- פרשת שבוע ותנ"ך
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר (ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה). בכדי לבאר את דרך חשיבתם של חז"ל, יש לנו להקדים הקדמה נצרכת מהפרשה (במדבר יג, כג-כד):
"וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים. לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
בתיאור התורה את מאורעות המרגלים בארץ ישראל, מספרת היא שבאו המרגלים לנחל אשכול, כרתו משם אשכול, ומוסיפה היא שלכן נקרא המקום "נחל אשכול". מדברי הפסוקים מזדעק קושי גדול: אם אותו המקום נקרא 'נחל אשכול' על שם האשכול שכרתו משם בני ישראל, כיצד זה כבר קורא הכתוב את המקום 'נחל אשכול' עוד קודם שהמרגלים כרתו משם את האשכול? כמובן שאפשר לתרץ בפשטות שלאחר שכבר היה מעשה המרגלים, כאשר באה התורה ומספרת את מהלך הארועים, משתמשת היא כשמות מקומות בשמות המוכרים לקורא, אע"פ שמצד האמת עדיין לא היה זה שמם. וכך באמת מובא בחז"ל (ילקו"ש דברים רמז תתה): "ויבאו עד נחל אשכול - מלמד שנקרא (המקום כך, ע"י התורה) על שם סופו. כיוצא בו אתה אומר: ויבא אל הר האלהים חורבה - מגיד שנקרא על שם סופו".
אלא שעדיין לא נפתרה הקושיה במלואה. התורה אלוקית היא ונכתבה בתכלית השלמות, ולכן ראוי שדבריה יופיעו בצורה האידאלית ביותר. אילו היינו אנו כותבים את התורה, לא היה לנו להקדים ולקרוא למקום בשמו קודם תיאור הארוע שבעקבותיו בא שם זה. על כן בנידון דידן, היה על התורה לתאר את הדברים בסדר זה: המרגלים באו לנחל אחד וכרתו ממנו אשכול, והוא הנחל אשר לימים יקרא נחל אשכול - ומדוע הקדימה התורה את המאוחר? על כן, באו חז"ל ודרשו (במ"ר טז, טז): "למקום ההוא קרא נחל אשכול זה שאמר הכתוב (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית - שהכל צפוי היה לפני הקב"ה, אשכול אוהבו של אברהם היה ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידין ישראל לכרות ממקומו". דהיינו ששמו הקדום של המקום היה נחל אשכול עוד קודם בוא המרגלים. ומדוע נקרא המקום כן? על שם אשכול אוהבו של אברהם. אף על פי כן, באה התורה ומגלה לנו, שאף על פי שכך אמנם היתה דעת בני אדם, מכל מקום הקב"ה סובב קריאת שם זה מסיבה אחרת לגמרי - על אודות האשכול שיכרתו משם בני ישראל.
כעת בשובנו לסוגיית טבריה הנקראת כן על שם טבריוס, יודעים אנו שאמת הדבר שטבריוס קרא לטבריה כך על שמו, אך זו היא רק לפי דעתו. מבטם של חז"ל פנימי, חודר הוא מבעד לרבד החיצוני של המציאות. לקב"ה היו סיבות עמוקות הרבה יותר לכך שיקרא המקום כן - טבריה שיושבת בטבורה של ארץ ישראל, ושטובה ראייתה.
מתחברים לעצמנו
הרב יצחק חי זאגא | י"ד סיון תש"פ
מעלת ארץ ישראל ולימוד תורה בארץ ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת שלח-לך תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א סיון תשפ"ג
וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם
דברים לכבוד הילולת הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
הרב שמואל אליהו | כ"א סיון תשפ"א
חטא המרגלים ומניעיו
הרב דוד דב לבנון
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
לאן שבים ולמה מתוודים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
רמב"ם וכוזרי
הקשר בין ניצבים לראש השנה
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איך עושים קידוש?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
למה ללמוד גמרא?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות