אונאה במכירת רכב

נערך ע"י הרב יואב שטרנברג

פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע נכתב בבית הדין האזורי רחובות
תיאור המקרה:
התובע קנה רכב מהנתבע במחיר 50,000 ₪ – מחיר מחירון. לאחר שלוש שנים, מכר התובע את הרכב לאדם אחר. לאחר מכירה זו, התברר כי הרכב היה בבעלות חברה לפני שהנתבע קנה אותו, ולכן מחירו ירד ב-3,000 ₪. התובע נאלץ להחזיר לקונה סכום זה.

הלכה פסוקה (259)

הרה"ג דוב ליאור

add_alert

21 - תפיסת משכון לגביית נזקי גרמא

22 - אונאה במכירת רכב

23 - מת המשכיר תוך זמן השכירות

טען עוד

התביעה:
התובע טוען, כי היות שהרכב היה בבעלות חברה, ולטענתו מדובר בחברה ציבורית, צריך הנתבע להחזיר לו 15% מהתשלום, שזוהי ירידת הערך של רכב שהיה בבעלות חברה ציבורית. אולם, הוא מוכן להסתפק בתשלום 3,000 שקלים, סך הנזק שנגרם לו משום שנאלץ לשלם לקונה.

תשובת הנתבע:
הנתבע מודה כי הרכב היה בבעלות חברה, והוא מוכן להודות כי לא אמר לתובע קודם המכירה שהרכב היה בבעלות חברה. אולם, הוא טוען שהרכב היה בבעלות חברה פרטית, ולא ציבורית, כדברי התובע, ולכן ירידת הערך היא רק 10% ממחיר הרכב.

פסק הדין :
על הנתבע לשלם לתובע סך של 10% ממחיר הרכב כפי שהודה.
הנימוקים: בשו"ע (חו"מ סימן רלב סעיף ג) מבואר, שאם לאחר המכירה התברר כי בחפץ הנמכר ישנו מום, והקונה לא ידע עליו, המכירה בטלה. על כן יש לשאול, אם העובדה כי הרכב היה רכב חברה נחשב כמום.
השו"ע (שם סעיף ו) כותב: "כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזירים בו מקח זה, מחזירין. וכל שהסכימו עליו שאינו מום, הרי זה אינו מחזיר בו אלא אם פירש, שכל הנושא ונותן סתם, על מנהג המדינה הוא סומך". בית הדין קבע, כי אין מנהג ברור לבטל את המקח כאשר מדובר ברכב חברה. ובנדון דידן בפרט, התובע הודה שאילו היה יודע שמדובר ברכב חברה, עדיין היה קונה, אלא שהיה מבקש להוריד את המחיר.
היות שאפילו לדברי התובע, הפרש המחיר הוא 15%, שהם פחות משישית מחיר הרכב, הרי זו אונאה בפחות משתות, שבה אין ביטול מקח, אלא אדרבה אומרים, שהלוקח שנתאנה מחל על האונאה.
אולם, יש לומר, שבנדון דידן, אף על פי שאין המקח בטל, צריך המוכר להחזיר את הפרש המחיר. מקור הדין הוא בדברי הרמ"א (חו"מ סימן רלג סעיף א): "מכר לו בשר בחזקה שהוא מין איל מסורס, ונמצא שאינו מסורס (- ובשר האיל המסורס יקר יותר. י.ש.), המקח קיים ומחזיר לו אונאתו".
ומקורו בדברי תרומת הדשן (סימן שכב). בשו"ת ושב הכהן (סימן סד) דייק מדברי תרומת הדשן, שאף אם האונאה היא פחות משישית המחיר, צריך המוכר להחזיר את ההפרש לקונה. ולא ביאר מדוע שונה אונאה זו מכל אונאה אחרת. ונראה שהטעם הוא על פי דברי הגמרא בקידושין (מב:): "אמר רבה: כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין, אפילו פחות מכדי אונאה נמי חוזר". ופירש רש"י (ד"ה חוזר) שהטעם הוא, כי היות שמחיר עשוי להשתנות, ואינו דבר ברור, אין לומר שיש הונאה, אלא כאשר ההפרש הוא של יותר משישית המחיר. אבל כאשר ההונאה היא בדבר אחר, אף אם אין ביטול מקח, מכל מקום אין כאן מחילה.
על פי זה, גם בנדון דידן, היות וההונאה היא מחמת שמדובר ברכב טוב פחות מאשר רכב שלא היה בבעלות חברה, ממילא אף אם האונאה היא בפחות משישית המחיר, יש להחזיר את ההפרש.