ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
יום אחד, נפטר האח השני לבית עולמו, ובלב אחיו התעורר מחדש רגש האהבה הטבעית לאח. בא הנשבע בשאלה – האם מותר לו לראות את אחיו המת, רגע אחד לפני שייטמן בעפר למנוחת עולמים? האם השבועה כוללת גם את המת?
באה השאלה לפני רבנו ה'נודע ביהודה' והתיר את הדבר, שהרי מצאנו בקריעת ים סוף, שמשה מבטיח לעם ישראל – "אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". ובכל זאת, בני ישראל ראו את המצרים אחרי מותם, שנאמר "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים". נמצאנו למדים, שראייה שלאחר המוות אינה חשובה ראייה.
אם נעמיק בעניין נגלה כאן תובנה חשובה מאוד. הנודע ביהודה דייק שמבחינה הלכתית ראיה שלאחר המוות אינה חשובה ראיה ומפגש בין אנשים, כראיית האדם בחייו. אולם, למעשה, במקרה של בני ישראל והמצרים, ראיית המצרים אחרי מותם היא מימוש ההבטחה שלא יראו יותר את המצרים לעד. הכיצד?
בתחילה, כשעם ישראל יצא ממצרים באופן פיזי, הוא עדיין לא פרק את עול עבדות מצרים מבחינה נפשית. בתוך תוכם, הם עדיין היו העבדים הנרצעים החוששים מהנוגש המצרי, ולכן כשמצרים רדפו אחריהם אל שפת ים סוף, הם התמלאו פחד וחלחלה.
חששות אלו מרגיע משה באומרו להם -אל תחששו, עוד מעט והמצרים ייעלמו, כביכול, גם מסיוטי הלילה שלכם. הם הולכים להיעלם מחייכם לנצח – "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם". למעשה, דווקא כדי שהבטחה זו תתממש, היה חשוב שעם ישראל יראה את מצרים מת על שפת הים. רק כשהם ראו את נוגשיהם ומשעבדיהם מתים, הם יכלו להשתחרר גם בעומק נפשם מאימת מצריים.
ולמעשה, מה שקרה לכל ישראל בפרשת בשלח, כבר קרה למשה בפרשת בא. לאחר מכת חושך, קורא פרעה למשה למפגש מו"מ אחרון, בניסיון נואש למנוע את המכה הבאה, תוך השארת המקנה של ישראל כבני ערובה לחזרתם המובטחת. כשמשה מסרב, מטיח בו פרעה – "לך מעלי... אל תוסף ראות פני, כי ביום ראותך פני תמות".
משה מגיב לדברים ומבטיח – "לא אוסיף עוד ראות פניך", ועוד לםני שמשה נוטש את הארמון, הוא מקבל מה' ומעביר לפרעה את ההתראה על מכת בכורות, ויוצא ב'טריקת דלת רועמת', "ויצא מעם פרעה בחרי אף".
בפועל, פרעה הגיע אל משה פעם נוספת. אחרי מכת בכורות מסופר שפרעה קם בלילה וקרא למשה ואהרון וביקש מהם לקום ולצאת ממצרים. אכן, המפרשים תמהים, שמפגש לילי זה סותר את הבטחתו של משה "לא אוסיף עוד ראות פניך".
עונה הרמב"ן (יא, כט) שני פירושים –
א. במכת בכורות, משה לא ראה את פני פרעה, כי הם נפגשו בחושך.
ב. כוונת משה היתה לומר, שלא יפגוש יותר את פרעה בארמון, ומשה לא יבוא עוד אל פרעה, אבל פרעה יבוא למשה.
שורה תחתונה, בכך שפרעה גירש את משה מפניו, הוא יצר את הניתוק המוחלט ביניהם. משה יוצא ממנו בטריקת דלת גמורה. יותר לא יבוא נציג העם הנרדף אל השליט, כי אם המלך שירד מגדולתו יבוא להתחנן בפני עבדיו לשעבר. כך קיבלה הפרידה תוקף מוחלט וסופי.
ולימוד גדול יש בכך לעבודת ה' ולבריאות הנפשית של כולנו. לעיתים, יש לנו הרגלים רעים שאנו גוררים איתנו לאורך שנים. לעיתים, יש לנו סיוטים, קשיים נפשיים, אנשים שהקשר איתם פוגע בנו, ועוד שלל בעיות וקשיים, שאנו ממשיכים ומסתבכים בהם לאורך שנים, רק בגלל שאנו מנסים לפתור אותם לאט ולאט, ולא מסוגלים להיפרד מרווחים קטנים שהם מביאים עימם בכנפיהם.
(לדוגמא – יש מצבים שאדם עובד לאורך שנים בעבודה שאינה מספקת לו פרנסה ראויה, אך הוא מסרב להיפרד ממנה, שמא לא ימצא משהו במקומה. לפעמים, ייטב לו כשיקום ויתפטר, והדבר יאפשר לו למצוא משהו טוב ממנה.
לדוגמא – לעיתים, יש לאדם חבר שאינו הגון, שמדרדר אותו רוחנית, ואולי גם פוגע בו ומעליב אותו. הוא חושש לעזוב את החבר, כי כשניסה למצוא חברים חדשים, הדבר לא צלח בידו. הוא מנסה לדבר על לב החבר פעם אחרי פעם, אך הבעיה לא נפתרת. לעיתים, כדאי לו לקום ולשרוף את הגשרים, ורק כך כשגבו אל הקיר, הוא יהיה מוכרח למצוא חברים חדשים, ואז הוא גם ימצא).
בכל המצבים הללו, עלינו לקום ולזרוק בבת אחת את כל אותם עניינים לים, להיפרד מהם באופן מוחלט, והדבר יביא מזור לנפשנו. ולפעמים, ה'קשיים' הללו 'זורקים' אותנו, ואחרי תקופת הפרידה והאבל, עלינו לשמוח ולדעת שהרווחנו, כי הם אפשרו לנו לצאת לדרך חדשה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
