ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אלוקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר..." (דברים כא, י-יא).
באה התורה ומלמדת אותנו דין 'אשת יפת תואר' הנלקחת בשבית המלחמה. לצורך כך צריך הכתוב להקדים ולהזכיר שהיתה יציאה למלחמה ושביית שבי. אבל מדוע מזכיר הכתוב את נתינת האוייב בידינו - "וּנְתָנוֹ ה' אלוקיךָ בְּיָדֶךָ"? וכי לא יתכן הדבר שאנו נשבה שבי אף בלא שננצח במערכה?! - איזכור זה בפסוק נראה כמיותר!
על כן נראה, שנתינת האויב בידנו איננה באה בכדי לתאר כיצד נוצר מצב של שביית שבי, אלא הרי היא משמשת כהבטחה:
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", מובטח לך ש"וּנְתָנוֹ ה' אלוקיךָ בְּיָדֶךָ" (עי' ספרי דברים פיסקא ריא).
אלא שכאשר אנו מעמידים את הדברים מול המציאות, אין הדברים מחוורים כלל, שהלא היו מלחמות שעם ישראל יצא אליהם, ולצערנו לא ניצח בהם.
על כרחנו שישנו תנאי סמוי בפסוק שלא נתנו את ליבנו אליו. רק כאשר יתמלא תנאי זה, אזי מובטח הנצחון.
על פניו הייתור היחיד בפסוק, היכול להוות תנאי לנצחון, הוא המלה: "אויבך". אך מה יכולה היא ללמדנו?
להבין זאת יש להקדים בתימצות, שאין דבר יכול להתקיים בעולם בלא שיהיה לו קישור ויניקה מהקדושה (עי' זוה"ק יתרו סט ע"א).
מקור גילוי הקדושה בעולם הוא עם ישראל - העם אשר עליו אמר ה': "ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). כיון שכך הם פני הדברים, אין אומה יכולה להתקיים בעולם בלא שתקבל קישור ולגיטימציה כל שהיא מעם ישראל - "יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב, ח, ועי' זוה"ק תרומה דף קנב עמוד ב).
אשר על כן, בכדי להשמיד את עמלק נצטווינו שתהיה שנאתו בלבנו מושרשת ותמידית - בלא זה לא יושמד מעל פני האדמה.
על דרך זה בבואנו להתמודד מול שאר אויבנו, אין די בטנקים ומטוסים. בכדי שננצח במלחמה, יש להסיר מתוכנו כל לגיטימציה כלפי האויב. יש להפנים ולהכיר בכך שהנלחם בעם הקודש, הוא אוייבנו ואויב ה'. כאשר נראה כך את פני הדברים נסיר מתוכנו כל השפעה אליהם - השפעה רוחנית, וכל שכן גשמית:
"מהו על אויביך - אמר הקב"ה צאו עליהם כאויבים: כשם שאינם מרחמים עליכם כך אתם לא תרחמו עליהם"(תנחומא שופטים סימן טו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
