ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
יום אחד, נפטר האח השני לבית עולמו, ובלב אחיו התעורר מחדש רגש האהבה הטבעית לאח. בא הנשבע בשאלה – האם מותר לו לראות את אחיו המת, רגע אחד לפני שייטמן בעפר למנוחת עולמים? האם השבועה כוללת גם את המת?
באה השאלה לפני רבנו ה'נודע ביהודה' והתיר את הדבר, שהרי מצאנו בקריעת ים סוף, שמשה מבטיח לעם ישראל – "אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". ובכל זאת, בני ישראל ראו את המצרים אחרי מותם, שנאמר "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים". נמצאנו למדים, שראייה שלאחר המוות אינה חשובה ראייה.
אם נעמיק בעניין נגלה כאן תובנה חשובה מאוד. הנודע ביהודה דייק שמבחינה הלכתית ראיה שלאחר המוות אינה חשובה ראיה ומפגש בין אנשים, כראיית האדם בחייו. אולם, למעשה, במקרה של בני ישראל והמצרים, ראיית המצרים אחרי מותם היא מימוש ההבטחה שלא יראו יותר את המצרים לעד. הכיצד?
בתחילה, כשעם ישראל יצא ממצרים באופן פיזי, הוא עדיין לא פרק את עול עבדות מצרים מבחינה נפשית. בתוך תוכם, הם עדיין היו העבדים הנרצעים החוששים מהנוגש המצרי, ולכן כשמצרים רדפו אחריהם אל שפת ים סוף, הם התמלאו פחד וחלחלה.
חששות אלו מרגיע משה באומרו להם -אל תחששו, עוד מעט והמצרים ייעלמו, כביכול, גם מסיוטי הלילה שלכם. הם הולכים להיעלם מחייכם לנצח – "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". למעשה, דווקא כדי שהבטחה זו תתממש, היה חשוב שעם ישראל יראה את מצרים מת על שפת הים. רק כשהם ראו את נוגשיהם ומשעבדיהם מתים, הם יכלו להשתחרר גם בעומק נפשם מאימת מצריים.
ולמעשה, מה שקרה לכל ישראל בפרשת בשלח, כבר קרה למשה בפרשת בא. לאחר מכת חושך, קורא פרעה למשה למפגש מו"מ אחרון, בניסיון נואש למנוע את המכה הבאה, תוך השארת המקנה של ישראל כבני ערובה לחזרתם המובטחת. כשמשה מסרב, מטיח בו פרעה – "לך מעלי... אל תוסף ראות פני, כי ביום ראותך פני תמות".
משה מגיב לדברים ומבטיח – "לא אוסיף עוד ראות פניך", ועוד לםני שמשה נוטש את הארמון, הוא מקבל מה' ומעביר לפרעה את ההתראה על מכת בכורות, ויוצא ב'טריקת דלת רועמת', "ויצא מעם פרעה בחרי אף".
בפועל, פרעה הגיע אל משה פעם נוספת. אחרי מכת בכורות מסופר שפרעה קם בלילה וקרא למשה ואהרון וביקש מהם לקום ולצאת ממצרים. אכן, המפרשים תמהים, שמפגש לילי זה סותר את הבטחתו של משה "לא אוסיף עוד ראות פניך".
עונה הרמב"ן (יא, כט) שני פירושים –
א. במכת בכורות, משה לא ראה את פני פרעה, כי הם נפגשו בחושך.
ב. כוונת משה היתה לומר, שלא יפגוש יותר את פרעה בארמון, ומשה לא יבוא עוד אל פרעה, אבל פרעה יבוא למשה.
שורה תחתונה, בכך שפרעה גירש את משה מפניו, הוא יצר את הניתוק המוחלט ביניהם. משה יוצא ממנו בטריקת דלת גמורה. יותר לא יבוא נציג העם הנרדף אל השליט, כי אם המלך שירד מגדולתו יבוא להתחנן בפני עבדיו לשעבר. כך קיבלה הפרידה תוקף מוחלט וסופי.
ולימוד גדול יש בכך לעבודת ה' ולבריאות הנפשית של כולנו. לעיתים, יש לנו הרגלים רעים שאנו גוררים איתנו לאורך שנים. לעיתים, יש לנו סיוטים, קשיים נפשיים, אנשים שהקשר איתם פוגע בנו, ועוד שלל בעיות וקשיים, שאנו ממשיכים ומסתבכים בהם לאורך שנים, רק בגלל שאנו מנסים לפתור אותם לאט ולאט, ולא מסוגלים להיפרד מרווחים קטנים שהם מביאים עימם בכנפיהם.
(לדוגמא – יש מצבים שאדם עובד לאורך שנים בעבודה שאינה מספקת לו פרנסה ראויה, אך הוא מסרב להיפרד ממנה, שמא לא ימצא משהו במקומה. לפעמים, ייטב לו כשיקום ויתפטר, והדבר יאפשר לו למצוא משהו טוב ממנה.
לדוגמא – לעיתים, יש לאדם חבר שאינו הגון, שמדרדר אותו רוחנית, ואולי גם פוגע בו ומעליב אותו. הוא חושש לעזוב את החבר, כי כשניסה למצוא חברים חדשים, הדבר לא צלח בידו. הוא מנסה לדבר על לב החבר פעם אחרי פעם, אך הבעיה לא נפתרת. לעיתים, כדאי לו לקום ולשרוף את הגשרים, ורק כך כשגבו אל הקיר, הוא יהיה מוכרח למצוא חברים חדשים, ואז הוא גם ימצא).
בכל המצבים הללו, עלינו לקום ולזרוק בבת אחת את כל אותם עניינים לים, להיפרד מהם באופן מוחלט, והדבר יביא מזור לנפשנו. ולפעמים, ה'קשיים' הללו 'זורקים' אותנו, ואחרי תקופת הפרידה והאבל, עלינו לשמוח ולדעת שהרווחנו, כי הם אפשרו לנו לצאת לדרך חדשה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

















