ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר שופטים
- שיעורים בספר שופטים
לאט לאט החל שערו של שמשון לצמוח בחזרה לאחר שגילחוהו. מדוע חשוב לציין ששערו החל לצמוח בחזרה?
בספר "רמזי דחכמתא" של רבי שמואל אריה ז"ק מובא לימוד יסודי וחשוב, וכך כתב:
"ויחל שער ראשו לצמח - בא להורות כי דבר שבקדושה אין לו ביטול, וכן בכל איש ישראלי נשאר קבוע קדושה שאין לה הפסק... ותמיד הקדושה מתנועע לשורשו, ועל ידי זה יוכל האדם לחזור ולהיבנות ביתר שאת משהיה".
שמשון נמצא כלוא אצל הפלשתים, מועסק במלאכה בזויה כשעיניו מנוקרות, וכל הפלשתים באו לראות בקלונו וללעוג לו בבוז. ואף ממצב שפל זה, שנראה כאילו אין ממנו תקומה, קם שמשון וחוזר ונבנה, להורות שדבר שבקדושה אין לו הפסק ואין לו ביטול.
והרד"ק 1 כתב:
"והטעם הסיפור בזה, לפי מה שאומר 'ויאמר שמשון אל הנער', שחשב שמשון שישוב לו כוחו עם שערו".
כששבו שערות ראשו לצמוח, הרגיש שמשון שקדושת נזירותו שבה אליו, והוא נאזר בגבורה.
האברבנאל 2 מדגיש, שלא השיער גרם אלא תשובתו של שמשון על מה שפגם, וזו לשונו:
"אין ראוי שנחשוב שהיה כח שמשון בשערות ראשו בדרך טבעי, ושלכן סר בסורם ושב כוחו בהחזרתם לצמוח.
אבל היה כוחו דבר נסיי בעוד שישמור נזירותו, וכאשר הלך אחרי עיניו, וגלה סודו לשוכבת חיקו, ולא זכר שהיתה ממשפחת אויביו, נענש שסר ה' מעליו והודו נהפך עליו למשחית, וכאשר צמח שער ראשו לא אמר הכתוב ששב כחו אליו (כי לפי האמת לא שב הכוח עם השער), אבל קרה אחרי צמיחתו שהוליכוהו לשחק בו בבית אלהיהם, והוא עשה תשובה מחטאו ושב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו וקראהו מצרתו, ומפני זה ענהו וחיזק את ידיו ועשה מה שעשה, בכוח האל לא מהשער".
צמיחת שערות ראשו היתה מהירה במיוחד
המלבי"ם 3 מציין, שצמיחת שערות ראשו של שמשון היתה מהירה במיוחד, וכך כתב:
"ויחל שער ראשו לצמח - אמר בפעל הכבד, על שצמחו במהירות שלא כדרך הרגיל, שאם לא כן יקשה איך לא נזהרו פלשתים לגלחו מפקידה לפקידה בידעם שכוחו תלוי בשערותיו".
שערות ראשו צמחו בזמן קצר מאוד, באורח פלא, ומכך ניתן ללמוד כי גם אם התגלתה חולשה אצל שמשון, עד מהרה שבה השכינה לשרות עליו, ושב להיות מנהיגם של ישראל ומושיעם מיד פלשתים.
כשראה שמשון שסרני פלשתים נאספים כדי לחגוג את נצחונם ולתת שבח לדגון אלהיהם על כך שנתנו בידיהם, לא יכול היה לסבול את חילול שמו יתברך שדבר זה עתיד לגרום, ומיד התעוררו כוחות חייו.
חציו התחתון דג וחציו העליון אדם
בספר שמואל מבאר רש"י 4 , שאליל הפלשתים נקרא דגון משום שצורתו היתה כדמות דג, וברד"ק 5 מבואר, כי חציו התחתון היה צורת דג, וחציו העליון היה צורת אדם.
מה ראו הפלשתים לעשות דווקא את הדג לאליל? הגמרא בבבא בתרא 6 אומרת: "דגים פריצי", כלומר הדגים פרוצים בתאוותם יותר משאר בעלי החיים, ולכך סגדו הפלשתים, לחיים שאין בהם איסורים והגבלות, אלא הכל פרוץ ואפשרי. וטענתם היתה, שגם אם בגופם יחיו חיי פריצות כמו דג, עדיין יהיה להם ראש לחשוב בו מחשבות נכונות וידיים לעשות בהם מעשים הגונים. אך לימים הראה ה' לכל הסוגדים אל דגון, כי מי שמתנהג כך בגופו, עתיד למצוא את ראשו וידיו כרותים ומוטלים ארצה בבזיון, "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן" 7 . וביתר הרחבה כתב הרמ"ד ואלי, תלמיד הרמח"ל, בספרו "אור זרוע" 8 :
"אל תתמה על צורה מורכבת של זה האלוה שהיה חציו אדם וחציו דג, כי כן היו הרבה באלוהי העמים, כמו השעירים שאמר הכתוב: 'ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים', סאטיר"י בלעז, בצורת אדם מלמעלה ובצורת שעיר מלמטה, וכמו הדינטאור"י, בצורת אדם מלמעלה ובצורת שור מלמטה, ורבים כיוצא באלו שמראים איזה חשיבות מלמעלה - שמושכים מן הקדושה, והגריעות מלמטה - שיורדים אל הקליפות...
לא כאלה חלק יעקב, שנכללים כולם ברזא ד'אדם', ולכן אמרו רבותינו ז"ל: 'אתם קרואים אדם ואין אומות העולם קרואים אדם'".
מאבל ויגון לשמחה ולששון
בתיאור התכנסות סרני פלשתים לזבוח לדגון אלוהיהם מוזכרת המילה 'ולשמחה', "וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לִזְבֹּחַ זֶבַח גָּדוֹל לְדָגוֹן אֱלֹהֵיהֶם וּלְשִׂמְחָה" 9 . מילה זו מופיעה שלוש פעמים בלבד בכל התנ"ך, כאשר שני המקורות הנוספים הם:
א. לגבי ביטול הצומות לעתיד לבוא נאמר: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" 10 .
ב. בספר קהלת נאמר: "לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה" 11 .
לאור זאת מבאר רבי שמואל לנייאדו, בעל ה"כלי יקר" 12 , שאספתם של סרני פלשתים שיוחדה לפי תוכניתם למעין חגיגת ניצחון על מנהיגם ומושיעם של ישראל, הפכה משעת אבל ויגון ליהודים, לשעת שמחה וששון. וזו לשונו:
"אפשר שמאמר 'ולשמחה' הכתוב, הגיד מראשית אחרית, שעתידים רבים ליהרג וישמחו כל בית ישראל. וזהו 'לזבוח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה' לישראל, ולכן לא כתיב 'ולשמוח'. ואולי אל זה רמז המסורה - 'ולשמחה' שלוש - זהו 'וצום הרביעי... יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה', והשלישי 'לשמחה מה זו עושה', על כן רצה לפרש 'ולשמחה' זו, לישראל שהיו בצום ובכי, יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה, שהצום יהפך לשמחה, כך כאן גם כן נהפך היגון לשמחה לישראל, וסבב ה' יתברך על ידי העם עצמו שרצו לשמוח ולצחק, והביאו שמשון שעשה להם כל זאת. וזהו 'ולשמחה מה זו עושה', שעל ידי השמחה נתגלגלה פורענות פלשתים ושמחת ישראל".
יכין ובועז
בתוך שמחת הניצחון ביקשו הפלשתים לשים ללעג את מי שהטיל עליהם אימה ופחד, ולשם כך הוציאוהו מבית האסורים ותכננו להתל בו ולעשותו לשעשוע וצחוק. המבנה שאליו נקרא היה רחב מימדים ובמרכזו עמדו עמודי תמך שהעמידו את הבנין.
שמשון פנה אל הנער שהיה מוליכו לאחר שניקרו הפלשתים את עיניו, וביקש ממנו להוליך אותו אל עמודי התמך המרכזיים שעליהם ניצב הבנין, כדי שיוכל להישען עליהם. עמודים אלה מזכירים לנו עמודים אחרים המוזכרים בספר מלכים, בפסוקים המתארים את תבנית בית המקדש שבנה שלמה, וכך נאמר שם:
"וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" 13 .
על כינוי עמודי ההיכל בשמות אלה כתב רש"י 14 בספר דברי הימים:
"חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים, קרא את האחד 'יכין' על שם אביו שמשון, שנאמר בו 'וילפת שמשון שני עמודי התוך... נכון' וגו', ושלמה קרא לשני 'בועז' על שם זקנו בועז".
פעמיים בדברי שמשון מוזכרת המילה 'נכון', "הַנִּיחָה אוֹתִי והימשני וַהֲמִשֵׁנִי אֶת הָעַמֻּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם... וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם" 15 , ומכאן שמו של העמוד הימני של ההיכל - 'יכין'. ואם ישאל השואל: מה למעשה הגבורה של שמשון שהפיל את העמודים שהבית "נכון" עליהם, לעמודי ההיכל?
נראה לומר, שמכיוון שאותו מבנה אדיר שימש מקום פולחן לעבודה זרה של הפלשתים, ושמשון מסר נפשו למוטט את יסודותיו ובכך למוטט את היסודות שעליהם נשענת העבודה זרה בכלל, בכך קבע את היסוד לבנין המקדש שהוא יסוד הקדושה והרוחניות של העולם 16 .
ואנקמה נקם אחת משתי עיני
הבית היה מלא באנשים ונשים ובסרני פלשתים, ועל גגו הצטופפו כשלושת אלפים אישה ואישה, וכולם חיכו למופע השעשועים והלעג, אך התסריט המיוחל השתנה ובמקום שעשוע ולעג נגלתה לעיניהם תמונתו של שמשון נושא תפילה לה': "אֲדֹנָי ה' זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹקִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים" 17 , אנא ה' הענק לי שוב את אותה גבורה עליונה, כדי שאוכל לנקום נקמה אחת מפלשתים על כך שניקרו את עיני! וכתב הרמ"ד ואלי, תלמיד הרמח"ל:
"ולפי שידע הצדיק הזה שאיבד ראות עיניו מפני שהלך אחר עיניו, לפיכך לא ביקש מאת ה' שיתן לו כוח להנקם מעיניו סתם, שהרי בדין אבדו ממנו, אך ביקש לנקום 'משתי עיניו', שהוא מלשון 'כי השתות יהרסון', כלומר יסודי עיניו שניקרום ועקרום ממנו, והגזרה לא היתה אלא שיאבד את ראות עיניו ולא שיתעקרו יסודי עיניו באכזריות חמה ושטף אף, ועל זה נאמר 'אני קצפתי מעט והם יעזרו לרעה', ולכן ביקש לנקום את נקמתו משתי עיניו, שהם יסודי עיניו ממש, כמו שפירשנו".
הרמ"ד ואלי מדגיש, שגם אם שמשון הלך אחרי עיניו, עדיין צדיק הוא, ובוודאי קיבל את הדין על כך שניקרו את עיניו ובוודאי הצטער על מה שפגם. אך הפלשתים ברוב רשעותם הענישוהו באכזריות ולא הסתפקו בנטילת מאור עיניו, אלא עקרו את גלגלי עיניו לגמרי, ועל כך ביקש שמשון לנקום נקמתם ולהשיב להם כגמולם על כך שהחמירו בעונשו יותר ממה שראוי לו.
מיתתו היתה שלמה ושב לשורשו
בסיום הפרק מסתיימת מסכת חייו המופלאה של שמשון הצדיק.
תפילתו של שמשון התקבלה וגבורתו העליונה שבה. שמשון לפת את עמודי התווך בחזקה והפילם, וכשנפלו העמודים התמוטט הגג על כל יושבי הבית וקברם חיים. באותה שעה הכריז שמשון: "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" 18 , ובכך גילה את תמצית חייו, שכן כל חייו מסר נפשו לדבר אחד - לנקום את נקמת הפלשתים מיד בני ישראל. לשם כך התחכך עם פלשתים והיתל בהם וגילה את קלונם ברבים, ולשם כך העמיד את עצמו בסכנה רוחנית ובסכנה קיומית שוב ושוב.
גבורת נקמתו של שמשון הגיעה לשיאה בגבורתו האחרונה בה הפיל חללים רבים מהעם הפלשתי והכריע את דגון אליההם כאשר מוטט את בנין פולחנם.
אחיו ובית אביו נכנסו לתחום שליטתם של הפלשתים והצליחו בפעולה מבצעית נועזת לחלץ את גופתו של שמשון. הם נשאו את ארונו וחלקו לו כבוד אחרון וקברוהו בסמוך לקבר מנוח אביו, בין צרעה ובין אשתאול, במקום בו החלה לראשונה לפעם בו רוח ה', ללמדנו שהיתה מיתתו שלמה ושב לשורשו 19 .
^ 1.רד"ק שופטים טז, כב.
^ 2.אברבנאל שופטים טז, כב.
^ 3.מלבי"ם שופטים טז, כב.
^ 4.רש"י שמואל א' ה, ב.
^ 5.רד"ק שמואל א' ה, ד.
^ 6.בבא בתרא עד ע"ב.
^ 7.שמואל א' ה, ד.
^ 8.אור זרוע שופטים טז, כג.
^ 9.שופטים טז, כג.
^ 10.זכריה ח, יט.
^ 11.קהלת ב, ב.
^ 12.כלי יקר שופטים טז, כג.
^ 13.מלכים א' ז, כא.
^ 14.רש"י דברי הימים ב' ג, יז.
^ 15.שופטים טז, כו-כט.
^ 16.ראה משבצות זהב מלכים א' ז, כא.
^ 17.שופטים טז, כח.
^ 18.שופטים טז, ל.
^ 19.ראה אור זרוע שופטים טז, לא.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך עושים קידוש?
אוי ויי!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לאן שבים ולמה מתוודים?
סינון פסולת בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
