ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
וזאת בנוסף לכך שמשני צדדים לדעת כמה מגדולי הראשונים אין כיום חובה לשמור שביעית כלל, ולדעתם אין כלל צורך בהיתר מכירה. א) יש אומרים שמאז שהתבטל בית הדין שמקדש חודשים ומעבר שנים בטל חיוב שביעית גם מדברי חכמים, ורק מצד מידת חסידות כאשר אפשר נוהגים לקיימה (רז"ה וראב"ד). ב) נחלקו הראשונים במועד שנת השמיטה. מנהגנו כדעת רוב הפוסקים שהשמיטה בשנת תשפ"ב, אולם לרש"י ורא"ש השמיטה הייתה בשנה הקודמת - תשפ"א, ולראב"ד בשנת תשע"ט. לאחר צירוף הדעות הללו, היתר המכירה מבוסס הרבה מעבר להיתרים שונים שנהגו בהם ישראל.
אלא שעדיין יש שואלים, הרי לכתחילה יש לשמור שביעית, והיתר המכירה הוא רק מפני הדחק, האם גם היום אנו נמצאים בשעת הדחק? שכן בחסדי ה', מצבנו היום טוב לאין ערוך מימי תחילת ההתיישבות. מדינת ישראל כבר נחשבת מדינה עשירה ומפותחת. בזכות הפיתוחים המדעיים והמכונות החדשות אנשים מעטים מייצרים כיום יבול רב. ממצב שבו רוב היישוב התפרנס מחקלאות הגענו למצב שבו כאחוז וחצי בלבד מהאוכלוסייה מתפרנסים מחקלאות. גם המשקל הכלכלי של החקלאות ירד, והוא עומד כיום על כשני אחוזים בלבד מהתוצרת הלאומית. האם לאור כל זאת יש עדיין מקום להשתמש בהיתר?
תשובה: אכן מהצד הכלכלי התקדמנו מאוד, אולם מנגד, העובדה המצערת שמרבית הציבור אינו שומר מצוות כראוי משפיעה מאוד על מצבנו. נבחן את הסוגיה משלושה צדדים: א) החקלאי הפרטי. ב) האחריות למערכת הכשרות הציבורית. ג) המדינה ככלל.
לחקלאי הפרטי ברור שמדובר בשעת הדחק
החקלאי הפרטי שרוצה לשמור שביעית צריך להתחרות בחקלאים שאינם שומרי שביעית. ומכיוון שכיום עלויות התשתית של החקלאי גבוהות מאוד, כדי לכסות את העלויות הללו בשש שנים לעומת שבע שנים של מתחריו, יצטרך להעלות את מחירי היבול שלו בשש השנים. בנוסף לכך, עליו לקיים את עצמו ואת משפחתו ולחסוך לפנסיה בעבודת שש שנים לעומת מתחריו שעושים זאת בשבע שנים. אם ירצה לחיות ברמה המקובלת, יצטרך להוסיף ולהעלות את מחירי היבול שלו בשש השנים. אלא שאם מחירי היבול שלו יהיו גבוהים, יעדיפו הקונים את מתחריו. אם ימכור במחירים שלהם, ייתכן שהשקעותיו ועבודתו כבר לא ישתלמו. המדד המובהק לכך הוא בהצבת השאלה בפני החקלאים מה יעשו אם יצטרכו לשבות בשנה השביעית. כיום רובם סבורים שבלית ברירה יצטרכו להחליף מקצוע. אם כן ברור שמצבם האישי הוא של שעת הדחק, ומותר להם להשתמש בהיתר המכירה.
כלומר אין מודדים את רמת חיי החקלאים כיום לעומת רמתם לפני מאה ושלושים שנה, בעת שייסדו את ההיתר, אלא לעומת רמת החיים המקובלת כיום. ואם החקלאים כיום יגיעו למצב של דוחק שיאלץ אותם לחפש עבודה אחרת, סימן מובהק שהם במצב של שעת הדחק וראוי להם לכתחילה להשתמש בהיתר. ואין לטעון נגדם דבר, אלא לשבח אותם על שהם זוכים להיאחז באדמה ולגדל את פירותיה הקדושים של ארץ ישראל ולקיים את מצוות יישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות. אומנם מי שיוכל לשבות בשביעית - קדוש ייאמר לו, ועלינו לעודד אותו לכך, ואף לפעול להקצאת תקציבי מדינה למען שובתי שביעית.
האחריות למערכת הכשרות כולה
מכיוון שרוב החקלאים הם מסורתיים או חילוניים, אין סיכוי שהם יצייתו לדרישה לשבות לחלוטין בשביעית. אומנם מכיוון שרובם הגדול מכבד את המסורת, אם יציעו להם למכור את השדות כדי להפקיע את חובת השביעית יעשו זאת ברצון. כיוון שכך, הרי שזו שעת הדחק, וראוי לרבנים לעודד אותם למכור את שדותיהם בשביעית כדי להצילם מעוון.
בנוסף לכך, אם לא ימכרו את השדות, הפירות שיגדלו יהיו קדושים בקדושת שביעית, והם יופצו בכל רחבי הארץ תוך שהציבור המסורתי והחילוני נכשל ועובר בהם על איסור סחורה וחוסר זהירות בקדושת פירות שביעית, ולעיתים בלא משים גם דתיים ייכשלו בזה. ושוב מדובר בשעת הדחק, שכן במצב הציבורי שלנו, שהמדקדקים במצוות הם מיעוט, אין אפשרות למנוע את הפצת פירות השביעית הקדושים, וראוי לרבנים לבצע את המכירה כדי להפקיע את הפירות הגדלים מקדושת שביעית, למען לא יחטא בהם הציבור הרחב.
יתר על כן, אם בשנה השביעית יופצו פירות שביעית בלא השגחה ונגד ההלכה, מערכת הכשרות הארצית עלולה להיפרץ למשך כל שבע השנים.
המשמעות לתקציב המדינה
אף שאחוז החקלאות בכלל התוצר הלאומי הוא כשני אחוזים בלבד, מכיוון שמדובר במדינה, מדובר בסכומי עתק. כלומר, אם המדינה תרצה לממן את השביתה בשביעית, תצטרך להשקיע בכך כעשרה מיליארד שקלים, חלק כפיצוי לחקלאים השובתים וחלק לכיסוי הגירעון בקופת המדינה הנובע מאובדן מיסי החקלאים. קיצוץ כזה בתקציב המדינה שקול לשעת הדחק.
אומנם בשנים קשות מדינת ישראל נאלצת לבצע קיצוצים שכאלה ואף גדולים מהם בתקציבה, אולם קיצוצים אלה כואבים וקשים והם נפרשים על פני כל משרדי הממשלה, ובכללם תחומים שהקיצוץ בהם גובל בפיקוח נפש. כמו למשל דחיית הרחבת בתי חולים לקליטת חולים, דחיית הקמת חדרי ניתוח נוספים, עיכוב בסלילת כבישים, עיכוב בהצטיידות בכלי נשק מתוחכמים, דחיית הקמת יחידות משטרתיות נוספות לטיפול בפשע. הקיצוץ גם עלול לחייב הפחתה בקצבאות הילדים, העניים והקשישים, או לכל הפחות יעכב העלאות שתוכננו בתקציבים אלו. הקיצוץ גם יפגע במערכת החינוך ויכלול קיצוץ של מאות מיליוני שקלים לפחות בתקציב הישיבות.
העול ייפול בעיקר על הציבור הדתי והחרדי
יתר על כן, בהרכב האוכלוסייה הנוכחי, מסתבר שעיקר נטל הקיצוץ ייפול על הנושאים החשובים לציבור הדתי והחרדי. כלומר בעיקר על חשבון תקציבי הישיבות ומערכות החינוך הדתיות והחרדיות. שכן יש להעריך שאם נציגי הציבור הדתי והחרדי ידרשו שהמדינה תממן את השביתה בשביעית, נציגי הציבור החילוני והמסורתי ידרשו שעיקר הקיצוץ יהיה בתחומים הנוגעים לציבור הדתי והחרדי. כמדומה שבמצב כזה גדולי הרבנים יכריעו שעדיף שלא להניף את חרב הקיצוץ ולפגוע בפעולות רבות שכולן מצוות מהתורה, כדי להדר בקיום מצווה שתוקפה כיום מדברי חכמים ויש אומרים ממידת חסידות, וניתן להפקיעה על ידי היתר המכירה.
הדרך לשמירת שביעית
אומנם לטווח ארוך מצבה הכלכלי הטוב של מדינת ישראל מאפשר לנו לתכנן את הדרך לשביתה מלאה בשביעית, ובתנאי שהדבר ייעשה בהדרגה תוך שיתוף פעולה של כל חלקי החברה. שכן בתקציב המדינה ישנם סעיפים רבים שאינם גובלים בפיקוח נפש ונועדו לקיום חיי חברה נאותים, כפי רצון הציבור ונציגיו. והואיל והם נכנסו לספר התקציב בהדרגה, בתקופות של רווחה, גם בתקופות של דוחק מתאמצים לקיימם. וכשם שגם בתקופות של דוחק כמעט שאין מקצצים במשכורות עובדי המדינה והמורים שכבר הוסכמו, כך תהיה גם השביתה בשביעית הטבה שחקלאי ישראל זכאים לה וגם בזמנים של דוחק אין פוגעים בה.
כבר בשמיטות הקודמות נעשו צעדים מסוימים בכיוון זה, ועלינו לשאוף להעצים אותם, וכך ברכת השביתה בשביעית תגיע לחקלאי ישראל בלא שמעמדם הכלכלי ייפגע מכך.
המחרימים את פירות ההיתר
יש טוענים שאסור לאכול פירות שגודלו במסגרת היתר המכירה, אולם דבריהם מנוגדים לכללי ההלכה, ומבוססים על עוון של ביזוי תלמידי חכמים מהדרגה החמורה ביותר. שכן גם כאשר הפירות גודלו ונשמרו באיסורים גמורים, לדעת רוב הפוסקים הם מותרים באכילה. ואף שיש חולקים ואוסרים את הפירות, מכיוון שדעת רוב הפוסקים להקל, ובנוסף לכך שביעית בזמן הזה מדברי חכמים, הלכה כדברי המקילים (פניני הלכה שביעית ג, ח). הרי שהמחמירים פוסקים בניגוד לכללי ההלכה. קל וחומר כאשר החקלאים אינם עובדים באיסור אלא על פי פסיקתם של גדולי הרבנים, ועל כן אין כלל מקום לטעון שהפירות יהיו אסורים.
יתר על כן, כדי לשמור על דעות יחידים במצווה דרבנן, המחמירים הללו מבטלים שתי מצוות גדולות מהתורה: א) מצוות יישוב הארץ, שעל ידי היתר המכירה אנו מחזקים את יישוב הארץ שהיא מצווה מהתורה ששקולה כנגד כל המצוות. ב) מצווה מהתורה להעדיף לקנות מאחינו היהודי, שנאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנֹה מיד עמיתך" (ויקרא כה, יד), למדו חכמים שכאשר יש אפשרות לקנות מאחינו היהודי או מנוכרי, מצווה להעדיף את היהודי.
מה הם הפירות המהודרים ביותר לאכילה
לסיכום: פירות היתר המכירה הם המהודרים ביותר לאכילה בשנה השביעית, הואיל וההיתר מבוסס היטב ובאכילתם תורמים למצוות יישוב הארץ ומחזקים את אחינו החקלאים. (לגבי פירות אוצר בית דין, ראו בפניני הלכה שביעית פרק ח' שגידולם כרוך בבעיות הלכתיות של מלאכות וסחורה האסורות לפוסקים רבים, לכן פירות היתר המכירה עדיפים. ואף על פי כן כתבתי (שם ט, ג), שגם פירות שגודלו במסגרת אוצר בית דין מותרים באכילה, ומכיוון שכוונתם לשם שמיים יש מקום לחזקם, ובתנאי שאינם יקרים ממחיר הפירות הרגילים, שאז נכנסים לחשש איסור סחורה).
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
