ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
להפתעת הקהל, היא אמרה: "אדם שאין לו שעת שעמום ביום – אני לא מקנאה בו. לאחרונה שמתי לב שגם בבריכת שחייה, אנשים שוחים עם אוזניות. אני לא מבינה, יש לכם כבר שעה של שקט עם עצמכם – גם כאן אתם צריכים תקשורת חיצונית?
קחו לכם זמן לחשוב. האדם חייב להתנתק קצת. בנהיגה, בבישול, או סתם בכמה רגעי שעמום ולא-כלום...". (כלים ביד כלינו עמ' 37).
במבט ראשון, הקביעה שאדם חייב שעת שעמום, מנוגדת לדברי חז"ל, שלימדונו "הבטלה מביאה לידי שעמום", "הבטלה מביאה לידי זימה" (כתובות נט:).
אולם, האמת היא, ששעמום שמטרתו זמן פנוי, שמאפשר לאדם להרהר ולהעמיק בחייו, הוא דבר קריטי לבניית חיים של עומק, ולהינצל מעבירות.
הכיצד? לשם כך נעמיק מעט במצוות הציצית החותמת את פרשתנו. ציצית היא אחת מהמצוות הבודדות שהתורה מנמקת את טעמיה. וכך נצטווינו, "... וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה', ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". ראיית הציצית אמורה להחליף את ראיית העבירות, וכך הציצית מצילה אותנו מהעיניים, המסרסרות את האדם לעבירה.
כשנדקדק בלשון התורה, נגלה שהתורה שינתה במילותיה בין ראיית הציצית לראיית העבירות. את הציצית רואים, את העבירות תרים. מה ההבדל בין הרואה והתר?
על הרואה את הציצית נאמר - "תני בשם רבי מאיר: וראיתם אותם אין כתיב כאן, אלא וראיתם אותו, מגיד שכל המקיים מצוות ציצית כאילו מקבל פני שכינה. מגיד שהתכלת דומה לים, והים לעשבים, ועשבים לרקיע ורקיע לכסא הכבוד" (ירושלמי ברכות, פ"א, ה"ב).
כשאדם רואה את הציצית הוא כביכול רואה את ה'. הכיצד, האדם מתחיל לחשוב ולהרהר בתכלת שבציצית, ויוצר שרשור ארוך של מחשבות הנשזרות זו בזו, התכלת מזכירה את הים, הים את העשבים וכו' עד שהוא נזכר בה'. ברור, שכדי שאדם יגיע לרצף כזה של מחשבות, עליו להתרכז בדבר, ולשזור את חוטי מחשבותיו. בראייה שטחית לא מגיעים לכך, אלא התורה מצווה אותנו לראות – להתבונן ולהעמיק.
ואכן, גם התורה עצמה, ולא רק חז"ל, מלמדת שהציצית מתחילה רצף של שלבים – "וראיתם אותו, וזכרתם... ועשיתם".
התר, לעומת זאת, דומה הוא לתייר. התייר מביט על הדברים במבט שטחי, הרץ במהירות וקופץ מדבר לדבר. התייר הוא גם אורח שמגיע למקום מבחוץ, לפיכך הוא חש חיצוני לדברים, ומחפש להביט בחיצוניותם ולא מעמיק בפנימיותם.
התייר לא מביט אל ה' ואל נשמת הדבר, הוא מביט רק בחיצוניות, וממילא נכשל בעבירות ובהנאות הרגעיות. ובנושא העיקרי של 'לא תתורו... אחרי עיניכם', שמירת העיניים מהסתכלות אסורה בנשים, הרי שהתייר מסתכל על האישה במבט שרואה רק את יופייה החיצוני, ותופס אותה כ'פלקט' וכ'תמונה יפה', ומתאווה להיכשל בעבירות.
הרואה, לעומתו, מבין שהקשר בין האיש לאישה הוא קשר בין נשמות, שבכוחם לבנות נצח, והיופי החיצוני הוא ביטוי ליופי פנימי. אדם כזה, זקוק ל'שעת שעמום', כדי להעמיק במחשבותיו, ולחפש את התכלת הדומה לים, שדומה לרקיע, שדומה לכסא הכבוד.
ובדורנו, עת המדיה תופסת כל הזמן את מחשבותינו, ומאיימת להפוך אותנו לתיירים, עלינו ללמוד להיות מהרואים, המעמיקים ובונים קשרים עמוקים בין איש לאשתו, ובין האדם לאלוקיו!
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכלוך הקדוש
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
