אח"ק וקדושים התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש ויקרא
אחרי מות

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש ויקרא
קדושים

202

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אליהו זצוק"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כיבוד ומורא ואב ואם מביאים לקדושה
אדם שרוצה להיות קדוש ושיתקיים בו הפסוק "קדושים תהיו כי קדוש אני", איך יכול לזכות לקדושה? על ידי "איש אמו ואביו תיראו", תכבד את האבא ותפחד מהאם, ותעשה כן משום שהקב"ה ציוה, למרות שיש בזה דבר מוסרי בהחלט, אבל יש לעשות כן כי ה' ציוה. כמו כן בשמירת השבת "ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלקיכם", כלומר, שלא יאמר אדם שהוא רוצה לשמור שבת כי הוא עייף מכל עבודתו במהלך השבוע והשבת היא לו מנוחה והצלה, אלא יש עליו לשמור את השבת כי כך הקב"ה ציוה.
בזאת יבוא אהרן אל הקודש בפרשת השבוע נאמר "בזאת יבוא אהרן אל הקודש" אומרים חז"ל, שבליל יום הכיפורים לא היה הכהן ישן אלא יושב על חצי ספסל , וזאת לאחר שלא ישן שנת קבע כבר שבעה ימים, כי היה בלשכת פלהדרין שחציה בקדש, ובמקום קדוש אפילו הכהנים לא ישנים ולא יושבים, רק מלך ממלכי בית דוד יכול לשבת )וזו אחת הסיבות שירבעם בן נבט מנע מישראל לעלות לירושלים, שלא יראו אותו עומד, ומלך ממלכי בית דוד יושב(.ובמשך הלילה היו אומרים לו לקרוא בדניאל או בעזרא, והיו מכים לפניו באצבע צרדה שלא ישן, וחוזרים ומלמדים אותו את סדר העבודה. וגם בבוקר היו מדברים על לבו ומסבירים לו שהנה הם הכינו אותו למעמד הגדול ולימדו אותו את תפקידו ובשבעת הימים היו באים הזקנים ומזהירים אותו מכמה דברים אסורים, והוא היה פורש ובוכה והם פורשים ובוכים, הוא בוכה על שחשדוהו, והם בוכים על שחשדו בו, ומכל מקום כוונתם היתה לשם שמים. והנה, למרות כל ההכנות שעשה הכהן הוא לא היה יכול להכנס לקדש הקדשים, ואע"פ שהיה אומר הכנתי את עצמי ולמדתי הכל לפרטי פרטים לא הועיל לו, עד שאמר למדתי תורה ואז היתה נפתחת לפניו הדלת ויכל להכנס. וזהו שכתוב "בזאת יבוא", אין זאת אלא תורה שנאמר "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" – בזאת יבא אהרן, אם יש לו זכות של זאת.

קדושת ישראל - הצלה מן האויבים
השבוע נקרא בפרשיות אחרי מות - קדושים. פרשת קדושים עוסקת במצוות החלות על כל איש ישראל באשר הוא, ומדריכה אותו כיצד לעלות במדרגות הקדושה, וזה בא לידי ביטוי בכל צרכי האדם, בין בתאוותיו, ובין במאכלים שהוא אוכל, וכל כיוצא בזה. עיקר תפקידו של כל איש ישראל הוא להתרחק תכלית הריחוק מכל דרכי ותועבות הגויים, ועל זה מזהירה התורה )ויקרא כ, כו( "וִהְיִיתֶם לִי קְדשִים כִי קָדֹוש אֲנִ י ה' וַָאבְדִל אֶתְכֶם מִן הָעַמִים לִהְיות לִ י". כל אדם צריך לדעת שאין באזהרה זו מידת חסידות בעלמא, אלא דרך חיים גמורה, שכן כל מי שלא הולך בדרך זו מְ סַ כֵּ ן את עצמו בנפילתו לידי האויבים, וכדברי רש"י )שם(: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי - אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחבריו",עכ"ל. מכאן ידע כל אדם לשמור עצמו מכל משמר בכל הנהגה שהוא נוהג, שתהיה על פי ההלכה והכשרות, כי רק כך יתקדש ויתעלה, וכל מכשול מביאו ל"ע לידי חוסר קדושה ומסכן את עצמו. לרש"י היה קשה, מדוע כאן נאמר "דבר אל כל עדת בני ישראל", ולא "דבר אל בני ישראל"? אלא מאחר "ורוב גופי תורה תלויין בה", על כן אסף את כולם כולל הנשים, שלא יאמרו אם אני הייתי שם, הייתי שואל את משה רבנו מה המצוה הזאת וכו'. היית ולא היה לך מה לשאול, ואם שאלת קבלת תשובה )עיין לשפתי חכמים(.

ביקור חולים – תיקון ספירת העומר
אנו נמצאים עכשיו בימי ספירת העומר ומצטערים על מותם של עשרים וארבע תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו מספיק כבוד זה בזה. אחד הדברים הוא הנושא של ביקור חולים. כך מספרת הגמרא נדרים מ. "מַ עֲשֶׂה בְּתַלְּמִיד אֶחָד מִתַלְּמִיד י רַבִי עֲקִיבָא שֶׂחָלָה, וְּלא נִכְּנְּסו חֲכָמִ ים לְּבַקְּרוֹ, וְּנִכְּנַס רַ בִ י עֲקִיבָ א לְּבַ \קְּרוֹ, ובִשְּבִיל שֶׂכִבדו וְּרִב צו לְּפָנָיו – חָ יָה. ָאמַ ר ל יה: רַ בִ י, הֶׂ חֱ יִתָ נִי! יָצָ א רַ בִ י עֲקִ יבָ א וְּ דָ רַ ש, כָל שֶׂאינוֹ מְּבַקר אֶת הַ חוֹ לֶׂה, כְּ אִלו שוֹפך דָמִים". ננסה לתאר את רבי עקיבא שמחזיק את הישיבה הגדולה בעולם עם 42 ,000 תלמידים, והוא היה רבן של גדולי התנאים בכל הדורות, הלוא הם רשב"י ורבי מאיר ורבי יהודה וכו', איך יתכן שכשביקר את החולה התחיל לשטוף את הרצפה? ובאמת אומרים המפרשים שר"ע רצה ללמדנו את גודל המצווה שאפילו הוא עם כל גדולתו היה מסדר לחולה את ביתו. יש אומרים שגם אם לא יכל בעצמו לעשות כן, ישכור פועלים שיעשו את המלאכה. כי בגמרא כתוב בלשון רבים "שֶׂ כִ ב דו וְּ רִ ב צו לְּ פָ נָיו". שרבי עקיבא הביא פועלים שיעשו את הדברים, והמלאכה נקראת על שמו. מזה ילמד כל אדם ולא ימנע מללכת לחולה לבקרו, ידאג לכל חולה, אם לא בגופו אז בממונו להיטיב לו במחלת. על פי זה כתב הרמב"ם )פי"ד מהלכות אבל ה"ד( "בקור חולים - מצווה על הכל אפילו גדול מבקר את הקטן, ומבקרין הרבה פעמים ביום, וכל המוסיף - משובח ובלבד שלא יטריח". "וכל המבקר את החולה כאלו נטל מחוליו והקל מעליו, וכל שאינו מבקר - כאילו שופך דמים".

גם במצוות שכליות הסיבה היא כי כך הקב"ה ציוה
הנה אומר הקדוש ברוך הוא לישראל, כמו שאומר הרמב"ם, שיש שני סוגי מצוות, יש מצוות שכליות כגון שלא לגנוב, לא לרצוח; על זה מצוה התורה שלא יאמר אדם אני רוצה לגנוב ואני רוצה לרצוח אלא שהקב"ה אמר לי שלא לעשות מעשים כעורים אלה, אלא יש להתייחס לכל המצוות כמו אל חוקים, כגון מה שהתורה ציוותה שלא לאכול חזיר, הנה יאמר אדם שהחזיר דוחה את נפשו מכל וכל, שהרי הוא נובר באשפה והוא מלוכלך וגם בשרו אינו טעים ולא טוב; אלא יאמר "אפשי ואפשי", אני באמת יכול לאכול חזיר אבל איני אוכל חזיר משום שהקדוש ברוך הוא הזהיר אותנו ואמר שאסור- לכן אסור. כמו כן התורה ציוותה שלא ללבוש כלאים שעצם המצוה אינה מובנת בטעמה, כי מה איסור יש בלבישת צמר ופשתן? על זה נצטוינו שלא לומר שאינו לובש כלאים משום שאין לו טעם מובן, אלא ירגיל עצמו לומר שזה מובן וברור, אלא שכל מה שנמנעים מלבישה זו הוא אך ורק משום שכך נצטוינו בתורה.

חשיבות שמירת הלשון ובפרט בימי העומר
כתוב בזוהר: "וספרתם לכם... כל בר נש דלא מני חושבנא דא דאינון שבע שבתות תמימות... לא איקרי טהור... ולא זכאי הוא שיהיה חולקה באורייתא". ודווקא בימים אלו, לצערנו, יש מפלגות שיוצאות אחת נגד השניה ואין שום היתר למרות שיש בחירות וצריך להזהר תמיד וק"ו בעומר.ואדם השומע מחבירו לשון הרע וכדו' יאמר שקר שקר שקר, שלא יהיה בכלל שומע לשוה"ר. וברחוב, שאינו יכול לאטום אוזניו יאמר כנ"ל ובזה ינצל מאיסור שומע לשוה"ר. וצריך ללמוד בח"ח הל' לשוה"ר ומה יעשה אדם בעוה"ז - יעשה עצמו אילם או לפחות יחשוב שמה ששומע זה שקר )עיין לרשב"ם פסחים קי"ח ע"א ד"ה המקבל לשון הרע שכתב אם מאמין(. ומכאן קריאה לאנשי התקשורת שצריך לפרסם רק מעשים טובים ולא אחרים כפי שאומרת הגמרא מפרסמים עושי מצווה.

כאפיקים בנגב הזורעים בדמעה – באור פניך
סיפר רבי יהודה מוצפי שיחיה, שפעם הוזמן הרב לכנס רבנים גדול שנערך בעיר אילת, ובאותו יום הרב היה מוזמן לבר-מצווה של ילד יתום. מכבוד התורה והרבנים התכוון הרב לנסוע לאילת, ולאחר נסיעה ארוכה, כשהגיעו למחסום צאלים, הכביש נחסם מחמת שיטפון בנחל, וכולם חיכו שייפתח הכביש. אז אמר הרב: זו הזכות של בר המצווה, בואו נחזור לירושלים לבר-מצווה. נסב הרב על עקבותיו ובא לבר המצווה, ואיזו שמחה ופריחה הייתה לילד מבואו של הרב. שמעון הנהג פנה לילד ושאל אותו במה זכה שהרב יבוא לשמחתו, וסיפר הילד בתמימות, שבכה לפני ה' שהרב ישתתף בשמחת בר המצווה. אמר הרב: השיטפון והגשם – הכול זה הזכות של הילד והדמעות שלו שנבוא לבר-מצווה שלו.

דבש ונופת צופים
פעם בא יהודי חכם לרב, וביקש ממנו הסכמה לספר שרוצה להוציא. עיין הרב בספר, והנה הוא רואה כי כל הדברים הכתובים בספר נכתבו בספר פלוני ובספר אלמוני ומשם לקחם המחבר. כתב לו הרב בהסכמה: הספר הזה כולו דבש ממש. והסביר הרב, את החלב הפרה מייצרת מעצמה, ולכן חלב בהמה טמאה אסור, אך את הדבש הדבורה עצמה לא מייצרת, אלא היא מלקטת את הצוף מכל הפרחים, והוא עצמו הדבש, והדבורה רק מסננת אותו, ולכן מותר לאכול דבש למרות שהיוצא מן הטמא טמא. אם כן, אמר הרב, הספר הזה כולו דבש, כולו מלוקט מספרים ומסופרים ואין בו חידוש מעצמו כמו חלב.

משנה עתים
חתן שהרב היה אמור לערוך את חופתו הודיע לרב שהחופה תהיה בשעה 20:00 בדיוק. הרב הגיע לאולם ב-19:45, הכין את הכתובה עם אבי החתן ואבי הכלה, אך החתן עצמו בושש לבוא. כבר מגיעה השעה 20:00 ועדיין לא הגיע, וחולפת עוד רבע שעה ועוד. הרב ראה שבמקום מתחילה להתפתח מהומה, קרא למחותנים ושאלם מה העניין. אמרו לו ששאלו איזה "מקובל" שאמר להם שאם יתחתנו בדיוק ב-20:00 אז תהיה הברכה במעונם לנצח, ועכשיו שעברה השעה מה יהיה... הרב שאלם בחכמתו מה שם החתן ואיך הם כותבים אותו, ואמרו לו "בנימן" ככתוב בתורה. אמר להם הרב, אם תכתבו בנימין בשני יודי"ן, אז אפילו אם יתחתן אחרי השעה 20:00 תהיה להם ברכה.

מסילות בלבבם
סיפר חכם יעקב שכנזי שיחיה, שהיה מטה אוזנו תמיד לשמוע את כל אשר יספר הרב לדודו חכם יהודה צדקה ע"ה, שנחלש והרב היה בא לשמחו בסיפורי פלא שמצאוהו. שמע אז את הרב מספר, שכאשר היה באמריקה באו וסיפרו לו, שהולכת להיות שם חתונה של יבמה לאחֵר, ללא חליצה. הרב ביקש להיפגש עמם, וכשבאו לפניו, בחכמתו הבין וידע שלא הועיל כל מה שאמרו להם שאסור הדבר, לכן שאל לחתן לשמו ולשם אמו וכן לכלה. אז הביט בהם בפנים חמורות סבר, ואמר לחתן: או שאתה תלך או שהיא. הדבר יצא מפיו וה"שידוך" התבטל. כך סיפר ששמע באוזנו.
עוד סיפר, שהיה מקום שהאיש לא רצה לעשות חליצה, ונשארה היבמה עגונה והגיעו הדברים לרב. וידע שהמשפחה מיוצאי מרוקו, וודאי ישפיעו עליהם דברי הזוהר הקדוש. הלך והראה להם הרב נוראות בזוהר הקדוש על מצוות החליצה, ומייד השתכנעו והסכימו לחלוץ, חכמת אלוקים בקרבו.

היזהר בגחלתן שלא תיכווה
סיפר הרב, שפעם בא אליו אדם שממראהו לא כל כך מצא חן בעיני הרב (ברוחניות, כמובן מההמשך). שאל אותו אדם את הרב: יש לך גלימה של בבא סאלי? השיב לו הרב, כן. יש שם שערות מזקנו של בבא סאלי? השיב הרב, כן. אפשר ללבוש אותה? אמר לו הרב, כן, בתנאי שתטבול במקווה, ושנתיים לא תאכל טרף, ותשמור שבת שנתיים, אחרי זה אפשר ללבוש, כי אם לא כן, מי שילבש יישרף. האיש נבהל ופנה לדרכו

אדון השלום מקדש השבת
ידוע כמה הרב דקדק והחזיק בתפילת שחרית בהנץ החמה, והיה תמיד ממריץ ומעודד לכך. אמר הרב שפעם אחת שינה ממנהגו, והמליץ לאדם לקום מאוחר. המעשה היה בזוג אחד, שהיו מרבים להתקוטט בשבת קודש. כשבאו לרב, הרב שאל אותם האם הם אוכלים חמין בשבת, ואמרו לרב שלא, ומאכלם בשבת זה רק גבינות ונקניקיות, וכל אחד אוכל בנפרד לעצמו בפינתו. יעץ הרב לאשה שלא תעיר את בעלה מוקדם למניין הראשון (שאז היה להם הרבה זמן להתקוטט), אלא למניין האחרון, שיישן טוב, ותכין לכבוד שבת חמין טוב וגדול. כך הוא יהא רגוע, שהרי יישן טוב ויאכלו הרבה חמין שירגיע אותם ויתמלאו, ואז ילכו לנוח, ויבוא להם השקט, השלום והאחווה.
פעם בא לרב זוג שיש להם בעיות בשלום בית, והרב נתן להם את הסגולה להיזהר מאוד בסעודת מלווה מלכה, והוסיף הרב: "אבל לאכול ביחד – כן?!"

נפלאים מעשיך
סיפר הרב, שפעם נקלע לבית כנסת של חסידי ברסלב ועמדו שם לפני מצוות ברית מילה, ואמר אבי הבן: מי שיאמר לי חידוש שאינני מכיר מרבי נחמן מברסלב, יכובד בסנדקאות. כל אחד מהנוכחים ניסה את כוחו, ולכולם השיב אבי הבן את אותה תשובה: אני מכיר את זה, אני יודע את זה. אמר להם הרב: אני לא אומר לכם חידוש משמו, אבל אומר לכם דבר שמתאים לרבי נחמן. ואמר הרב: למה התורה כל כך מאריכה בסיפור של יהודה, שמספר ליוסף באריכות את כל השתלשלות העניינים, ורק אז יוסף מתגלה לאחיו? וענה הרב, שרק על-ידי סיפורים מופלאים כאלו יכול היה יהודה לפתוח את לבו של יוסף, שיבכה ויתגלה אליהם, כסיפורי מעשיות של הרבי מברסלב שהיה מספר לתלמידיו לעוררם לתשובה. התפעלו ונהנו הנוכחים מהחידוש, וכיבדו את הרב לישב סנדק.

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

דברים
תשע התוכחות
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה
עשרת ימי תשובה
תפילות עשרת ימי תשובה
תשס"ג
עקב
עקב התשע"ו מדברי הרב אליהו זצוק"ל
אב תשע"ו
קדושים
פרשת קדושים מדברי הרב אליהו זצוק"ל
ניסן תשע"ו

אחרי מות

אחרי מות
מים מלוכלכים לא יכבו את האהבה
הרב נתנאל יוסיפון | אייר תשפ"ו
קדושים
קדושה - נוסחת ההתמודדות
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | איר תשס"ט
5 דק'
אחרי מות
מצוות כיסוי הדם המפתח לברכה
הרב מאיר גולדויכט | ניסן תשפ"ד
אחרי מות
אחרי מות קדושים התשע"ח מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | איר תשע"ח

אחרי מות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יעקב שפירא
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב שמעון קליין
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו