֵּן בְּסוֹף קֶשֶׁר גּוּדָל בְּהַנְהָגוֹת אוֹת ג').
י"ד פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת יְכַוֵּן בּוֹ הַרְבֵּה כִּי הִפְלִיגוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל דַּף רי"ח מְאֹד בָּזֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ מִלָּה דָּא גְּזֵרָה קָיְמָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּכָל מַאן דְּאִסְתַּכַּל וְקָרֵי כָּל יוֹמָא פָּרַשְׁתָּא דִּקְטֹרֶת יִשְׁתַּזֵּב מִכֹּל מִלִּין בִּישִׁין חָרְשִׁין דְּעָלְמָא וּמִכָּל פִּגְעִין בִּישִׁין וּמֵהִרְהוּרָא בִּישָׁא וּמִדִּינָא בִּישָׁא וּמִמּוֹתָנָא וְלָא יְתַזֵּק כֹּל הַהוּא יוֹמָא דְּלָא יְכִיל סִטְרָא אַחְרָא לַשָּׁלְטָאָה עָלֶיה וְאִצְטְרִיךְ דִּיכַוֵּן בַּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִי בְּנֵי נָשָׂא הֲווֹ יָדְעִין כַּמָּה עִלָּאָה עוֹבָדָא דִּקְטֹרֶת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲווֹ נָטְלִי כֹּל מִלָּה וּמִלָּה מִנַּהּ וַהֲווּ סָלְקִין לַהּ עֲטָרָה עַל רֵישַׁיְהוּ כְּכִתְרָא דְּדַהֲבָא וְכוּ' וְאִי יְכַוֵּן בַּהּ בְּכָל יוֹמָא אִית לֵהּ חוּלָקָא בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְאָתֵי וְיִסְתַּלֵּק מוֹתָנָא מִנֵּהּ וּמֵעָלְמָא וְיִשְׁתַּזֵּב מִכֹּל דִּינִין דְּהַאי עָלְמָא מִסִּטְרִין בִּישִׁין וּמִדִּינָא דִּגְהֵינָם וּמִדִּינָא דְּמַלְכוּתָא אַחֲרָא עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ אִמְרֵי קָדוֹשׁ 10 .
ט"ו הַדְּבָרִים עתיקי"ם 11 לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַמָּשׁ שֶׁלֹּא כְּדַרְכֵּנוּ בְּקֻנְטְרֵסִים אֵלּוּ לְהַלְהִיב נֶפֶשׁ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַיִן בְּעַיִן יִרְאֶה 12 הַפְלָגַת הַשֶּׁבַח הַזֶּה וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְכַוֵּן בּוֹ הַרְבֵּה וּלְאוֹמְרוֹ בְּשִׂמְּחָה לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלֹא יְכַוֵּן לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
ט"ז כְּשֶׁאוֹמֵר אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ יְכַוֵּן מְאֹד שֶׂה' יִנְקֹם נִקְמַת עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה וְגוּפִין קַדִּישִׁין יְבָרְרוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה וְזֶהוּ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים (וְאֶפְשָׁר כִּי הַסִּטְרָא אַחְרָא בְּעֵת הֲרִיגָתָם קִבְּלָהּ כֹּל הַקְּלָלוֹת וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר עֵמֶק הַמֶּלֶךְ בְּאֹרֶךְ לְזֶה אָמַר הָשֵׁב גְּמוּל וְכוּ' עַד מָתַי וְכוּ').
טו"ב יִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְהַכְנָעָה וְשִׂמְחָה לוֹמַר כֹּל הַזְּמִירוֹת וּבִפְרָט ה' מֶלֶךְ. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִבְלֹעַ הַתֵּבוֹת אוֹ הָאוֹתִיּוֹת וּבִפְרָט הָאַזְכָּרוֹת. וְיֵדַע נֶאֱמָנָה כִּי בְּכֹל אוֹת וְתֵבָה יֵשׁ סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת לְהַפְלִיא. וְדַי לָנוּ צֶעַ"ר בַּנֶּגַע 13 כי לֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה 14 בְּסֵדֶר עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת וְהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן עַל פִּי מִדוֹתָי"ו 15 וּתְכַסֶּנּוּ כְּלִמָּתֵנוּ וּלְפָחוֹת נִזָּהֵר לוֹמַר הַתֵּבוֹת בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט וּלְהָבִין פְּשָׁטָן בְּיִרְאַת ה' וְלֵדַע דֶּרֶךְ כְּלָל כִּי הַכֹּל סוֹדוֹת עֲמֻקִּים וּלְצֹרֶךְ הַיִּחוּד.
ח"י מָה מְאֹד הִפְלִיגוּ בַּאֲמִירַת לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת 16 בְּצִיּוּר מְנוֹרָה וְכָתְבוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁשְּׂכָרוֹ רַב וְעָצוּם. וְרָאִיתִי קוּנְטְרֵס בִּכְתָב יָד לָרִאשׁוֹנִים בָּזֶה בְּסוֹדוֹתָיו וְתוֹעֲלוֹתָיו. וּלְפָחוֹת לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ נֹאמַר אוֹתוֹ בְּכַוָּנָה בְּצִיּוּר מְנוֹרָה כָּתוּב עַל קְלָף.
י"ט שֶׁבַח בָּרוּךְ שֶׁאָמַר רָם וְנִשָּׁא וְגָבֹהַּ מְאֹד וְצָרִיךְ לְאוֹמְרוֹ בְּנֻסָּח שֶׁל פ"ז תֵּבוֹת וְלֹא יַשְׁתֶּנָּה בְּשׁוּם זְמַן בַּל תּוֹסִיף וּבַל תִּגְרַע. וְאִם הַקָּהָל יֹאמְרוּ נֻסָּח אַחֵר הוּא יֹאמַר בְּצִנְעָא נֻסָּח שֶׁל פ"ז תֵּבוֹת כִּי יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת עֲמֻקִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִ"י זצ"ל.
ך אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הָאוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא לָכֵן צָרִיךְ לְכַוֵּן וּלְהָבִין לְפָחוֹת פְּשַׁט הַדְּבָרִים וְשִׁבְחֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּבְ יָכוֹל 17 . שֶׁאִם אוֹמְרוֹ וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ. וְקַל וָחֹמֶר אִם יֹאמְרֶנּוּ בִּמְרוּצָה כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ 18 . בִּמְקוֹם רִנָּה תְּהֵא רְעָדָה 19 וְעֲנֹשׁ יֵעָנֵשׁ 20 חַס וְשָׁלוֹם.
כ"א אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר בַּאֲמִירַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְיִרְאָה אֶת ה' בְּכֹל לִבּוֹ.
כ"ב בַּאֲמִירַת וַיְבָרֶךְ דָּוִד כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְוַאַתָה מוֹשֵׁל בַּכֹּל יִתֵּן ג' פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה הַב' בְּבַת אַחַת וְאַחַר כָּךְ הַשְּׁלִישִׁית וְסוֹדָם נִשְׂגָּב.
כ"ג בַּגְּמָרָא אָמְרוּ רַבִּי אֶלְעָזָר יָהֵיב פְּרוּטָה לְעָנִי וַהֲדַר מְצַלֵּי דִּכְתִיב אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ 21 וְיֵשׁ לִרְמֹז כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ 22 הוּא צלי כִּי בַּתְּחִלָּה צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה וְאַחַר כָּךְ צַלִּי 23 . אִי נָמֵי אֶפְשָׁר כִּי עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה צֶדֶק שֶׁהִיא מַלְכוּת לְפָנָיו יְהַלֵּךְ פָּנִים בְּפָנִים וְיָשֵׂם לדר"ך פעמי"ו 24 וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין 25 בְּסוֹד יִשְׁנֶה.
כ"ד הִפְלִיגוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בַּאֲמִירַת שִׁירַת הַיָּם וְסוֹדָהּ אַחַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהוּא עִלּוּי מְאֹד וְנַחַת רוּחַ לִשְׁכִינַת עוּזֵּנוּ וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְאוֹמְרָהּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבִנְעִימָה וִיצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמִּצְרִים נִטְבָּעִים וְהוּא נִצּוֹל וְהוּא סְגֻלָּה לְכַפָּרַת עֲוֹנֹתָיו כַּיָּדוּעַ.
כ"ה אֲמִירַת יִשְׁתַּבַּח צָרִיךְ לוֹמַר מִן שִׁיר וְשִׁבְחָהּ עַד וּמַלְכוּת וְעַד בִּכְלָל בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק וְכֹל הַמַּפְסִיק כָּרוֹז יוֹצֵא מַאן דְּפַּסֵּיק יִתְפְּסָּק וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה' חָס וְשָׁלוֹם 26 .
כ"ו כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּיָחִיד יֹאמַר בָּרַיְתָא זוֹ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בְּכָל יוֹם שַׁחֲרִית מַלְאָךְ אֶחָד פּוֹתֵחַ פִּיו וְאוֹמֵר ה' מֶלֶךְ ה' מָלַךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבָרְכוּ וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְבָרְכוּ חַיָּה אַחַת עוֹמֶדֶת בָּרָקִיעַ וּשְׁמָהּ יִשְׂרָאֵל וְחָקוּק עַל מִצְחָהּ יִשְׂרָאֵל עוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וְאוֹמֶרֶת בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ וְכֹל גְּדוֹלֵי 27 מַעֲלָה עוֹנִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעֹלָם וָעֶד.
כ"ז וְזֶה לֹא יַעֲשֶׂה אֶלָּא בְּאֹנֶס גָּדוֹל כְּגוֹן שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ אוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה אֲבָל אִם אֵין לוֹ אֹנֶס גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁקֶר לְבַטֵּל תְּפִלָּה בְּצִבּוּר שֶׁמְּבַטֵּל כַּמָּה מִצְוֹת וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ כּוֹנֵן מִי שֶׁמְּגָרַע אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא וּבָרְכוּ חַיָּב נִדּוּי.
כ"ח קְרִיאַת שְׁמַע בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הִפְלִיג בְּעֹנֶשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ מִכַּוֵּן וְשֶׁבַח גָּדוֹל לִמְכַוֵּן כִּי פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה 28 מ"ב תֵּיבוֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ עַד וְשַׂמְתֶּם ע"ב תֵּיבוֹת. אֶת דְּבָרַי עַד הָאָרֶץ ן' תֵּיבוֹת. וַיֹּאמֶר עַד סוֹף עִם חֲזָרָת ש"ץ 29 ע"ב תֵּיבוֹת וְשָׁם נֶאֱמַר כִּי יֵשׁ מָדּוֹרִין וּמְמוּנִין בְּגַן עֵדֶן עַל זֶה בִּפְרָטוּת וּכְנֶגְדָּן חַס וְשָׁלוֹם עַיֵּן בַּזֹּהַר חָדָשׁ בְּאֹרֶךְ 30 .
כ"ט יִזָּהֵר מְאֹד בַּאֲמִירַת אֱמֶת וְיַצִּיב כְּתִקְנוֹ הַתֵּבוֹת כְּמִשְׁפָּטָן שְׁלֵמוֹת וְנִפְרָדוֹת וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר כְּתִיבַת יָד הֱבִיאוֹ הָרַב הֶחָסִיד הַמְקֻבָּל מהר"ם ניגרין 31 בְּסֵפֶר הַיִּרְאָה כִּי אֶחָד חַלָּה מֵעֵת לְעֵת וּמֵת פִּתְאוֹם וְאָמַר קֹדֶם מוֹתוֹ הִנְנִי מֵת עַל שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי בַּדְּבֵקִים שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ל כְּשֶׁיֹּאמַר עוֹזֵר דַּלִּים וְכוּ' תְּהִלּוֹת לְאֵל עֶלְיוֹן וְכוּ' יַעֲמֹד עַל עָמְדוֹ וְיָכִין גּוּפוֹ וְלִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל.
ל"א קֹדֶם אֲמִירַת אֱלֹהַי נְצֹר יֵשׁ לוֹמַר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי וְאָז יִהְיֶה אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וְיֹאמְרֶנּוּ בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה וְלֹא יְצַפֶּה לְשׁוּם טוֹבָה חָלִילָה. וּכְשֶׁיָּעֲנֶה קְדֻשָּׁה יִסְגֹּר עֵינָיו וַיִּשָּׂאֵם לַמָּרוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזֶּה וְהוּא מְקָרַב הַגְּאוּלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 32 וְיִהְיֶה בְּאֵימָה וְיִרְאָה בְּכָל לֵב וְלֹא יִזְעָק בַּעֲנִיַּת קְדֻשָּׁה כִּי הַזְּעָקוֹת הַלָּלוּ סִימָן לְמִעוּט הַיִּרְאָה וְהַכַּוָּנָה וּמְבַלְבֵּל אֲחֵרִים הַמְּכָוְנִים.
ל"ב וְהוּא רַחוּם 33 יֵשׁ לְאוֹמְרוֹ בְּקֵרוּב רַגְלַיִם כִּי הוּא כְּנֶגֶד י"ח בְּרָכוֹת וְיָבִין מָה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו וְיִהְיוּ דְּבָרָיו רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים בְּהַכְנָעָה.
ל"ג אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְכוּ' שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה הוּא וִדּוּי וְצָרִיךְ לְאוֹמְרוֹ מְעוּמָד.
ל"ד כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ אֵל יְכַוֵּן כְּרוּב מִיכָאֵל שֶׁהוּא כְּרוּב וּמַרְאֶה אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק הַצָּבוּר עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ שֶׁל מַעֲלָה וְזֶהוּ רַחֲמֶיךָ אֵל רָאשֵׁי תֵּיבוֹת 34 גִּימַטְרִיָה יִצְחָק וְהַשְּׁאָר אוֹתִיּוֹת מִיכָאֵל.
ל"ה נָהֲגוּ אַנְשֵׁי פְּרוֹבִינְצָא לוֹמַר בְּכָל יוֹם בְּסוֹף תְּפִלָּתָם ג' פְּסוּקִים אֵלּוּ: אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא 35 . עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל 36 .
וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט 37 .
וְכָךְ הָיָה נוֹהֵג הָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הָרַב רַבִּי יְהוּדָה בֶּן שׁוּשָׁן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב מָנוֹת הַלֵּוִי דַּף קכ"א וְהָרַב מֹשֶׁה זְכוּת כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ וּמוֹסִיף נֻסָּח זֶה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים זָכֵּנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ וּבַמִּצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים וּלְהַשְׁכִּים בָּהֶם וּלְהָעָרִב וְזָכֵּנוּ לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ הֶחֲרֶב אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְכֻלֵּי עַד תְּמִידִין כְּהִלְכָתָן.
^ 1.אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ (תהלים סז ז). אר"ש היינו דיבור, על פי "וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו" (תהלים כא ג) כפי שגילה החיד"א במספר מקומות כגון "ותחת שלש רגזה ארש , ארשת שפתי הרמב"ן " (ברכי יוסף יורה דעה סימן רמ)
^ 2.הושע ב כא
^ 3.במדבר ב יז
^ 4.רבי יוחנן דידיה אמ' אנכי - א נא נ פשי כ תבית י הבית (שבת קה. ע"פ כת"י מינכן 95) וכאן במשמעות שכתב זאת מדעת עצמו
^ 5.ספר מאירת עיניים, חושן משפט סימן פז סעיף קטן מ – שכותב ששאר ספרים עדיפי מתפילין
^ 6.האותיות העוקבות אחר אותיות ש.ד.י.
^ 7.איוב לו טו
^ 8.איוב כב כה
^ 9.שיר השירים ג י
^ 10.איוב ו י
^ 11.וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים (דברי הימים א ד כב) כאן במשמעות של העתקה.
^ 12.עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה (במדבר יד יד)
^ 13.וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע (ויקרא יג ג)
^ 14... וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה (תהלים עד ט)
^ 15.זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו (תהלים קלג ב)
^ 16.תהלים סז
^ 17.בדפוסי ליוורנו מופיעה המלה כביכול כשתי מילים. ובפירוש הון ועושר על המשנה סנהדרין ו' הסביר הרב רפאל עמנואל חי ריקי: כַּבְ יָכוֹל, פירושו בכ"ב אותיות התורה יכול אדם לומר כן
^ 18.במדבר ד כ
^ 19.שילוב של שני מקורות: "במקום רנה שם תהא תפלה" (ברכות ו.) "במקום גילה שם תהא רעדה" (ברכות ל:)
^ 20.עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה (שמות כא כב)
^ 21.תהלים יז טו
^ 22.תהלים פה יד
^ 23.צלי - יתפלל (ארמית)
^ 24.אולי רומז לדברי הזוהר "כיון דסדר צלותיה ושבחיה ושכינתא שרייא עליה יפוק דהא שכינתא אזדווגת בהדיה בגין דישתכח דכר ונוקבא דכר ונוקבא במתא דכר ונוקבא בחקלא הדא הוא דכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" (זוהר בראשית מט:)
^ 25.וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ (דניאל יב י)
^ 26.זהר תרומה קלב.
^ 27.גדולי – זה הנוסח בדפוס ליוורנו התקס"ב ועוד
^ 28.ואהבת וכו'
^ 29.היינו המילים ה' אלוקיכם אמת שאומר השליח צבור
^ 30.זהר חדש רות נג.
^ 31.מהר"ם ניגרין – מופיע בספר שם הגדולים: בזמן מרן ב"י חיבר פי' ס' עבודה ועשה הגהות לספר היראה מרבינו יונה זצ"ל
^ 32.כמובא בב"י אורח חיים קכ"ה
^ 33.הנאמר בשני וחמישי אחר חזרת הש"ץ (מהר"י טירנא, הגהות המנהגים מנהג של חול סעיף י"ח)
^ 34.האותיות ר"ח מהמילה רח מיך גימטריא יצחק
^ 35.משלי ג כה
^ 36.ישעיה ח י
^ 37.ישעיה מו ד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני פלסטר בשבת
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
