ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חגיגה
משאלה זו שנשאלה בענייני סירוס למד הרב ישראל איסרליין עקרון בעניין אחר, הוא כותב שיש לכאורה שאלה אחרת שכלל לא נשאלה בגמרא והיא האם אין בזה משום "צער בעלי חיים" בכך שמסרסים את הכלב, ואם כן מהי הסיבה שמותר לעשות כך?
הוא קובע (פסקים סימן קה) כי: "אין אסור משום צער בעלי חיים אם הוא עושה לצורכיו ולתשמישיו. דלא נבראו כל הבריות רק לשמש את האדם", כמו שנכתב במסכת קידושין (פב עמוד א) שהחיות "לא נבראו אלא לשמשני", הוא מוכיח עוד הוכחות לדין זה מגמרות נוספות שמהם עולה כי מותר לצער בעלי חיים לצורך האדם, כדוגמה הוא מוכיח מהגמרא בב"מ שמשמע ממנה שמותר לטעון על החמור משא כבד, ועוד גמרות.
לכן מסקנתו ההלכתית היא שמותר למרוט נוצות מאווזים חיים (כך מכינים את השמיכות מנוצות) על מנת להכין מהם מוצרים העשויים מנוצות אווזים. כך גם נפסק ברמ"א (אבן העזר סוף סימן ה, סעיף יד), למרות שהרמ"א פסק (חו"מ סימן רעב) שצער בעלי חיים אסור מהתורה.
בתרומת הדשן הוא מסיים שלמרות שאין איסור, העולם נמנעים מלעשות זאת, משום שנאמר בגמרא בב"מ (פה) שרבי נענש על כך שאמר לעגל המובל לשחיטה שהוא נוצר לשחיטה, ולא ריחם עליו.
הציץ אליעזר (יד, סח) למד מדברי התרומת הדשן, שמותר גם לבצע ניסויים לצרכים רפואיים בבעלי חיים, משום שהדבר נעשה לצורך האדם. אמנם, הוא כתב שאם יש אפשרות להרדים אותם לפני כן שלא יכאב להם יש לעשות זאת.
בספר בנין ציון (צח) אסר לצער בעלי חיים לצורך רווח ממוני, והתיר לצער בעלי חיים רק לצורך רפואה, כך הוא הבין מדברי תרומת הדשן. אמנם, אחרונים רבים חלקו עליו (ביניהם השבות יעקב (ג, קג)) שמהם עולה שאין איסור לצער בעלי חיים לצורך רווח.
השאילת יעב"ץ (א, קי) לעומתו הקל מאוד בדיני צער בעלי חיים, וכתב שלדעתו כל איסור צער בעלי חיים אינו אלא בבהמות שנועדו לעבודת האדם כמו חמור או שור, או חתול וכלב שגם מביאים אותם לשימוש האדם, אבל לא לבעלי חיים שלא נועדו לעבודת האדם כמו זבובים וחיות קטנות אחרות, הוא כתב שאין להקשות על דבריו מהסיפור של רבי שריחם על העכברים (ב"מ פה ע"א) משום ששם הסיבה היא בגלל שהוא חטא באותו עניין, לכן הוא היה צריך ללכת לצד השני ולרחם על החיות אפילו כאלו שאין חובה מצד הדין שלא לצערם.
הנודע ביהודה תניינא (יור"ד י) נשאל האם מותר לצוד חיות לצורך שעשוע, הוא כתב שאף שאין בדבר צער בעלי חיים משום שיש בזה תועלת לאדם כדברי תרומת הדשן, וכן משום שאין איסור צער בעלי חיים להרוג חיות, אלא רק לצער אותם בעודן בחיים, הרי מכיון שאין צריך להרוג אותן יש כאן מידת אכזריות, ואין זה מדרכם של בני אברהם יצחק ויעקב. בנושא דומה נחלקו בתחומין כד הרב איתי אליצור שהתיר לפטם אווזים משום שיש אנשים שמרוויחים מכך. והרב איתמר ורהפטיג עורך הכרך שחלק עליו וכתב שיש לאסור מטעם שיש כאן אכזריות, ומעוד טעמים. באופן כללי ניתן היה לומר ששעשוע אינו נחשב תועלת אלא רק תועלת ממונית או רפואית, אמנם מהנודע ביהודה נראה שגם זה נחשב תועלת. בכל מקרה הוא לא כתב שלצער חיות לצורך שעשוע אין זה נחשב לצער בעלי חיים, אלא רק שלהרוג אותן זה לא נחשב צער בעלי חיים, שזהו דבר קל יותר לפי דבריו. אמנם, בספר חסידים (תרסז) כתב שאדם שיודע שלא יאכל את הבשר של הפרה לא ישחוט אותה, אלא אם כן הוא צריך תועלת ממנה, וכמו כן הוא צריך להזהר שלא להעביד את בהמתו כשקשה לה. מדבריו עולה כי יש איסור להרוג בהמות סתם, ומדבריו נראה שהבעייה היא מצד צער בעלי חיים.
סיכום: האיסור להתאכזר לבהמות נלמד מהגמרא ונפסק להלכה, אמנם נחלקו הדעות בהיקף האיסור לצער בעלי חיים, יש הסוברים שיש איסור לצער גם לצורך רווח ממוני, אמנם הדעה המקובלת היא שאין בכך איסור צער בעלי חיים, יש שמחמירים שיהיה כאן אכזריות, וישנה מחלוקת אם להרוג בעלי חיים בלי לצער אותם נחשב לצער בעלי חיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













