ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה להתדבק בחכמים ותלמידיהם, שנאמר: "ובו תדבק". ואמרו חז"ל הדבוק בחכמים כאילו דבוק בשכינה.
מצוה לספר
בקשב רב האזינו התלמידים לשיעור היוצא מפי רבם הגדול, 'החתם סופר', בנושא שימוש תלמידי חכמים. במהלך השיעור הזכיר הרב את דברי הגמרא שמבארת את הפסוק "אשר יצק מים על ידי אליהו" בכך שצריך לשמש תלמידי חכמים, בנוסף ללימוד מהם. לאחר שהזכיר את הגמרא, הרים החתם סופר את ראשו בחיוך ואמר לתלמידים: "דעו לכם כי מעבר לתורה הרבה שלמדתי מרבי הצדיק והגאון הרב נתן אדלר זצ"ל, זכיתי אף לשמשו רבות, ואף זכיתי לצקת מים ממש על ידו". וסיפר להם את המעשה הבא: יום חורף כבד היה אותו היום בו נסע החתם סופר עם רבו לברית מילה, שאמורה הייתה להתקיים למחרת, הרחק ממקום מגורם. הדרך התנהלה בעצלתיים עקב השלג הכבד שנערם לגבהים, עד שבשעות הצהרים עצר העגלון את הנסיעה כדי לחלץ עצמות ולאכול דבר מה. החת"ס הבחין כי רבו הצדיק לא טועם מאומה, והבין שזה בגלל הקפדתו הידועה שלא לאכול דבר בלי נטילת ידיים על פי כל הדינים, ואילו להם לא היה מים כלל. החת"ס התחיל לדאוג לרבו שהיה זקן, ופחד שיחלש מכך שאינו אוכל. מה עשה? נטל כלי, מילא אותו בשלג וקרח, והתחיל לשפשפו כדי שימס ויהפכו למים, וכך המשיך במהלך כל הנסיעה. הקור היה גם ככה עצום, ובמיוחד, שידיו התעסקו כל העת בקרח הקפוא, עד שהכחילו מרוב קור ובקושי נשמעו לו. אך השמחה במחשבה שבזה יגרום נחת לרבו דחפה אותו להמשיך עד שהקרח נמס ואפילו קצת התחמם. סיים החתם סופר ואמר לתלמידיו: "דעו לכם, כי מהרגע שמסרתי את נפשי לשימוש רבי, גם לימודי ממנו הפך לאיכותי פי כמה וכמה".
*
בנערותם למדו שני הגאונים, הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל והרב חיים יעקב לוין זצ"ל, יחדיו בחברותא. התמדתם הייתה מן המפורסמות היות ולא ביטלו רגע מלימודם. יום אחד אמרו זה לזה כי בנוסף ללימודם בש"ס ופוסקים חייבים הם ללמוד גם מעט מוסר. החליטו לפנות למשגיח שהיה אביו של ר' חיים יעקב, הלא הוא הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין זצ"ל, על מנת שייעץ להם מה כדאי לעשות. ר' אריה ששמע את דבריהם הרהר מספר רגעים, ואז המליץ להם לגשת מידי פעם אל ביתו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ולראות כיצד הוא לומד, וזה יהיה להם לימוד מוסר מספיק. וכך עשו, מידי פעם היו מפסיקים את לימודם, רצים לביתו של הראי"ה, וכל אחד היה מציץ דרך חור המנעול על הרב למשך דקה אחת, ואז חזרו בריצה ללימודם. והגרש"ז אויערבך היה מספר כי דקה זו של הצצה ברב הייתה מספיקה להם למשך מספר שבועות, עד שהיו מרגישים כי הם זקוקים ללימוד מוסר נוסף והיו חוזרים על המעשה.
מצוה להורות
יש לאדם לקבוע לו רב קבוע, כפי שאמרו חז"ל: "עשה לך רב" (אבות א' ו'), ויש לאדם לחפש אחר רב ירא שמים על מנת שהוראותיו יהיו נכונות. וכן שיהיה רבו בעל מידות טובות, כדי שלא יתבייש לשאול אותו כל דבר הנצרך. אמרו חז"ל (מועד קטן י"ז א'): "אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא'? אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". ומשמע בגמרא שם כי רב הדומה למלאך הוא רב שיש לו שם טוב והכל מתבשמים ממנו. וכן משמע בגמרא (חגיגה ט"ו ב') שר' מאיר שלמד תורה מאלישע בן אבויה, היה זה רק משום גדלותו של ר' מאיר, אבל אדם רגיל צריך לדקדק ברבו שיהיה ירא שמים.
אחת הדרכים היעילות ביותר להדבק בחכמים הינה בקריאת סיפורים על גדולי ישראל, המחזקים ביראת שמים, וגורמים לאדם לרצות ללכת בעקבותיהם. לכן ראוי לאדם לרכוש לילדיו ספרים העוסקים בתולדות חייהם של גדולי ישראל ובכך יתחנכו ליראת שמים ומידות טובות. וזו לשון המשנה במסכת אבות (פרק א משנה ד): "יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם" ובכך שמכניס לביתו ספרי סיפורים על חכמי ישראל הופך את ביתו - "ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
