ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
עולם התורה מחנך את הלומדים לחיים בקדושה, קדושת המחשבות, שמירת העיניים, צניעות ההנהגה והלבוש, שמירת הלשון והקפדה על הלכות כשרות המאכלים. נושא זה מגיע לשיא בימי הפסח, שזה עתה הסתיימו.
בדברינו לפרשת קדושים תשע"ד התחלנו לדון בנושא ונוסיף על כך.
אזרחי מדינת ישראל זוכים בעשורים האחרונים לרמת חיים כלכלית גבוהה ביותר. התל"ג השנתי (הכנסה לאומית גולמית לנפש) בישראל הוא למעלה מ-40,000$, מה שמעמיד את כלכלת ישראל בין עשרים הכלכלות החזקות בעולם (עשירון עליון). אומנם, החלוקה הראלית איננה שיוונית, יש חלקים בחברה הישראלית שאינם שותפים מלאים ב"חגיגה", חלקם מתוך בחירה, כמו בעולם לומדי התורה. מי שבחר להשקיע את חייו בגדילה בתורה ובתרומה לחברה בתחום זה, בחר מרצון בחיים של פשטות מבחינה כלכלית. זו בחירה באידאל ואי כניעה לצרכים הגשמיים. מי שבחר כך ראוי לכל שבח, במיוחד אם הוא נושא גם בנטל הביטחוני - לאומי (כנהוג ב"ארץ חמדה").
עולם התורה מתמודד, מדי חודש בחודשו, עם אתגר כלכלי של אחזקתו הכספית. לצערנו הרב, התפשט המנהג לפגוע דווקא בחלשים, באנשי החינוך התורני וגם בחינוך התורני הגבוה וכך לחסוך בהוצאות. חלק גדול מהרמי"ם בישיבות ההסדר ובישיבות הציוניות מקבלים משכורות נמוכות ביותר, וחלקם אף מוגדרים כחצרמי"ם מה שמרע יותר את מצבם. לא כולם מקבלים תנאים סוציאליים כראוי, ובגלל המצוקה הכספית של המוסדות, חלקם אף אינם מקבלים את משכורותיהם בזמן. על פי פרשתנו זוהי פגיעה בציווי "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ".
בתחילת פרשת קדושים התורה מזהירה: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (ויקרא י"ט יג).
בספר משנה תורה חוזרת התורה ושוב מזהירה: "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְקֹוָק וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים כ"ד יד-טו).
החיבור בין שני הנושאים: העושק והלנת השכר, הביא את חז"ל ואת רש"י בעקבותיהם לפרש: "לא תעשק - זה הכובש שכר שכיר".
חז"ל החמירו מאוד באיסור זה וקבעו: "מלמד שכל הכובש שכר שכיר עובר בחמשה לאוין משום בל תעשוק ומשום בל תגזל ומשום לא תלין פעלת שכיר ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבוא עליו השמש" (מדרש תנאים לדברים פרק כד, בבא מציעא קיא ע"א).
רש"י מוסיף כי פרשתנו עוסקת בעשיר, והפרשיה בדברים מוסיפה עוד לאו במקרה שהשכיר עני.
הזוהר גם הוא מדגיש את חומרת האיסור לפגוע בשכרו של השכיר, גם אם הוא עשיר וז"ל: "תא חזי מאן דנטיל אגרא דמסכנא כאילו נטיל נפשיה ודאנשי ביתיה, הוא אזער נפשייהו, קודשא בריך הוא אזער יומוי ואזער נפשיה מההוא עלמא ... ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל בר נש נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך, ואפילו אמר יהא בידך דאנא לא בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי
(כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א).
בתרגום חופשי: מי שפוגע בשכרו של שכיר כאילו נטל נפשו ונפש אנשי ביתו, הוא פגע בנפש השכיר, הקב"ה יקצר ימיו ויפגע גם בעולם הבא שלו, והעמידו חכמים דין זה גם על עשיר וכל שכן עני, וכך נהג רב המנונא ברגע ששכירו סיים את עבודתו אמר לו קח את נפשך ומיד שילם לו, גם אם השכיר אמר לו שיחזיק בשכרו כי איננו זקוק לו בינתיים – לא הסכים. אמר לו רב המנונא כשם שאיני רשאי להיות אדון על גופך גם אינני רשאי להיות אדון על נפשך. זו זכות ששמורה רק לקב"ה שנאמר 'בידך אפקיד רוחי'.
נלמד מכאן כמה הקפידה תורה שלא לפגע בזכויותיו של העובד, נושא זה צריך להצטרף לרשימת המשימות הרוחניות של עולם התורה שמנינו בתחילת דברינו.
כשם שצריך להקפיד על כשרות המזון המוגש לתלמידים ו/או לצוות, וכשם שיש להקפיד על צניעות בהנהגה ובלבוש, פרשתנו מלמדת אותנו כי כך ועוד יותר, יש להקפיד שלא לקפח את שכר העובדים, הן אנשי החינוך והן עובדי המנהלה, המטבח והתחזוקה.
הבה נתפלל כי עולם התורה ישמש דוגמא ומופת גם בתחום חשוב זה שהוא גם מתכון מובטח לשיפור המצב הכלכלי של המוסד. גם על כך נאמר בכותרת של פרשתנו "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ".
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מבוא לסדרת פתחי אמונה
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
חכמת התורה ומדעים
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
