ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עופר בן טובה
ענה היהודי – 'אחד שאני מתפלל בו, והשני מיועד כדי שיהיה בית כנסת שאיני הולך אליו'.
בדיחה ידועה. צחוק צחוק, אבל יש כאן גם יסוד רוחני חשוב, שחשוב שנתבונן בו במיוחד בימי המחלוקות של הבחירות. יש נקודות שבהם המחלוקת, וליתר דיוק – הגיוון ובירור הדעות השונות, מצמיחות את האדם. לעיתים, האדם זקוק לבר פלוגתא, כדי לצמוח.
וכך סיפר לנו פעם מורי ורבי הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב: בצעירותי, היינו הולכים קבוצת בחורים צעירים לשמוע את שיעוריו של זקן ראשי הישיבות, רבי איסר זלמן מלצר, בעל 'אבן האזל'. לרב היה שיעור מסודר, שבו ביאר דברים רבים וחשובים, ושיעוריו תרמו רבות ללימודינו.
אולם, הייתה אפשרות נוספת למפגש לימודי עם הרב. היה זמן נוסף במהלך השבוע, שבו הגיעה קבוצת תלמידים אל הרב, והוא היה מכין איתנו את השיעור. זמן ההכנה היה שונה מאוד מהשיעור המסודר. הרב היה מעלה כיווני חשיבה שונים להסבר הסוגיא, חושב ביחד איתנו, סותר את האפשרויות שהועלו, מקשה – מתרץ ושוב מקשה, והדברים לא היו מסודרים.
חלק מהתלמידים אמרו, שהלימוד בחבורת ההכנה הוא קצת בזבוז זמן, כי ממילא אפשר לשמוע את המסקנות הסופיות בשיעור המסודר, וחבל להקדיש זמן ללימוד כיווני חשיבה, שמתבררים בסוף כמוטעים.
אולם, סיים הרב אברהם שפירא את דבריו – לימים, התברר, שדווקא אלו שהשתתפו גם בשיעור ההכנה, נבנו יותר בלימוד...
יש כמה סיבות לכך, שדווקא אלו שהשתתפו בשיעור הכנה, נבנו בלימוד. הם למדו לעמול, לעקוב אחרי דרך ההתפתחות של הדברים, אך בעיקר הם למדו לחשוב על דבר והיפוכו, ולראות כל עניין מכמה צדדים. כשם שהטוב צומח ומתבלט דווקא מתוך הרע, כך האדם מברר ומבין היטיב אפילו את דעתו שלו, רק כשהוא נחשף לכיוון החשיבה ההפוך, ומברר לעצמו – מדוע דעתו היא הנכונה יותר.
האדם הוא מוגבל וחכמתו מוגבלת, ולכן חכמתו יכולה להתרחב רק כאשר היא פוגשת צדדים שונים.
עניין זה מאיר זווית נוספת בפרשתנו. דור הפלגה, מתואר בתורה כדור של אחדות, "כל הארץ, שפה אחת ודברים אחדים". האחדות מעלה גדולה היא, עד כדי כך, שרש"י (יא, ט) מבאר שלמרות שחטא דור הפלגה היה גדול מחטא דור הפלגה, לפי שאנשי דור הפלגה רצו להילחם בה', "פשטו ידם בעיקר להילחם בו", בכל זאת עונשם של דור הפלגה היה קטן יותר, והם לא מתו, כי "דור המבול...היתה מריבה ביניהם, ואלו (דור הפלגה) היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם".
אם כן, נשאלת השאלה – למה ה' נטל מהם דווקא את מעלתם, מעלת האחדות, והענישם בפילוג?
והתשובה נעוצה ברעיון שפתחנו. האדם חייב מישהו לחלוק עליו, וכאשר כל אנשי דור הפלגה התאחדו, הם חיפשו על מי לחלוק, ומצאו את... ה'. בר הפלוגתא שלהם היה, כביכול, ה'.
אמר הקדוש ברוך הוא – אם כך, הפתרון היחידי הוא, שתחלקו אחד על השני, ותסתלק מחלוקתכם מעלי.
ובימי הבחירות הללו, וודאי שעלינו בעצמינו להיות נאמנים לה' ולתורתו, ולפעול בכל כוחינו ולבחור בנאמנים לדבר ה', וגם לנסות ולהמעיט את כוחם של המפלגות המרימות יד נגד דבר ה'. אך, יחד עם זאת, עלינו להשתדל בתוך לבבנו – לא להיגרר לשנאה וכעס, אלא להבין שיד ה' מכוונת את עם ישראל, בדרך מופלאה שלא תמיד מובנת לנו, שמתוך המחלוקות ובירורי הדעות השונים, תקום בסוף בארצינו הקדושה, ממלכת כוהנים וגוי קדוש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
