ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לאחר מכן, אמר רבי מנחם מנדל לחידושי הרי"מ: "אמור דבר תורה לכבוד היום". נענה חידושי הרי"מ, והתפלפל ארוכות בהלכות מצוות התלויות בארץ ובאילן.
לאחר שסיים את דברי תורתו, נאנח רבי מנחם מנדל אנחה עמוקה ואמר: "לו היינו זוכים להיות עכשיו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת בשדות ולהתבונן באילנות, כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול".
בימים שעם ישראל מצוי בשלמותו ותפארתו, עת בית המקדש עומד על מכונו, נוטל היהודי ביכורים מפרות ארצנו הקדושה, ומביאם בתודה ושמחה גדולה לפני ה', ומקיים בעצמו "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך".
על פסוק זה, שכולו הודאה על הארץ ופירותיה הטובים, כתב אור החיים הקדוש (דברים כו) את המילים הנשגבות על מתיקות טוב התורה – "ושמחת בכל הטוב, ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות וערבות התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה".
במבט ראשון, אפשר לדמות שאור החיים הקדוש מוציא את הדברים מפשוטם, ודורש כאן בדרך רמז, אך כל המחובר לתורת החסידות ותורת ארץ ישראל יודע שאור החיים הקדוש האיר כאן אור חדש במהותם של פירות ארצנו הקדושה.
בחסידות מבואר, שהתורה נקראת "משל הקדמוני", ללמדנו שבתורה גם כאשר מביאים משל מנושא אחד לנושא שני, באמת אלו רבדים שונים לאותו רעיון. לדוגמא, האור והחושך הגשמיים משמשים משל לאור וחושך בעולם השכל, כמאמר הפסוק "החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך". במבט פשטני, האור והחושך הם רק משל, אך בחסידות מבואר שהמשל נובע ומשתלשל מהנמשל. האור הוא אותו אור, שמשמעותו בהירות וגילוי, כשהוא מתלבש בעולם השכל, משמעותו היא חכמה, ואילו כשהוא מתלבש בעולם הגשמי, משמעותו היא אור גשמי.
וכך גם ביחס בין פירות הארץ והתורה הקדושה. אור החיים הקדוש מדבר על מתיקות התורה, ובברכות התורה אנו מתפללים "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". והלא העניין תמוה, שהרי מתוק הוא טעם גשמי בפה, ואילו התורה רוחנית ושכלית היא?
אלא שבא הדבר ללמדנו, שאת התורה הרוחנית המרוממת אפשר לטעום בפה בעת שטועמים אנו את מתק פירותיה של ארץ ישראל. המתיקות היא אותה מתיקות, בעולם הרוחני היא מתגלה בצורת התורה, ובעולם הגשמי היא מתגלה בדמות פירות הארץ.
בארץ ישראל הרעיונות הרוחניים מתגלים כפירות, וכמאמר הרבי מקוצק - הפלפולים נראים בשדות ובאילנות. כבר כתב הרמב"ן, שעל המן הממשיך בפירות ארץ ישראל, נאמר הפסוק "ומתוק האור", שהאור הרוחני יכול להפוך למתוק בפינו כפשוטו ממש.
מכאן למדנו, שכשיהודי אוכל מפירות הארץ הוא אוכל פסוקים ומאמרי חז"ל, ונמצאו דברי תורה ערבים בפיו, ונמסכים בגופו ובנפשו.
ובהמשך לכך, כתב נכדם המשותף של הרבי מקוצק וחידושי הרי"מ, הלא הוא בעל ה'שפת אמת' בדבריו לפרשתנו (בשלח תרנו'): "נאמר בפרשת המן – "ממטיר לכם לחם מן השמיים...למען אנסנו הילך בתורתי...", כי כפי מזון האדם כך זוכין לתורה, כפי קדושת המאכל.
וזה שאמרו חז"ל (תנחומא, בשלח, כ): "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. שניים להם אוכלי תרומה". כי גם תרומה נקרא קודש, ובאמת אפילו חולין מתוקנים שניטל מהם תרומה ומעשרות נשאר בהם רושם קדושה". כלומר, בכל הפירות של ארץ ישראל יש קדושה, כי הם שיריים של התרומה שהיא קודש.
"ולכן אין תורה כתורת ארץ ישראל, לפי שהמאכל ומזון מתוקן במצות התלויות בארץ". כלומר, מחדש השפת אמת, שהתורה המיוחדת של ארץ ישראל היא בזכות שאנו אוכלים מפירות הארץ. למדנו על הקשר בין אכילת פירות הארץ לתורה.
כשאבא ואמא מתמלאים באהבה למתיקות של הילד שלהם, הם פותחים את הפה ואומרים לו: מתוק שלי, אני יאכל אותך! כשיהודי מתמלא באהבה לארץ ישראל, הוא פותח את פיו, ואוכל אותה! אוכל את פירותיה הקדושים!

אנחנו קודש למענך

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

קשה עליי פרידתכם

מה המשמעות הנחת תפילין?

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך ללמוד גמרא?

אוצרות בלב הים

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















