ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
וזאת בנוסף לכך שמשני צדדים לדעת כמה מגדולי הראשונים אין כיום חובה לשמור שביעית כלל, ולדעתם אין כלל צורך בהיתר מכירה. א) יש אומרים שמאז שהתבטל בית הדין שמקדש חודשים ומעבר שנים בטל חיוב שביעית גם מדברי חכמים, ורק מצד מידת חסידות כאשר אפשר נוהגים לקיימה (רז"ה וראב"ד). ב) נחלקו הראשונים במועד שנת השמיטה. מנהגנו כדעת רוב הפוסקים שהשמיטה בשנת תשפ"ב, אולם לרש"י ורא"ש השמיטה הייתה בשנה הקודמת - תשפ"א, ולראב"ד בשנת תשע"ט. לאחר צירוף הדעות הללו, היתר המכירה מבוסס הרבה מעבר להיתרים שונים שנהגו בהם ישראל.
אלא שעדיין יש שואלים, הרי לכתחילה יש לשמור שביעית, והיתר המכירה הוא רק מפני הדחק, האם גם היום אנו נמצאים בשעת הדחק? שכן בחסדי ה', מצבנו היום טוב לאין ערוך מימי תחילת ההתיישבות. מדינת ישראל כבר נחשבת מדינה עשירה ומפותחת. בזכות הפיתוחים המדעיים והמכונות החדשות אנשים מעטים מייצרים כיום יבול רב. ממצב שבו רוב היישוב התפרנס מחקלאות הגענו למצב שבו כאחוז וחצי בלבד מהאוכלוסייה מתפרנסים מחקלאות. גם המשקל הכלכלי של החקלאות ירד, והוא עומד כיום על כשני אחוזים בלבד מהתוצרת הלאומית. האם לאור כל זאת יש עדיין מקום להשתמש בהיתר?
תשובה: אכן מהצד הכלכלי התקדמנו מאוד, אולם מנגד, העובדה המצערת שמרבית הציבור אינו שומר מצוות כראוי משפיעה מאוד על מצבנו. נבחן את הסוגיה משלושה צדדים: א) החקלאי הפרטי. ב) האחריות למערכת הכשרות הציבורית. ג) המדינה ככלל.
לחקלאי הפרטי ברור שמדובר בשעת הדחק
החקלאי הפרטי שרוצה לשמור שביעית צריך להתחרות בחקלאים שאינם שומרי שביעית. ומכיוון שכיום עלויות התשתית של החקלאי גבוהות מאוד, כדי לכסות את העלויות הללו בשש שנים לעומת שבע שנים של מתחריו, יצטרך להעלות את מחירי היבול שלו בשש השנים. בנוסף לכך, עליו לקיים את עצמו ואת משפחתו ולחסוך לפנסיה בעבודת שש שנים לעומת מתחריו שעושים זאת בשבע שנים. אם ירצה לחיות ברמה המקובלת, יצטרך להוסיף ולהעלות את מחירי היבול שלו בשש השנים. אלא שאם מחירי היבול שלו יהיו גבוהים, יעדיפו הקונים את מתחריו. אם ימכור במחירים שלהם, ייתכן שהשקעותיו ועבודתו כבר לא ישתלמו. המדד המובהק לכך הוא בהצבת השאלה בפני החקלאים מה יעשו אם יצטרכו לשבות בשנה השביעית. כיום רובם סבורים שבלית ברירה יצטרכו להחליף מקצוע. אם כן ברור שמצבם האישי הוא של שעת הדחק, ומותר להם להשתמש בהיתר המכירה.
כלומר אין מודדים את רמת חיי החקלאים כיום לעומת רמתם לפני מאה ושלושים שנה, בעת שייסדו את ההיתר, אלא לעומת רמת החיים המקובלת כיום. ואם החקלאים כיום יגיעו למצב של דוחק שיאלץ אותם לחפש עבודה אחרת, סימן מובהק שהם במצב של שעת הדחק וראוי להם לכתחילה להשתמש בהיתר. ואין לטעון נגדם דבר, אלא לשבח אותם על שהם זוכים להיאחז באדמה ולגדל את פירותיה הקדושים של ארץ ישראל ולקיים את מצוות יישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות. אומנם מי שיוכל לשבות בשביעית - קדוש ייאמר לו, ועלינו לעודד אותו לכך, ואף לפעול להקצאת תקציבי מדינה למען שובתי שביעית.
האחריות למערכת הכשרות כולה
מכיוון שרוב החקלאים הם מסורתיים או חילוניים, אין סיכוי שהם יצייתו לדרישה לשבות לחלוטין בשביעית. אומנם מכיוון שרובם הגדול מכבד את המסורת, אם יציעו להם למכור את השדות כדי להפקיע את חובת השביעית יעשו זאת ברצון. כיוון שכך, הרי שזו שעת הדחק, וראוי לרבנים לעודד אותם למכור את שדותיהם בשביעית כדי להצילם מעוון.
בנוסף לכך, אם לא ימכרו את השדות, הפירות שיגדלו יהיו קדושים בקדושת שביעית, והם יופצו בכל רחבי הארץ תוך שהציבור המסורתי והחילוני נכשל ועובר בהם על איסור סחורה וחוסר זהירות בקדושת פירות שביעית, ולעיתים בלא משים גם דתיים ייכשלו בזה. ושוב מדובר בשעת הדחק, שכן במצב הציבורי שלנו, שהמדקדקים במצוות הם מיעוט, אין אפשרות למנוע את הפצת פירות השביעית הקדושים, וראוי לרבנים לבצע את המכירה כדי להפקיע את הפירות הגדלים מקדושת שביעית, למען לא יחטא בהם הציבור הרחב.
יתר על כן, אם בשנה השביעית יופצו פירות שביעית בלא השגחה ונגד ההלכה, מערכת הכשרות הארצית עלולה להיפרץ למשך כל שבע השנים.
המשמעות לתקציב המדינה
אף שאחוז החקלאות בכלל התוצר הלאומי הוא כשני אחוזים בלבד, מכיוון שמדובר במדינה, מדובר בסכומי עתק. כלומר, אם המדינה תרצה לממן את השביתה בשביעית, תצטרך להשקיע בכך כעשרה מיליארד שקלים, חלק כפיצוי לחקלאים השובתים וחלק לכיסוי הגירעון בקופת המדינה הנובע מאובדן מיסי החקלאים. קיצוץ כזה בתקציב המדינה שקול לשעת הדחק.
אומנם בשנים קשות מדינת ישראל נאלצת לבצע קיצוצים שכאלה ואף גדולים מהם בתקציבה, אולם קיצוצים אלה כואבים וקשים והם נפרשים על פני כל משרדי הממשלה, ובכללם תחומים שהקיצוץ בהם גובל בפיקוח נפש. כמו למשל דחיית הרחבת בתי חולים לקליטת חולים, דחיית הקמת חדרי ניתוח נוספים, עיכוב בסלילת כבישים, עיכוב בהצטיידות בכלי נשק מתוחכמים, דחיית הקמת יחידות משטרתיות נוספות לטיפול בפשע. הקיצוץ גם עלול לחייב הפחתה בקצבאות הילדים, העניים והקשישים, או לכל הפחות יעכב העלאות שתוכננו בתקציבים אלו. הקיצוץ גם יפגע במערכת החינוך ויכלול קיצוץ של מאות מיליוני שקלים לפחות בתקציב הישיבות.
העול ייפול בעיקר על הציבור הדתי והחרדי
יתר על כן, בהרכב האוכלוסייה הנוכחי, מסתבר שעיקר נטל הקיצוץ ייפול על הנושאים החשובים לציבור הדתי והחרדי. כלומר בעיקר על חשבון תקציבי הישיבות ומערכות החינוך הדתיות והחרדיות. שכן יש להעריך שאם נציגי הציבור הדתי והחרדי ידרשו שהמדינה תממן את השביתה בשביעית, נציגי הציבור החילוני והמסורתי ידרשו שעיקר הקיצוץ יהיה בתחומים הנוגעים לציבור הדתי והחרדי. כמדומה שבמצב כזה גדולי הרבנים יכריעו שעדיף שלא להניף את חרב הקיצוץ ולפגוע בפעולות רבות שכולן מצוות מהתורה, כדי להדר בקיום מצווה שתוקפה כיום מדברי חכמים ויש אומרים ממידת חסידות, וניתן להפקיעה על ידי היתר המכירה.
הדרך לשמירת שביעית
אומנם לטווח ארוך מצבה הכלכלי הטוב של מדינת ישראל מאפשר לנו לתכנן את הדרך לשביתה מלאה בשביעית, ובתנאי שהדבר ייעשה בהדרגה תוך שיתוף פעולה של כל חלקי החברה. שכן בתקציב המדינה ישנם סעיפים רבים שאינם גובלים בפיקוח נפש ונועדו לקיום חיי חברה נאותים, כפי רצון הציבור ונציגיו. והואיל והם נכנסו לספר התקציב בהדרגה, בתקופות של רווחה, גם בתקופות של דוחק מתאמצים לקיימם. וכשם שגם בתקופות של דוחק כמעט שאין מקצצים במשכורות עובדי המדינה והמורים שכבר הוסכמו, כך תהיה גם השביתה בשביעית הטבה שחקלאי ישראל זכאים לה וגם בזמנים של דוחק אין פוגעים בה.
כבר בשמיטות הקודמות נעשו צעדים מסוימים בכיוון זה, ועלינו לשאוף להעצים אותם, וכך ברכת השביתה בשביעית תגיע לחקלאי ישראל בלא שמעמדם הכלכלי ייפגע מכך.
המחרימים את פירות ההיתר
יש טוענים שאסור לאכול פירות שגודלו במסגרת היתר המכירה, אולם דבריהם מנוגדים לכללי ההלכה, ומבוססים על עוון של ביזוי תלמידי חכמים מהדרגה החמורה ביותר. שכן גם כאשר הפירות גודלו ונשמרו באיסורים גמורים, לדעת רוב הפוסקים הם מותרים באכילה. ואף שיש חולקים ואוסרים את הפירות, מכיוון שדעת רוב הפוסקים להקל, ובנוסף לכך שביעית בזמן הזה מדברי חכמים, הלכה כדברי המקילים (פניני הלכה שביעית ג, ח). הרי שהמחמירים פוסקים בניגוד לכללי ההלכה. קל וחומר כאשר החקלאים אינם עובדים באיסור אלא על פי פסיקתם של גדולי הרבנים, ועל כן אין כלל מקום לטעון שהפירות יהיו אסורים.
יתר על כן, כדי לשמור על דעות יחידים במצווה דרבנן, המחמירים הללו מבטלים שתי מצוות גדולות מהתורה: א) מצוות יישוב הארץ, שעל ידי היתר המכירה אנו מחזקים את יישוב הארץ שהיא מצווה מהתורה ששקולה כנגד כל המצוות. ב) מצווה מהתורה להעדיף לקנות מאחינו היהודי, שנאמר: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנֹה מיד עמיתך" (ויקרא כה, יד), למדו חכמים שכאשר יש אפשרות לקנות מאחינו היהודי או מנוכרי, מצווה להעדיף את היהודי.
מה הם הפירות המהודרים ביותר לאכילה
לסיכום: פירות היתר המכירה הם המהודרים ביותר לאכילה בשנה השביעית, הואיל וההיתר מבוסס היטב ובאכילתם תורמים למצוות יישוב הארץ ומחזקים את אחינו החקלאים. (לגבי פירות אוצר בית דין, ראו בפניני הלכה שביעית פרק ח' שגידולם כרוך בבעיות הלכתיות של מלאכות וסחורה האסורות לפוסקים רבים, לכן פירות היתר המכירה עדיפים. ואף על פי כן כתבתי (שם ט, ג), שגם פירות שגודלו במסגרת אוצר בית דין מותרים באכילה, ומכיוון שכוונתם לשם שמיים יש מקום לחזקם, ובתנאי שאינם יקרים ממחיר הפירות הרגילים, שאז נכנסים לחשש איסור סחורה).
מתוך העיתון בשבע
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
דיני קדימה בברכות
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
